Chap. 33
33 : 1
רַנְּנ֣וּ צַ֭דִּיקִים בַּֽיהוָ֑ה לַ֝יְשָׁרִ֗ים נָאוָ֥ה תְהִלָּֽה:
Entonnez, justes, des chants en l’honneur de l’Éternel : aux hommes droits il sied de louer [Dieu] !
M. David (non traduit)
בה'. במהללי ה' : נאוה תהלה. להם נאה להלל לה' כי המה ישכילו מה מכבוד גדלו :
M. Tsion (non traduit)
נאוה. מלשון נאה ויפה :
Malbim Beour Hahineyane (non traduit)
רננו, המזמור הזה נתחבר אל הענין הראשון, באר בו כי ה' מנהיג את עולמו בשני מיני הנהגות, שהיא הטבעיית המיוסדת על חקים קבועים בלתי משתנים, וההנהגה ההשגחיית שהיא נוהגת לפי מעשה בני אדם טוב או רע, ובאר ענין ידיעת ה' וההשגחה, ובפרטות מן ההשגחה המיוחדת על יראי ה' וחושבי שמו. רננו, הנה בסיום המזמור הקודם אמר שמחו בה', וגילו צדיקים והרנינו כל ישרי לב, כי הישרים הם מדרגה יותר גדולה מן הצדיקים, שהם לבם ושכלם הולך ישר ואינו מסתפק כלל ואינו נוטה כלל מדרכי ה', וזה מדרגה יותר גדולה מן הצדיקים שעושים מעשה הצדק בפועל אבל עוד לא שבו מן המלחמה הפנימית, הן מלחמת שכלם בעניני האמונות והדעות, הן מלחמת יצרם במעשים ופעולות, ע''כ צוה שהצדיקים ישמחו בלב, ומוסיף לישרים שירננו בפועל, ובמזמור זה שיברר מהשגחת ה' הפרטית מוסיף שהצדיקים יבואו למדרגת הישרים וירננו בה', ולישרים להם נאוה תהלה הם יתהללו בה', ולהם נאוה התהלה, באשר הם השיגו האמת תמיד ולא הסתפקו כלל, וזה כולל שהם יספרו תהלת ה', וגם להם עצמם מגיע תהלה על יושר שכלם ועל שהשיגו את האמתיות :(מלבי''ם באור הענין)
33 : 2
הוֹד֣וּ לַיהוָ֣ה בְּכִנּ֑וֹר בְּנֵ֥בֶל עָ֝שׂ֗וֹר זַמְּרוּ־לֽוֹ:
Rendez hommage à l’Éternel avec la harpe, célébrez-le par le luth à dix cordes.
Rachi (non traduit)
בְּנֵבֶל עָשׂוֹר. שֶׁל עָשָׂר מִינֵי נְעִימָה:
M. Tsion (non traduit)
בנבל עשור. כמו ועשור והיא כלי זמר בעלת עשר נימין :
Malbim Beour Hamilot (non traduit)
בנבל עשור. נבל אשר לא עשרה יתרים, ואמר עלי עשור ועלי נבל, רצונו לומר נבל עשור ונבל סתם : הודו, זמרו. הודאה על הטובה, זמר ספור שבחיו, וכן למעלה (ל') זמרו לה' חסידיו והודו, וע''ל (ז' י''ח) :(מלבי''ם באור המלות)
Malbim Beour Hahineyane (non traduit)
הודו, (פסוקי המאמרים האלה מסודרים זה מול זה בצלעות מקבילות), א. שיודו לה' על ההנהגה הטבעיית הסדורה מששת ימי בראשית חק נתן ולא יעבור, וצוה שיודו לה' ע''ז בכנור, ויזמרו גבורותיו בנבל עשור, שהכנור הוא ציון אל ערך העולמות זל''ל שכולם ערוכים על פי חקי המוסיקא ברן יחד כוכבי בוקר ויריעו כל בני אלהים, כמו שכתבתי שם בפי' הכתוב הזה והיו מנגנים בנבל עשור על ציון הגלגלים שהם עשרה לפי תכונת הקדמונים :(מלבי''ם באור הענין)
33 : 3
שִֽׁירוּ־ל֖וֹ שִׁ֣יר חָדָ֑שׁ הֵיטִ֥יבוּ נַ֝גֵּ֗ן בִּתְרוּעָֽה:
Chantez-lui un cantique nouveau, faites résonner avec art vos instruments avec vos acclamations.
M. David (non traduit)
היטיבו. שירו בנגון טוב ויפה בקול תרועה :
Malbim Beour Hamilot (non traduit)
שיר חדש. מורה על דברים שלא נעשו כמוהם עוד (ישעיה מ''א ט''ו, לקמן מ''ב ד', צ''ו א', צ''ח א', קמ''ט א') :(מלבי''ם באור המלות)
Malbim Beour Hahineyane (non traduit)
שירו לו, זאת שנית תשירו לו בכל עת שיר חדש, על ההנהגה ההשגחיית שהיא אינה קבועה לפי חקי הטבע רק משתנית ומתחדשת תמיד לפי מעשה בני אדם הבחיריים, שלפיהם יחדש ה' נפלאותיו אם לחסד אם לשבט ויחודש השיר לפי חידוש המעשים, ובזה הטיבו נגן בתרועה, שהתרועה תורה על התהוות ענין חדש ועל התגלות ה' לשפוט את הארץ :(מלבי''ם באור הענין)
33 : 4
כִּֽי־יָשָׁ֥ר דְּבַר־יְהוָ֑ה וְכָל־מַ֝עֲשֵׂ֗הוּ בֶּאֱמוּנָֽה:
Car droite est la parole de l’Éternel, toute son œuvre est marquée de loyauté.
M. David (non traduit)
כי ישר. ומהראוי א''כ לספר הלולו :
Malbim Beour Hahineyane (non traduit)
כי ישר, (מפרש נגד ההנהגה הטבעיית), דבר ה', שהוא הדבור שבו ברא את המציאות (כמו שיפרש בפסוק ו' בדבר ה' שמים נעשו) הוא ישר, ר''ל שהנעשה בדבורו נוסד על חקים קבועים ישרים בלתי משתנים, וכן לא הוסיף על הדבור הזה ולא גרע ממנו, כמו שית', וכל מעשהו באמונה, הנה שני ההנהגות האלה שהם הטבעיית והנסיית מצויינים בכתבי הקדש בשם אמונה ואמת, ובשם חסד, שההנהגה הטבעיית הסדורה מששת ימי בראשית מצויינת בשם אמונה, כי החקים האלה נאמנים לעד וקיימים, וה' התחייב להנהיג תמיד החקים האלה ושלא לבטלם כמו חקות שמים וארץ יום ולילה קיץ וחורף וכדומה, שלא ימושו לעולם, וההנהגה ההשגחיית שתתחדש לפעמים ברצון ה' ע''ד הפלאיי תכונה בשם חסד, כי אינו מחויב לעשותם ויעשם בחסדו לפי רצונו בכל עת, עז''א שכל מעשהו של דבר ה' הוא באמונה, כי חקיהם מוכרחים ומובטחים ובלתי משתנים לעולם :(מלבי''ם באור הענין)
33 : 5
אֹ֭הֵב צְדָקָ֣ה וּמִשְׁפָּ֑ט חֶ֥סֶד יְ֝הוָ֗ה מָלְאָ֥ה הָאָֽרֶץ:
Il aime la justice et le bon droit ; la terre est remplie de la bonté de l’Éternel.
M. David (non traduit)
מלאה הארץ. עושה חסד עם כל הבריות :
Malbim Beour Hahineyane (non traduit)
אוהב (מפרש נגד ההנהגה ההשגחיית) מצד שה' אוהב צדקה ומשפט, וע''ז לא יספיקו החקים הטבעיים, כי בהנהגת יושבי הארץ שהם בעלי בחירה, ומעשיהם אפשריים בלתי תלויים מחקי הטבעיים והם בוחרים לפעמים לעשות טוב ולפעמים ברע, יחויב שכן ינהוג עמם ה' לעשות צדקה עם הצדיקים ומשפט עם הרשעים, וזה א''א לפי הנהגת הטבע, שהיא לא תשתנה ע''י שינוי מעשה בני אדם, כי תהלוכותיה קבועים, ולכן צריך ה' להתנהג עם יושבי הארץ ע''פ ההנהגה ההשגחיית שישנה את הטבע לפי המעשים הטובים או הרעים, כמ''ש אם שמוע תשמעו אל מצותי ונתתי מטר ארצכם בעתו, פן יפתה לבבכם וגו' ועצר את השמים ולא יהיה מטר, שכ''ז הנהגה אחרת נעלה מחקי הטבע שנקראו אמונה, רק הנהגה הנקראת בשם חסד, ולכן חסד ה' מלאה הארץ, הנהגה שלא התחייב בעת הבריאה בששת ימי בראשית רק בחסד ה' יסודה ושרשה :(מלבי''ם באור הענין)
33 : 6
בִּדְבַ֣ר יְ֭הוָה שָׁמַ֣יִם נַעֲשׂ֑וּ וּבְר֥וּחַ פִּ֝֗יו כָּל־צְבָאָֽם:
Par la parole de l’Éternel les cieux se sont formés, par le souffle de sa bouche, toutes leurs milices.
M. David (non traduit)
צבאם. הם המלאכים והגלגלים :
Malbim Beour Hamilot (non traduit)
וברוח פיו. וכמליצה זו ישעיה (י''א ד' ל''ד ט''ז) :(מלבי''ם באור המלות)
Malbim Beour Hahineyane (non traduit)
בדבר, מפרש מ''ש כי ישר דבר ה', כי בדבר ה' שמים נעשו, שהשמים נוסדו ע''פ חקים קבועים בלתי משתנים, וברוח פיו נעשו כל צבאם, יציין כאלו השמים בכללם נעשו ע''י הדבור, וע''י הרוח שיצא מפיו בעת הדבור שהוא קל מן הדבור עצמו נעשו כל צבאם, שהם הכוכבים והמאורות שנתלו ביום ד', וכבר בארתי בפי' בראשית שהיה הבדל בין בריאת השמים ובין בריאת הארץ שבהשמים לא שינה דבר רק נשאר הכל כמו שנברא בדבור הראשון, כי גם המאורות נבראו ביום הראשון עם השמים רק שנתלו ביום ד' כמ''ש חז''ל, לא כן בארץ שאחרי שנבראת הארץ ביום הראשון, באו בה כמה שנוים ע''י התשעה מאמרות, שהוסיף אח''כ מקרים חדשים על הנעשה ביום ראשון, הקואת המים והתהוות היבשה, ועליית האדים אל הרקיע, והברואים שנבראו עליה, כמ''ש כה אמר ה' בורא השמים (רק בריאה הראשונה לבד) הוא האלהים יוצר הארץ ועושה הוא כוננה, כי הוסיף בה תקונים ע''י המרת צורה בצורה, וע''כ בשמים אמר שישר דבר ה' כי לא הוסיף עליו דבר, אבל בארץ אמר.(מלבי''ם באור הענין)
33 : 7
כֹּנֵ֣ס כַּ֭נֵּד מֵ֣י הַיָּ֑ם נֹתֵ֖ן בְּאֹצָר֣וֹת תְּהוֹמֽוֹת:
Il amoncelle comme une digue les eaux de la mer, il renferme dans des réservoirs les flots profonds.
Rachi (non traduit)
כַּנֵּד. לְשׁוֹן גּוֹבַהּ, וְכֵן תַּרְגּוּם אוּנְקְלוּס נִצְּבוּ כְּמוֹ נֵד (שְׁמוֹת ט''ו) קָמוּ כְּשׁוֹר, וְכֵן פֵּירֵשׁ מְנַחֵם וְאֵין נֵד וְנֹאד שָׁוִין:
נֹתֵן בְּאֹצָרוֹת תְּהוֹמוֹת. תַּחַת הָאָרֶץ:
M. David (non traduit)
כונס. אוסף מי ים אוקינוס להיות כמו נד וצבור גבוה מן הארץ ולא תרד למטה כדרך המים : נותן. כלא את התהומות באוצרות לבל יצאו לשטוף הארץ :
M. Tsion (non traduit)
כונס. מאסף : כנד. כדבר הצבור כמו קמו נד אחד (יהושע ג') : תהומות. כן יקרא רבוי המים :
Malbim Beour Hahineyane (non traduit)
כונס כנד מי הים, שהארץ לא נשארה על האמונה שהוא החק הקבוע שנעשה ע''י בריאה הראשונה, כי חסד ה' מלאה הארץ, שבבריאה הראשונה היה החק הטבעיי שיסוד המים יקיף את יסוד העפר, והוצרך ה' לשנות החק הזה לכנס מי הים לתוך הים שיעמדו שם כנד ולא ישובון לכסות הארץ, ונתן תהומות באוצרות שיהיו המים עצורים בתהומות ובימים, כדי שתראה היבשה, וגם כיון במ''ש נותן באוצרות תהומות אל מ''ש שם שהתגלות היבשה נעשה עיקר ההכנה לזה על ידי המאמר של יהי רקיע בתוך המים, שגבל החק שיעלו המים ע''י האדים אל הרקיע שהוא מקום הסגריר, ושם יצא מהם האויר שהיה מעורב עם יסוד המים, וע''י הופרשו מן היבשה כי נשארו רוב המימות תלוים במאמרו של מלך באויר, (כמ''ש בפי' בראשית ובפי' איוב סי' כ''ו וסי' ל''ח ולקמן סי' ק''ד) ועז''א שמי התהומות נתנו באוצרות ברקיע, ובזה יסד ה' ההנהגה האחרת שיתנהג עם יושבי הארץ כפי ההנהגה ההשגחיית המכונה בשם חסד, שיעצר במים וייבשו וישלחם ויהפכו ארץ, וכן נתינת המטר וכל הנתלה מזה שהוא הכל השגחיי כמ''ש ומעשה ידיו מגיד הרקיע, וזה מעשה תמידי כמ''ש כונס כנד, נותן באוצרות, בלשון הוה, כי זה יעשה ויפעל תמיד ע''י ההשגחה :(מלבי''ם באור הענין)
33 : 8
יִֽירְא֣וּ מֵ֭יְהוָה כָּל־הָאָ֑רֶץ מִמֶּ֥נּוּ יָ֝ג֗וּרוּ כָּל־יֹשְׁבֵ֥י תֵבֵֽל:
Que toute la terre craigne l’Éternel ! Que tous les habitants du globe tremblent devant lui !
M. Tsion (non traduit)
יגורו. יפחדו :
Malbim Beour Hamilot (non traduit)
ייראו יגורו. המגור הוא תמיד מהרע והיראה תהיה לפעמים מהעצם עצמו, וההבדל בין ארץ ותבל ידוע, שתבל הוא החלק המיושב :(מלבי''ם באור המלות)
Malbim Beour Hahineyane (non traduit)
ייראו, וע''י ההנהגה הקבועה הטבעיית ייראו מה' כל הארץ, ע''י שהוא הבורא כל, וע''י ההנהגה ההשגחיית שזה נוהג עם יושבי תבל, שהוא החלק המיושב מן הארץ ממנו יגורו כל יושבי תבל, שהמגור הוא גדול מן היראה, שהוא פחד השכר והעונש, ע''י שבהנהגה זו שינהיג עם הישוב ישכיר ויעניש, יגורו מענשו פן יציף מי הים או יעצר את השמים ולא יהיה מטר :(מלבי''ם באור הענין)
33 : 9
כִּ֤י ה֣וּא אָמַ֣ר וַיֶּ֑הִי הֽוּא־צִ֝וָּ֗ה וַֽיַּעֲמֹֽד:
Car il a parlé, et [tout] naquit ; il a ordonné, et [tout] fut là.
M. David (non traduit)
ויהי. כאשר אמר כן היה : ויעמוד. כן יעמוד עד עולם :
Malbim Beour Hamilot (non traduit)
אמר, צוה. האמירה לפי שעה והציוי נמשכת לעתיד, עמ''ש התו''ה צו (ס''א) :(מלבי''ם באור המלות)
Malbim Beour Hahineyane (non traduit)
כי מפרש ייראו מה' כל הארץ כי הוא אמר ויהי, שהוא המהוה והממציא הכל, ממנו יגורו כל יושבי תבל כי הוא צוה ויעמד, כי גם העמדת הארץ וקיומה אינו מעצמו כמו בשמים שחק נתן ולא יעבר והם קיימים ועומדים מעצמם, כי הארץ אינה עומדת מעצמה, כי ע''פ טבעם המיוחד היה ראוי שהמים יכסו פני תבל, רק ה' צוה שתעמד ושם חול גבול לים ונותן מטר יורה ומלקוש בעתו, וע''כ יגורו מפחד ענשו פן יסלק השגחתו רגע ויגוע כל בשר יחד ואדם על עפר ישוב :(מלבי''ם באור הענין)
33 : 10
יְֽהוָ֗ה הֵפִ֥יר עֲצַת־גּוֹיִ֑ם הֵ֝נִ֗יא מַחְשְׁב֥וֹת עַמִּֽים:
L’Éternel renverse les projets des peuples, il fait échouer les desseins des nations.
M. Tsion (non traduit)
הפיר. הניא מענין בטול ומניעה כמו יניא אותה והפר (במדבר ל') :
Malbim Beour Hamilot (non traduit)
הפיר, הניא. הניא מוסף על הפיר, שהמפיר כבר חל הדבר, והמניא מונע שלא יחול הדבר כנ''ל כמו ואם הניא אביה אותה. ועמים. מוסיף על גוים. כי עם מדרגה יותר גדולה מן גוי (ישעיה א' ד'), ומחשבות. מוסיף על עצה. (ישעיה י''ד כ''ד) ומוסיף במליצתו לא זו אף זו :(מלבי''ם באור המלות)
Malbim Beour Hahineyane (non traduit)
ה' וע''י שה' מנהיג את הארץ בהשגחה מיוחדת, לכן בענינים הכוללים הרצויים אצלו מצד חכמתו ורצונו יתברך יבטל עצת גוים ומחשבותיהם, וינהיג הכל לפי התכלית הכולל הנרצה אצלו ולא יועילו מחשבות בני אדם ועצתם לבטל את עצת ה' והתכלית המוסכם אצלו, והנה העצה היא התכלית הנרצה להעושה, והמחשבות הם האמצעיים המובילים אל התכלית, שחושב מחשבות איך יוציא למעשהו את העצה שהוא התכלית, וה' יפיר עצת גוים שהוא התכלית הנרצה אצלם, וגם יניא מחשבותיהם שהם המחשבות הרבות והאמצעים שיכינו להפיק את התכלית שהיא העצה, אבל.(מלבי''ם באור הענין)
33 : 11
עֲצַ֣ת יְ֭הוָה לְעוֹלָ֣ם תַּעֲמֹ֑ד מַחְשְׁב֥וֹת לִ֝בּ֗וֹ לְדֹ֣ר וָדֹֽר:
Mais les décrets de l’Éternel subsistent à jamais, les résolutions de son cœur, de siècle en siècle.
M. David (non traduit)
לעולם תעמוד. ואין מי לבטל עצתו : לדור ודור. תתקיים בכל ימי הדורות :
Malbim Beour Hamilot (non traduit)
לעולם לדור ודור. כבר התבאר ישעיה (י''ג כ') שלעולם בא על הזמן הבלתי מתחלק ולדור ודור מציין הזמן המתחלק לפי שני הדורות (ובא בספר זה, ע''ז ט', פ''ה ו', פ''ט ב' ה', קי''ט צ', קל''ה י''ג, קמ''ו י') :(מלבי''ם באור המלות)
Malbim Beour Hahineyane (non traduit)
עצת ה', שהוא התכלית הנרצה אצלו, היא תעמד לעולם, ולא יוכלו בני אדם לשנותו ע''י תחבולותיהם, וגם מחשבות לבו שהם האמצעיים שהוא מכין אל עצתו, יעמדו לדור ודור, והתכלית הוא אחד כמו למשל התכלית הכללי שיעץ ה' בהשלמת כלל האנושי עד סוף כל הדורות, זה יעמוד לעולם בלי שינוי, והמחשבות שהם האמצעיים שיכין אל הפקת התכלית הכולל הם ישתנו לפי הדורות, ועז''א לדור ודור, כמו התיקון האחרון הכולל המוכן לבא באחרית הימים היא העצה הכללית בהנהגה והיא עומדת אצלו לעולם בלי שינוי ואם יתמהמה חכה לו, והאמצעיים מכין ה' תמיד לזה לפי הדורות דור דור, עד שכל המתחדש בכל דור ודור כמו הגליות והגאולות והתמורות שנעשו בכל הדורות כולם הם כחוליות הקבועות בשלשלת אחת אשר סוף השלשלת היא העצה הכללית העומדת אצלו לעולם בלא שינוי :(מלבי''ם באור הענין)
33 : 12
אַשְׁרֵ֣י הַ֭גּוֹי אֲשֶׁר־יְהוָ֣ה אֱלֹהָ֑יו הָעָ֓ם | בָּחַ֖ר לְנַחֲלָ֣ה לֽוֹ:
Heureux le peuple qui reconnaît l’Éternel comme Dieu, la nation qu’il s’est choisie comme son héritage !
M. David (non traduit)
אשרי הגוי. אשרי להגוי : העם. מלת אשרי משמשת לשנים כאלו אמר אשרי העם שה' בחר לנחלה לו :
Malbim Beour Hamilot (non traduit)
הגוי. העם. עם מעולה מן גוי (כנ''ל י') ומציין לרוב את ישראל, כמ''ש (ישעיה א' ד') :(מלבי''ם באור המלות)
Malbim Beour Hahineyane (non traduit)
אשרי, עפ''ז יאמר שאשרי הגוי אשר ה' אלהיו, כל גוי המאמין בה' ועובד ה' והוא אלהיו, אשרי לו, כי אז הוא מושגח מאתו, ונוסף לזה אשרי העם אשר בחר לנחלה לו, שחוץ מבחירתו שבחר ה' לאלהיו, נבחר הוא מה' להיות לו לעם סגולה ויופיע עליו בהשגחה מופלאת נסיית :(מלבי''ם באור הענין)
33 : 13
מִ֭שָּׁמַיִם הִבִּ֣יט יְהוָ֑ה רָ֝אָ֗ה אֶֽת־כָּל־בְּנֵ֥י הָאָדָֽם:
Du haut des cieux, l’Éternel promène ses regards ; il voit tous les fils de l’homme.
M. David (non traduit)
משמים. עם שהיא בשמים מביט לראות בארץ מעשה בני אדם :
Malbim Beour Hamilot (non traduit)
(יג־יד) הביט, ראה, השגיח. כבר התבאר (ישעיה ה' י''ב) שהבטה היא שימת לב על הדבר שמשים לב לראות, ואח''כ ראה, ומשגיח הוא ההבטה היתירה על פרטי הדבר, רואיך אליך ישגיחו (ישעיה י''ד) : כל בני אדם כל ישבי הארץ. כל בני אדם כולל המין כולו אשר היה ויהיה בעולם, אבל יושבי הארץ מציין רק הדור היושב בארץ עתה :(מלבי''ם באור המלות)
Malbim Beour Hahineyane (non traduit)
משמים, עתה יגיד איך ינהיג ה' בשני מיני ההנהגות האלה הנזכרות, בצד א' ינהיג ה' ע''י השמים שהיא הנהגת הטבע והמערכה, שבזה ה' בשמים הכין כסאו ומנהיג כפי חקי הטבע הסדורים מראשית, ובהנהגה זו משמים הביט ה' ראה את כל בני האדם, ראה את כולם בידיעה קדומה אשר ידע מראשית כל פרטי המעשים שיהיו, והיא ראיה אחת כוללת בלתי מתרבית או משתנית, רק בידיעה אחת קדומה ראה את כולם ואת מעשיהם עד סוף כל הדורות, וגם הוקצב כל ענינם מראשית עפ''י ההנהגה הכוללת המיוחסת לשמים ולהנהגת הטבע :(מלבי''ם באור הענין)
33 : 14
מִֽמְּכוֹן־שִׁבְתּ֥וֹ הִשְׁגִּ֑יחַ אֶ֖ל כָּל־יֹשְׁבֵ֣י הָאָֽרֶץ:
De la résidence qu’il s’est réservée, il dirige son attention sur tous les habitants de la terre.
Rachi (non traduit)
הִשְׁגִּיחַ. הִבִּיט:
M. David (non traduit)
ממכון. מהשמים המכון לשבתו וכפל הדבר במ''ש :
M. Tsion (non traduit)
מכון. מל' הכנה : השגיח. מל' השגחה בהתבוננות רב :
Malbim Beour Hahineyane (non traduit)
ממכון שבתו, בצד השני שהיא ההנהגה ההשגחיית שאינה מיוחסת לשמים רק למכון שבתו, אשר ישב וישפוט כפי המעשים, משם השגיח אל כל יושבי הארץ, לא ראיה כללית לבד רק השגחה מיוחדת, ולא לבד את כל בני האדם שהיא הכלליות, רק את כל יושבי הארץ בכל דור ודור, איש ואיש לפי מעשיו הפרטים הבחיריים :(מלבי''ם באור הענין)
33 : 15
הַיֹּצֵ֣ר יַ֣חַד לִבָּ֑ם הַ֝מֵּבִ֗ין אֶל־כָּל־מַעֲשֵׂיהֶֽם:
Il a formé leur cœur à tous, et il observe tous leurs actes.
Rachi (non traduit)
הַיֹּצֵר יַחַד לִבָּם. לֵב כֻּלָּם יַחַד וְיוֹדֵעַ כָּל הַמַּחְשָׁבוֹת וְרַבּוֹתֵינוּ הֱסִיבּוּהוּ אֶל מִמְּכוֹן שִׁבְתּוֹ הִשְׁגִּיחַ הַיּוֹצֵר יַחַד לִבָּם, וְדָרְשׁוּ מִכָּאן שֶׁכּוּלָּן נִסְקָרִין בִּסְקִירָה אַחַת:
M. David (non traduit)
היוצר. ולפי שהוא הוא היוצר לבם יחד זה כזה איש לא נעדר אף הוא מבין אל כל מעשיהם לזאת ישגיח על הכל :
Malbim Beour Hahineyane (non traduit)
היוצר, בא להשיב על מה שטענו הפילוסופים על ידיעה זו שהלא המעשים הבחיריים הם אפשריים מתרבים ומשתנים ומתחדשים וידיעת ה' אי אפשר שתתרבה ותשתנה ושתתחדש לו ידיעה, והתשובה בזה כמ''ש במו''נ (פרק כ''א משלישי) שיש הפרש בין ידיעת העושה במה שעשה ובין ידיעת זולתו בעשוי ההוא, והוא שהדבר העשוי אם נעשה נאות לידיעת עושהו, עשייתו נמשך לידיעתו, אולם התבוננות שאר בני אדם בו נמשך אחר העשוי, למשל העושה מראה שעות ע''י גלילים מעשה חרשים, ידע תחלה כל תנועה שיתנועע וכל נטיה ונטיה מה שיורה עליו, וכ''ז לא ידע מפני התבוננו בתנועות המתחדשות עתה, רק בהפך שהתנועות המתחדשות התחדשו כפי הסכמת ידיעתו, משא''כ איש אחר המתבונן בכלי ההוא, תתחדש לו בכל פעם ידיעה אחרת, וז''ש שה' מצד שהוא היוצר לבם מצד זה הוא מבין אל כל מעשיהם בענין שלא תתחדש לו ידיעה בעת הפעולה האפשריית מצד ריבוי המעשים המתחדשים, כי ידע כ''ז בעת יצר לבם, וכן לא מצד ריבוי האנשים שכ''א יש לו לב אחר ובחירה אחרת, כי יצר יחד לבם, שכל לבבות האנשים נוצרו ביצירה אחת, ואז הבין אל כל מעשיהם, ולא תתחדש אצלו ידיעה כלל, ולא תתרבה ולא תשתנה ידיעתו ע''י ריבוי וחידוש וחילוף מעשיהם :(מלבי''ם באור הענין)
33 : 16
אֵֽין־הַ֭מֶּלֶךְ נוֹשָׁ֣ע בְּרָב־חָ֑יִל גִּ֝בּ֗וֹר לֹֽא־יִנָּצֵ֥ל בְּרָב־כֹּֽחַ:
Ce n’est pas avec une puissante armée que le roi remporte la victoire ; ce n’est pas à sa grande force que le héros doit son salut.
M. David (non traduit)
אין המלך. מביא ראיה שהכל בהשגחה ואמר הלא ראינו שאין המלך נושע במלחמה עם רוב החיל אשר עמו ואם היה הכל לפי הטבע היה ראוי להיות נושע בהם :
M. Tsion (non traduit)
חיל. צבאות עם :
Malbim Beour Hamilot (non traduit)
נושע. תואר, על כן בא בקמ''ץ :(מלבי''ם באור המלות)
Malbim Beour Hahineyane (non traduit)
אין, מהשגחה זו שמשגיח על יושבי הארץ נמשכה ההשגחה המיוחדת המופלאת על יראי ה', ושאז לא יועילו כל השתדלות והכנות האנשים שיכינו לנגד ההשגחה זו, כי השגחת ה' היא תעשה חיל, המלך אינו נושע ברב חיל, שהוא ריבוי הכמות של חילו, וכן לא יועיל ריבוי הכח באיכות כי גם הגבור לא ינצל ברב כח :(מלבי''ם באור הענין)
33 : 17
שֶׁ֣קֶר הַ֭סּוּס לִתְשׁוּעָ֑ה וּבְרֹ֥ב חֵ֝יל֗וֹ לֹ֣א יְמַלֵּֽט:
Le coursier est d’un vain secours pour triompher, et sa grande vigueur n’assure pas le salut.
M. David (non traduit)
שקר הסוס. מרוצת הסוס הוא שקר להביא תשועה לבעליו : וברוב חילו. עם רוב כחו לא ימלט נפשו :
M. Tsion (non traduit)
חילו. עניינו כח ואמצות :
Malbim Beour Hahineyane (non traduit)
שקר, וגם לא יועילו האמצעיים והכלים שיכינו לזה, כמו הסוסים המוכנים למלחמה, כי שקר הסוס לתשועה, ולא לבד שלא יושיע לנצח המלחמה, כי גם לא יוכל למלט את בעליו ע''י רוב חילו, גם יאמר שלפעמים ישקר הסוס בבעליו ויוליכנו בע''כ נגד רצונו במלחמה, וזה יהיה לתשועה שהוא בהשגחה שעי''כ יושע, הגם שברב חילו לא ימלט, ומדוע לא יועילו החיל והסוסים, כי.(מלבי''ם באור הענין)
33 : 18
הִנֵּ֤ה עֵ֣ין יְ֭הוָה אֶל־יְרֵאָ֑יו לַֽמְיַחֲלִ֥ים לְחַסְדּֽוֹ:
Voici, les yeux du Seigneur sont ouverts sur ses adorateurs, sur ceux qui ont foi en sa bonté,
M. David (non traduit)
עין ה'. השגחת ה' הוא על יראיו אשר יקוו לחסדו :
Malbim Beour Hahineyane (non traduit)
הנה עין ה' אל יראיו, והוא לוחם בעדם והובישו רוכבי סוסים, כמ''ש אתה סתר לי מצר תצרני, ובאר שהשגחה זו הוא משני טעמים, א. מצד שהם יראיו, ב. מצד שהם מיחלים לחסדו, וה' מושיע הבוטחים בו :(מלבי''ם באור הענין)
33 : 19
לְהַצִּ֣יל מִמָּ֣וֶת נַפְשָׁ֑ם וּ֝לְחַיּוֹתָ֗ם בָּרָעָֽב:
afin de sauver leur âme du trépas, et de les conserver en vie pendant la famine.
M. David (non traduit)
להציל. ואף אם הטבע ינגד : ברעב. בהיות רעב בעולם :
Malbim Beour Hahineyane (non traduit)
להציל ממות נפשם שלא ימותו ע''י הצר הצורר אותם, וגם לחיותם ברעב, כמו שהיה במעשה זו שנלאו ישראל על ידי רעב וגם בא עליהם הצר וה' הצילם משניהם :(מלבי''ם באור הענין)
33 : 20
נַ֭פְשֵׁנוּ חִכְּתָ֣ה לַֽיהוָ֑ה עֶזְרֵ֖נוּ וּמָגִנֵּ֣נוּ הֽוּא:
Notre âme met son attente en l’Éternel : il est notre aide et notre bouclier.
M. David (non traduit)
נפשנו. ולזה תחכם נפשנו אל ה' כי הוא מעולם עוזר לנו :
M. Tsion (non traduit)
חכתה. קותה :
Malbim Beour Hamilot (non traduit)
חכתה. חכה המורה על התקוה מקושר עם חכה מלשון המתנה, וחכינו עד אור הבוקר שממתין על תקותו זמן רב, כמו אם יתמהמה חכה לו, וזה ההבדל בינו ובין תקוה ויחול (ישעיה ח' י''ז) :(מלבי''ם באור המלות)
Malbim Beour Hahineyane (non traduit)
נפשנו, אמר הגם שלא באה תקותם תיכף, כמ''ש בלו עצמי בשאגתי כל היום, עד שנפשנו חכתה והמתינה ימים רבים, מ''מ עזרנו ומגננו הוא שעזרנו מן הרעב, והגין עלינו מפני הצר :(מלבי''ם באור הענין)
33 : 21
כִּי־ב֭וֹ יִשְׂמַ֣ח לִבֵּ֑נוּ כִּ֤י בְשֵׁ֖ם קָדְשׁ֣וֹ בָטָֽחְנוּ:
Oui, notre cœur se réjouit en lui, oui, nous avons confiance en son saint nom.
M. David (non traduit)
כי בו. בישועתו ישמח לבנו כי בו בטחנו ודרכו להושיע להבוטחים בו :
Malbim Beour Hahineyane (non traduit)
כי בו, שאינו התוחלת לה' דומה אל התוחלת לאדם, שהמיחל לתשועת אדם ואינו מושיעו תיכף הוא נעצב כי אינו בוטח על תשועתו בבטחון חזק כי פן לא יכול או לא ירצה להושיעו, אבל בו ישמח לבנו הגם שלא באה התקוה תיכף, כי בשם קדשו בטחנו בטחון חזק, שבודאי יושיענו אחר ששם קדשו נקרא עלינו, כמ''ש ושמך עלינו נקרא אל תניחנו :(מלבי''ם באור הענין)
33 : 22
יְהִֽי־חַסְדְּךָ֣ יְהוָ֣ה עָלֵ֑ינוּ כַּ֝אֲשֶׁ֗ר יִחַ֥לְנוּ לָֽךְ: (פ)
Que ta bonté, Éternel, s’étende sur nous, comme nous y comptons de ta part !
M. David (non traduit)
כאשר. כפי התקוה כן יהיה החסד :
Malbim Beour Hahineyane (non traduit)
יהי, מ''מ אבקש בל נצטרך לחכות ולהמתין זמן רב על חסד ה', רק יהי חסדך ה' עלינו תכף כאשר יחלנו לך ותושיענו תיכף :(מלבי''ם באור הענין)
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source