Chap. 90
90 : 1
תְּפִלָּה֮ לְמֹשֶׁ֪ה אִֽישׁ־הָאֱלֹ֫הִ֥ים אֲֽדֹנָ֗י מָע֣וֹן אַ֭תָּה הָיִ֥יתָ לָּ֗נוּ בְּדֹ֣ר וָדֹֽר:
Prière de Moïse, l’homme de Dieu. Seigneur, tu as été notre abri d’âge en âge !
Rachi (non traduit)
תְּפִלָּה לְמֹשֶׁה. אַחַד עָשָׂר מִזְמוֹרִים מִכָּאן עַד לְדָוִד מִזְמוֹר כֻּלָּם מֹשֶׁה אֲמָרָם כְּנֶגְדָּם בֵּרֵךְ אַחַד עָשָׂר בְּרָכוֹת לְאַחַד עָשָׂר שְׁבָטִים בְּזֹאת הַבְּרָכָה:
מָעוֹן אַתָּה הָיִיתָ לָּנוּ. מֵעֵין מָדוֹר וּמָנוֹס לָבֹא שָׁם הָיִיתָ לָּנוּ. בְּדֹר וָדֹר. מֵעוֹלָם כִּי אַתָּה מִקֹּדֶם הַכֹּל הָיִיתָ:
M. David (non traduit)
תפלה למשה. י''א מזמורים שמכאן עד לדוד מזמור משה אמרם ודוד יסדם בספרו. איש האלהים. ר''ל שהיה נביא : אד' מעון. אתה לנו למחסה בכל דור ודור כמו המדור המגין מזרם וממטר :
M. Tsion (non traduit)
מעון. מדור כמו השקיפה ממעון קדשך (דברים כו) :
Malbim Beour Hamilot (non traduit)
מעון. מקום ודירה :(מלבי''ם באור המלות)
Malbim Beour Hahineyane (non traduit)
תפלה למשה, מזמור זה עם שלאחריו הוא ענין אחד, התפלל על קוצר חיי האדם ועל שימיו כלים בהבל מבלי יוכל להשיג במו את התכלית אשר עבורו נברא, ובמזמור שאחריו הגיע לו מענה על תפלתו שהאיש המתלונן בצל ה' נשמר מפגעי הזמן ויאריך ימים עד שישלים בחייו את אשר עליו להשלים, עד שקוצר ימי האדם ופגעיו ומאורעותיו, סבתם הוא מה שלא חסה בצל ה', כי לכן נעזב הוא אל מקרה הזמן ותהפוכותיו. ה' מעון, בדבור הזה הודיע פינה יקרה מאד, שהרוחות והנשמות העתידים להבראות כבר היה להם מציאות מעולם במקורם הנשגב בה' אלהי הרוחות, ואין הבדל במציאות האדם בין טרם שיצא אל המציאות ובין אחר שיצא אל המציאות, רק מה שבמציאותו עתה התיצב כמו לבוש במלבוש חומרי נתון תחת הזמן והמקום וחקי טבע העולם הזה הגשמיי, והיא רק מקרה קרה לעצמות האדם, לא דבר מועצם בעצמותו, כי בעצמות האדם בעצמו כפי מה שהוא בעצמותו שהיא נפשו הרוחניות שהיא עצמות האדם לא נעשה שום שינוי רק שינוי מקומית, כטפת מים היוצאת מן המקור שאין הבדל בין אחרי נזלה מן המקור ובין כשהיתה במקורה רק שינוי מקומית לבד לא שנשתנה בעצמותה, וכ''ש שלא יצדק לאמר שהטפה הזאת נתחדשה אחר שלא היתה, כי החידוש שנעשה בה עתה הוא רק מה שעתה נמצאת במקום זולת מקומה הראשון, וכן אחרי מות האדם לא יתהוה בו בעצמותו רק שינוי מקומית, שלא יתכן לומר שאז ישתנה עצמותו מן היש אל ההעדר, כי נפשו הרוחנית שהיא עצמית האדם עודנה יישה ונמצאה לא נפסדה ולא קבלה שינוי, רק שהתעלתה מן מדורה התחתון שישבה בין בני בשר מתפעלת מן שכניה החומריים, אל מעון רוחני, אל המקום אשר היה שם אהלה בתחלה, אל המקור אשר ממנו נזלה, וז''ש ה' מעון אתה היית לנו בדור ודור, שבכל הדורות אשר עברו לפני יצירת האיש היה ה' מעונו, כי בכל הזמן הזה שכנה נפשו במקורה הנשגב בהאל יתברך והוא היה מעונה, ולא תאמר שזה הותחל מימות בריאת שמים וארץ לבד, עד שתאמר שגם הנשמות נתחדשו אז ונבראו ושכנו במעון האל יתברך, לא כן, כי גם.(מלבי''ם באור הענין)
90 : 2
בְּטֶ֤רֶם | הָ֘רִ֤ים יֻלָּ֗דוּ וַתְּח֣וֹלֵֽל אֶ֣רֶץ וְתֵבֵ֑ל וּֽמֵעוֹלָ֥ם עַד־ע֝וֹלָ֗ם אַתָּ֥ה אֵֽל:
Avant que les montagnes fussent nées, avant que fussent créés la terre et le monde, de toute éternité, tu étais le Dieu puissant.
Rachi (non traduit)
בְּטֶרֶם הָרִים יֻלָּדוּ. נִבְרְאוּ וּבְטֶרֶם חוֹלָלְתָּ אֶרֶץ וְתֵבֵל וּמֵעוֹלָם רִאשׁוֹן וְעַד עוֹלָם אַחֲרוֹן אַתָּה אֵל:
M. David (non traduit)
בטרם. עד לא ילדו ונבראו ההרים ועד לא חוללת הארץ ותבל ומטרם שהיה העולם ועד סוף ימי העולם בכל עת אתה אל ר''ל חזק ובעל היכולת :
M. Tsion (non traduit)
ותחולל. ענין יצירה כמו הן בעון חוללתי (לעיל נא) : ארץ ותבל. כשהם סמוכים יורה ארץ על המקום הבלתי מיושבת ותבל על מקום המיושבת :
Malbim Beour Hamilot (non traduit)
ותחולל. נסתר לנקבה, בטרם חלה הארץ, שהחיל הוא קודם הלידה, כמו כי חלה גם ילדה (ישעיה ס''ו), ומעולם עד עולם, מטרם שהיה העולם עד סוף העולם, ואתה אל, נמשך על מ''ש מעון אתה היית לנו אתה אל :(מלבי''ם באור המלות)
Malbim Beour Hahineyane (non traduit)
בטרם הרים יולדו ובטרם תחולל ארץ ותבל, שעדיין לא ילדה הארץ את צאצאיה, וכן מעולם ועד עולם (מעון אתה היית לנו) אתה אל, כי אתה המקור שממך יצאו הרוחות ואליך ישובו, ובך שמו וישימו מעונם ומשכנם מעולם עד עולם :(מלבי''ם באור הענין)
90 : 3
תָּשֵׁ֣ב אֱ֭נוֹשׁ עַד־דַּכָּ֑א וַ֝תֹּ֗אמֶר שׁ֣וּבוּ בְנֵי־אָדָֽם:
Tu réduis le faible mortel en poussière, et tu dis : "Rentrez dans la terre, fils de l’homme."
Rachi (non traduit)
תָּשֵׁב אֱנוֹשׁ עַד דַּכָּא. מֵבִיא אַתָּה יִסּוּרִין עַל הָאָדָם עַד שֶׁאַתָּה מַחֲזִירוֹ לִהְיוֹת תְּשׁוּשׁ כֹּחַ וְקָרוֹב לָמוּת:
וַתֹּאמֶר. לוֹ בְּיִסּוּרִין שׁוּבוּ בְנֵי אָדָם מִדַּרְכֵיכֶם הָרָעִים:
M. David (non traduit)
תשב אנוש. אתה משיב את האדם מן רוב אומץ חזקו אשר יהיה מדוכא ביסורים המחלישים כח ובזה כאלו תאמר לבני אדם שובו מדרכיכם הרעים על כי אין יסורים בלא עון :
Malbim Beour Hamilot (non traduit)
עד דכא. מציין דכא כמקום מופשט שלשם ישוב האנוש, ותאמר שובו אל מקומכם בתחלה. אל המעון שהוא האל :(מלבי''ם באור המלות)
Malbim Beour Hahineyane (non traduit)
תשב, כמו שהיית מעון הרוחות מאז, כן בעת תשב אנוש עד דכא, שהגוף יאפסו כחותיו עד שידכא וישוב אל האפס, בזה תאמר שובו בני אדם, תצוה לבני אדם שישובו מן חיי החומר אל מעונם ששכנו שם בתחלה, והוא שישובו אליך אל, שבך שכנו מעולם ועד עולם :(מלבי''ם באור הענין)
90 : 4
כִּ֤י אֶ֪לֶף שָׁנִ֡ים בְּֽעֵינֶ֗יךָ כְּי֣וֹם אֶ֭תְמוֹל כִּ֣י יַעֲבֹ֑ר וְאַשְׁמוּרָ֥ה בַלָּֽיְלָה:
Aussi bien, mille ans sont à tes yeux comme la journée d’hier quand elle est passée, comme une veille dans la nuit.
Rachi (non traduit)
כִּי אֶלֶף שָׁנִים בְּעֵינֶיךָ. אֶלֶף שָׁנִים שֶׁל בְּנֵי אָדָם הֵם כְּיוֹם אֶחָד שֶׁל הקב''ה וְעוֹד מִן הַלַּיְלָה עִמּוֹ כִּי יוֹם אַ' שֶׁל הקב''ה וּמְעַט מִן הַלַּיְלָה שֶׁל הקב''ה הֵם אֶלֶף שָׁנִים שֶׁהֲרֵי לֹא אָמַר הַכָּתוּב שֶׁיְּהֵא יוֹמוֹ שֶׁל הקב''ה אֶחָד כְּאַלֻּף שָׁנִים אֲבָל כְּשֶׁיֵּצֵא מְעַט מִן הַלַּיְלָה עִמּוֹ אָז יוֹמוֹ שָׁלֵם וְהָוֵי אֶלֶף שָׁנִים וּלְכָךְ מֵת אָדָם הָרִאשׁוֹן תּוֹךְ אֶלֶף שֶׁאִם הָיָה חַי אֶלֶף הָיָה יוֹתֵר מִיּוֹמוֹ שֶׁל הקב''ה וְשֶׁמָּא שִׁיעוּר אוֹתָהּ אַשְׁמוּרָה הוּא כְּמוֹ שֶׁיֵּשׁ מִמִּיתַת אָדָם הָרִאשׁוֹן עַד אֶלֶף שָׁנִים וַאֲנַן לָא יָדְעִינַן כַּמָּה הָוֵי אוֹתָהּ אַשְׁמוּרָה כִּי אִם מִסְּבָרָא. (מָצָאתִי) כִּי אֶלֶף שָׁנִים בְּעֵינֶיךָ וגו'. וּכְשֶׁעָלְתָה תְּשׁוּבָה בְּדַעְתְּךָ מִתְּחִלָּה יָפֶה דַּנְתָּ וּבָרָאתָ אוֹתָהּ וּרְאוּיִן הָיוּ הַשָּׁנִים לְכָךְ לְפִי (שֶׁלֹּא) הָיוּ יְמֵי בְּנֵי אָדָם רַבִּים שֶׁלֹּא הָיוּ אֶלֶף שָׁנִים בְּעֵינֶיךָ אֶלָּא כְּיוֹם הוֹלֵךְ שֶׁעָבַר וְחָלַף וּמְעַט מִן הַלַּיְלָה עִמּוֹ שֶׁהֲרֵי אָמַרְתָּ לְאָדָם הָרִאשׁוֹן (בְּרֵאשִׁית ב) כִּי בְּיוֹם אֲכָלְךָ מִמֶּנּוּ מוֹת תָּמוּת וְחָיָה תְּשַׁע מֵאוֹת וּשְׁלֹשִׁים שָׁנָה נִמְצְאוּ אֶלֶף שָׁנִים עוֹלִים לְיוֹם שָׁלֵם וּמְעַט מִן הַלַּיְלָה עִמּוֹ:
כְּיוֹם אֶתְמוֹל כִּי יַעֲבוֹר. שֶׁכְּבָר עָבַר:
M. David (non traduit)
כי אלף שנים. ר''ל ע''י היסורים כאילו תאמר להאדם הלא אף אם תחיה אלף שנים הלא יהי' בעיניך כיום אתמול כאשר יעבור כי אחר שעבר הזמן מה לו אם היה זמן מרובה או זמן מועט הלא הלך לו ואיננו : ואשמורה בלילה. וכמו משמרה אחת ממשמרות הלילה כי לאחר שעבר הזמן משמר אחד ואלף שנים לאחת תחשב :
M. Tsion (non traduit)
ואשמורה. הוא חלק משלשה חלקי הלילה נקראים אשמורה בלשון מקרא :
Malbim Beour Hahineyane (non traduit)
כי אלף, כן תאמר אל בני אדם, שובו מעולם הזה הזמני, כי אלף שנים שחיית פה בעולם החומרי, הלא ידמו בעיניך כיום אתמול כי יעבר, וגם ידמו בעיניך כאשמורה בלילה, ומבאר נגד מ''ש כיום אתמול כי יעבור.(מלבי''ם באור הענין)
90 : 5
זְ֭רַמְתָּם שֵׁנָ֣ה יִהְי֑וּ בַּ֝בֹּ֗קֶר כֶּחָצִ֥יר יַחֲלֹֽף:
Tu les fais s’écouler, [les hommes], comme un torrent : ils entrent dans le sommeil ; le matin, ils sont comme l’herbe qui pousse,
Rachi (non traduit)
זְרַמְתָּם שֵׁנָה יִהְיוּ. עַכְשָׁיו חֲטַפְתֶּם לְאוֹתָם הַשָּׁנִים וַהֵבֵאתָם לְיָמִים מוּעָטִים שֶׁאֵינָם אֶלָּא כִּשְׁנַת תְּנוּמָה שֶׁשְּׁנֵי הַדּוֹרוֹת שִׁבְעִים שָׁנָה הֵם, כְּמוֹ שֶׁמְּפוֹרָשׁ בְּסוֹף הָעִנְיָן יְמֵי שְׁנוֹתֵינוּ בָּהֶם שִׁבְעִים שֵׁנָה, וְהֵם חֲשׁוּבִים שֵׁינָה אַחַת כָּעִנְיָן (לְקַמָּן קכ''ז) בְּשׁוּב ה' אֶת שִׁיבַת צִיּוֹן הָיִינוּ כְּחוֹלְמִים וְעַל שִׁבְעִים שֵׁנָה שֶׁל גָּלוּת בָּבֶל נֶאֱמַר שֶׁהָיָה שִׁבְעִים שָׁנָה:
זְרַמְתָּם. לְשׁוֹן שְׁטִיפָה כְּמוֹ (חֲבַקּוּק ג) זֶרֶם מַיִם:
בַּבֹּקֶר כֶּחָצִיר יַחֲלֹף. הַנּוֹלָד בַּלַּיְלָה מֵת בַּבּוֹקֶר לְסוֹף הַשֵּׁינָה. וְאִם:
M. David (non traduit)
זרמתם. מרוצת חייהם המה כחלום השינה כי בהקיצו אין דבר מדברי החלום כן אין ממש בחיי האדם : בבקר. ר''ל בימי הנעורים לבד מחדש ומחליף כח כחציר הזה שרק בבוקר יחליף כח :
M. Tsion (non traduit)
זרמתם. ענין מרוצת המים כמ''ש כזרם מים (ישעיה כח) והושאל למרוצת השנים. יחלוף. ענין התחדשות כמו יחליפו כח (שם מא) :
Malbim Beour Hamilot (non traduit)
זרמתם. פעל, משם זרם מים, כמו זורמו מים עבות. כחציר יחלף. מצייר זמן ההוה המתנענע ברגע ההוה כחציר היוצא מן זרעו אשר נתבלה בארץ וישוב להצמיח מינו, כן יום העבר הצמיח מינו שהוא יום הבא לאחריו, אבל גם הוא דומה כחציר ועשב, הצץ וחולף כחותיו ומזונו בכל רגע ורגע, עד ישתיך הליחות השרשי שבו כל רגע, ויינק מזון אחר והתכה אחרת תמורתו, עד שימולל ויבש בערב, וכן הבקר החדש יבלה את רגעיו אשר יתחלפו מרגע לרגע, כל רגע מתכת את חברתה ותכנס במקומה, עד שבערב ימולל היום ההוא וישוב מן ההוה אל העבר :(מלבי''ם באור המלות)
Malbim Beour Hahineyane (non traduit)
זרמתם, שזרמתם את האלף שנים כמו שזרמת את יום האתמול, (מציין מרוצת הזמן כמרוצת זרם מים שהשבולת שוטפת והולכת, וכל שבולת שוטף את חברו, כן כל רגע מרגעי הזמן שוטפת את רגע הקודמת לה מן ההוה אל העבר, ואין הבדל בין אם היה העבר יום אחד או אלף שנים, כי העבר איננו בהוה, והזמן החולף אפס מן המציאות), ונגד מ''ש ואשמורה בלילה, אמר שנה יהיו, כמו שבזמן של הלילה לא נעשה בה תנועה ופעולה, רק בה ישן הבע''הח ולא פעל מאומה, כן היו כל האלף שנים כאלו ישנת בהם, עד שמצד זה האלף שנים שחיית היו כלא היו מצד שני ענינים, א. מצד שנזרמו ונשטפו מן המציאות כיום אתמול, ב. מצד שגם בעת היו במציאות ישנת בם ולא עשית כל מאומה, בבקר שיעור הכתוב האלף שנים ידמו בעיניך בבקר כחציר יחלף כיום אתמול כי יעבר מדמה הבקר הבא בהוה כאילו צמח ויצא מן הזמן כצמח חדש, ור''ל בבקר שיצמח כחציר במציאות, ידמה הזמן של אלף שנים שעבר כיום אתמול :(מלבי''ם באור הענין)
90 : 6
בַּ֭בֹּקֶר יָצִ֣יץ וְחָלָ֑ף לָ֝עֶ֗רֶב יְמוֹלֵ֥ל וְיָבֵֽשׁ:
le matin, ils fleurissent et poussent, le soir, ils sont fauchés et desséchés.
Rachi (non traduit)
בַּבֹּקֶר יָצִיץ. מִיָּד חָלָף וְעַד בֹּא הָעֶרֶב יְמוֹלֵל וְיָבֵשׁ, לָמָּה:
M. David (non traduit)
בבקר יציץ. אם בבקר יציץ ומחליף כח הלא לערב בימי הזקנה ימולל ויבש ודומה הוא לחציר הנתייבש אחר שזרחה החמה עליו כל היום :
M. Tsion (non traduit)
יציץ. יפריח : ימולל. ענין כריתה כמו כי אמילם (לקמן קיח). ויבש. ר''ל וכבר נעשה יבש וכן אתה קצפת ונחטא (ישעיה סד) :
Malbim Beour Hahineyane (non traduit)
בבקר, ר''ל כן ידמו בבקר ההוה אשר יציץ וחלף עתה ויוצא אל המציאות, אשר גם צמח הבקר הזה ימולל ויבש לערב, כי גם בקר ההוה הנמצאת עתה במציאות אינו מתקיים רק דומה כציץ הפורח ומתקיים יום אחד וימולל ויבש בערב :(מלבי''ם באור הענין)
90 : 7
כִּֽי־כָלִ֥ינוּ בְאַפֶּ֑ךָ וּֽבַחֲמָתְךָ֥ נִבְהָֽלְנוּ:
C’est que nous périssons par ta colère, et à cause de ton courroux l’épouvante nous emporte.
Rachi (non traduit)
כִּי כָלִינוּ בְאַפֶּךָ וגו'. וְעַל כָּל זֹאת:
M. David (non traduit)
כי כלינו. עתה ידבר על לשון בני הגלות בבל שיאמר אם חיי כל אדם הוא הבל אף אם המה בשלוה כל שכן אנחנו אשר כלינו באפך שאנפת בנו על עונותינו : ובחמתך. הוא כפל במ''ש :
Malbim Beour Hamilot (non traduit)
באפך, ובחמתך. הבדלם מבואר בכ''מ (וע''ל ו' ב') וההבדל בינם לבין עברה ע''ל ז' ז' :(מלבי''ם באור המלות)
Malbim Beour Hahineyane (non traduit)
כי כלינו, אחר שהציע כי האל הוא מעון הנשמות לעולם, ממנו באו ואליו ישובון, התחיל להתאונן על קיצור חיי האדם, אשר לא יספיקו לו להשלים את התכלית אשר עבורו נשלח ממעונו לעולם הזה, והנה קיצור חיי האדם יהיה על שני פנים, א. ע''י עונש על חטא פרטי, ב. ע''י עונש הכללי נשגזר מיתה על אדם וזרעו, ועל שני אלה יתלונן פה, נגד העונש הפרטי אומר כי כלינו באפך, אם כלינו ע''י האף שיש לך על חטאים שחטאנו, ובחמתך נבהלנו, יש הבדל בין אף ובין חמה, שאף הוא הקצף הגלוי, וחמה הוא הכעס השמור בלב, ור''ל חוץ ממה שכלינו ע''י אפך הגלוי, עוד נבהלנו ע''י החמה הצפונה, ומפרש נגד מ''ש כי כלינו באפך.(מלבי''ם באור הענין)
90 : 8
(שת) שַׁתָּ֣ה עֲוֹנֹתֵ֣ינוּ לְנֶגְדֶּ֑ךָ עֲ֝לֻמֵ֗נוּ לִמְא֥וֹר פָּנֶֽיךָ:
Tu évoques nos fautes en ta présence, nos défaillances cachées à la lumière de ta face.
Rachi (non traduit)
שַׁתָּה עֲוֹנֹתֵינוּ לְנֶגְדֶּךָ. וְאֶת עֲלֻמֵנוּ אֶת חַטָּאת נְעוּרֵינוּ שַׂמְתָּ לִמְאוֹר פָּנֶיךָ:
עֲלֻמֵנוּ. נְעוּרֵינוּ כְּמוֹ (שְׁמוּאֵל א יז) בֶּן מִי זֶה הֶעְלֵם:
לִמְאוֹר פָּנֶיךָ. לְמוּלְךָ לְהַבִּיט בָּהֶם:
M. David (non traduit)
שתה. שמת עונותינו נגדך לזכור בהם ולפרוע עליהם גמול : עלמינו. השגיאות שהמה נעלמים מאתנו תשימם מול מאור פניך לזכור גם בהם ולשלם גמול עליהם :
M. Tsion (non traduit)
עלומינו. מלשון העלם וחסרון ידיעה :
Malbim Beour Hamilot (non traduit)
עלומנו. עונות עלומינו ימי הנערות, גם נכלל בו עונות שהם נעלמים מאתנו :(מלבי''ם באור המלות)
Malbim Beour Hahineyane (non traduit)
שתה עונותינו לנגדך, שהאף המתגלה בא ע''י העונות, (וגם ר''ל שתשית את עונותיהו לנגדך, דהיינו שתחשב את העון לפי ערך גדולת מי שחטאו כנגדו שהוא בלתי ב''ת, ועפ''ז מגיע לחוטא עונש גדול וכבד מאוד), ונגד מ''ש ובחמתך נבהלנו מפרש (עונות) עלומנו (שתה) למאור פניך, גם עונות הנעורים שאנחנו כבר שכחנו אותם, תשית אותם נגד מאור פניך ששם אין חשך ושכחה רק הכל גלוי ונראה, וכאלו ישמור עוד חמה צפונה על עונות נעורים :(מלבי''ם באור הענין)
90 : 9
כִּ֣י כָל־יָ֭מֵינוּ פָּנ֣וּ בְעֶבְרָתֶ֑ךָ כִּלִּ֖ינוּ שָׁנֵ֣ינוּ כְמוֹ־הֶֽגֶה:
Car ainsi tous nos jours disparaissent par ton irritation, nous voyons fuir nos années comme un souffle.
Rachi (non traduit)
פָּנוּ בְעֶבְרָתֶךָ. וּפִנּוּ וְנִבְעֲרוּ וְהָלְכוּ לָהֶם בְעֶבְרָתֶךָ:
כְמוֹ הֶגֶה. כְּדִבּוּר הַמְמַהֵר לִכְלוֹת:
M. David (non traduit)
פנו. הלכו להם בעברה וזעם הבאה מעמך : כלינו. אנחנו בעונותינו גורמים כליון שנותינו להיות נמשך זמן דבור בעלמא :
M. Tsion (non traduit)
פנו. מל' פניה : הגה. ענין דבור כמו ולשוני תהגה (לעיל לה) :
Malbim Beour Hamilot (non traduit)
הגה. כמו והגה מפיו יצא, דבור :(מלבי''ם באור המלות)
Malbim Beour Hahineyane (non traduit)
כי, ונגד המיתה הטבעיית שנגזרה בחטא אדה''ר, אומר אם כל ימינו פנו בעברתך, שגדר שם עברה הוא שע''י קצפו וחמתו עובר הגבול לכעוס גם על מי שלא חטא, וזה הוא בעונש שנגזר על כל הדורות שלא חטאו בחטא אדה''ר, שזה ע''י עברה להעניש את הבלתי חוטא, וע''י העברה הזאת פנו כל ימינו עד שכלינו שנינו כמו הגה, ר''ל כמו שיצא הגה ודבור וגזרה שהגה וגזר ואמר.(מלבי''ם באור הענין)
90 : 10
יְמֵֽי־שְׁנוֹתֵ֨ינוּ בָהֶ֥ם שִׁבְעִ֪ים שָׁנָ֡ה וְאִ֤ם בִּגְבוּרֹ֨ת | שְׁמ֘וֹנִ֤ים שָׁנָ֗ה וְ֭רָהְבָּם עָמָ֣ל וָאָ֑וֶן כִּי־גָ֥ז חִ֝֗ישׁ וַנָּעֻֽפָה:
La durée de notre vie est de soixante-dix ans, et, à la rigueur, de quatre-vingts ans ; et tout leur éclat n’est que peine et misère. Car bien vite le fil en est coupé, et nous nous envolons.
Rachi (non traduit)
יְמֵי שְׁנוֹתֵינוּ בָהֶם שִׁבְעִים שָׁנָה. שְׁנוֹתֵינוּ אֵלֶּה בַּעֲוֹנוֹתֵינוּ אֵלֶּה וּבַעֲלוּמֵינוּ אֵלֶּה שִׁבְעִים שָׁנָה הֵם:
וְאִם בִּגְבוּרֹת. וְאִם הַרְבֵּה גָּבְרוּ יָמָיו שְׁמוֹנִים שָׁנָה הֵם:
וְרָהְבָּם עָמָל וָאָוֶן. וְכָל הַגְּדוּלָּה וְהַשְּׂרָרָה שֶׁיֵּשׁ לוֹ לְאָדָם בַּיָּמִים הָאֵלֶּה אֵינָם אֶלָּא עָמָל וָאָוֶן וְלָמָּה שֶׁהֲרֵי כִּי גָז חִישׁ וְנָעוּפָה בְּתוֹךְ עֶבְרָה מַהֵר אָנוּ עָפִים וּמֵתִים:
גָז. לְשׁוֹן הַעֲבָרָה כְּמוֹ נָגוֹזּוּ וְעָבָר (נַחוּם א) וַיָּגָז שַׂלְוִים מִן הַיָּם (בַּמִּדְבָּר יא):
M. David (non traduit)
בהם. במספרם יהיו שבעים שנה : ואם בגבורות. ואם בהתגברות כח הטבע יהיו שמונים שנה : ורהבם. אף התוקף והאומץ של השנים ההם המה יגעים וצער : כי גז. לפי שלא יאריכו ימי האומץ כי מהר יוכרת ויעוף א''כ האומץ שהיה בתחילה גרמה להוסיף הצער בהעדרו :
M. Tsion (non traduit)
ורהבם. ענין התחזקות כמו ירהבו הנער בזקן (ישעיה ג) : גז. ענין כריתה ותלישה כמו גזי נזרך (ירמיה ז) : חיש. מהר כמו חושה לעזרתי (לעיל לח) :
Malbim Beour Hamilot (non traduit)
בהם. בימים שונים הנזכר בכתוב הקודם, ר''ל בימי החיים הרגילים. ורהבם. שם, גדלם ותקפם. גז. כמו ויגז שלוים מן הים. יחיש. שם על הזמן הממהר ורץ :(מלבי''ם באור המלות)
Malbim Beour Hahineyane (non traduit)
ימי שנותינו בהם שבעים שנה, שאם יהיו ימי שנותינו בהם, בשנים הרגילים. (מלת בהם מוסב על שנינו), אז יהיו שבעים שנה, ואם (ימי שנותינו) בגבורות, אם יהיו בגבורות יותר מן טבע הרגיל, אז יארכו שמונים שנה, ורהבם, ר''ל רהב הימים והתנשאם יהיה עמל ואון, דהיינו הפעולות שיפעל בימי חייו שבם יתנשאו ימיו יהיה עמל ואון. כי גז חיש, ר''ל ובכל אופן, החיש גז, שטף הזמן החש וממהר במרוצתו, זה קורא חיש, הוא גז ונגזז מן המציאות בכל רגע, שבכל רגע יגוז רגע ההוה מן ההוה אל העבר, ונעופה, ואנו עפים עם החיש ומהירות הזמן מן המציאות אל ההעדר, כי הזמן הוא חיי האדם, ובכל רגע תגוז רגע מן הזמן וחלק מחיי האדם מן המציאות, אל תהום כאפס, עד כי.(מלבי''ם באור הענין)
90 : 11
מִֽי־י֭וֹדֵעַ עֹ֣ז אַפֶּ֑ךָ וּ֝כְיִרְאָתְךָ֗ עֶבְרָתֶֽךָ:
Qui reconnaît le poids de ta colère, [mesure] ton courroux à la crainte que tu inspires ?
Rachi (non traduit)
מִי יוֹדֵעַ עֹז אַפֶּךָ. בְּיָמִים מוּעָטִים כָּאֵלֶּה מִי יִקְנֶה לוֹ לֵב לָדַעַת אֶת עֹז אַפֶּךָ לְיִרְאָה אוֹתְךָ וְאַתָּה כְּיִרְאָתְךָ עֶבְרָתֶךָ. כְּשֵׁם שֶׁאַתָּה יָראוּי כֵּן עֶבְרָתֶךָ קָשָׁה וְנִפְרָע מִן הַחוֹטְאִים:
M. David (non traduit)
מי יודע. בימים מועטים כאלה מי יוכל לדעת חוזק אפך על מה היא ולהיות נשמר ממנה : וכיראתך. כאשר יראתך נעלמה מלדעת איך נירא את ה' כן נעלמה עברתך מלדעת על מה אתה מתמלא עברה וזעם כי אין להשיג בימים מועטים כאלה :
Malbim Beour Hahineyane (non traduit)
מי יודע עז אפך, ר''ל אנחנו עפים עם שטף הזמן, ולא נוכל לדעת לא עז אפך שתעניש אותנו על חטאים פרטים, שעליהם אמר כי כלינו באפך, ולא עברתך כיראתך ולא יש מי שיוכל לדעת את עברתך הכללית שהוא בחטא אדה''ר (שעליו אמר כל ימינו פנו בעברתך) שהיא מתדמה עם יראתך הגדולה, שכן היא כוללת כל בשר אשר בו רוח חיים שכולם המות כרוך בעקבם, ומי יודע אותה, וא''כ אבקש.(מלבי''ם באור הענין)
90 : 12
לִמְנ֣וֹת יָ֭מֵינוּ כֵּ֣ן הוֹדַ֑ע וְ֝נָבִ֗א לְבַ֣ב חָכְמָֽה:
Apprends-nous donc à compter nos jours, pour que nous acquérions un cœur ouvert à la sagesse.
Rachi (non traduit)
לִמְנוֹת יָמֵינוּ כֵּן הוֹדַע. כַּאֲשֶׁר בַּתְּחִלָּה הוֹדַע בָּעוֹלָם אֶת מִנְיַן יָמֵינוּ אֲרוּכִּים וְכֵיוָן שֶׁנַּאֲרִיךְ יָמִים נוּכַל לִקְנוֹת לֵב וְנָבִיא בְּתוֹכָם לְבַב חָכְמָה, וְנָבִיא לְשׁוֹן הַבָּאָה, (וי''א לִמְנוֹת יָמֵינוּ כֵּן כְּמִנְיַן כ''ן שִׁבְעִים שָׁנָה וְנָמוּת לְפִי שִׁיעוּר יָמֵינוּ שֶׁהֵן מְעַט כֵּן תְּיַיסֵּר אוֹתָנוּ וְכֵן וַיֹּדַע בָּהֶם אַנְשֵׁי סוּכּוֹת) (שׁוֹפְטִים ח) (סא''א):
M. David (non traduit)
למנות. לפי מנין ימינו שהם קצרים כן הודע נא דרכיך ר''ל לפי ערך מעט השנים כן תרבה לנו חכמה לדעת הכל במעט זמן ואז נביא גם אנו לבב חכמה ר''ל אם תתן בנו הרבה חכמה אז נחשוב לתור ולחפש בה לבוא אל תוכן עומק הדבר :
M. Tsion (non traduit)
ונביא. מל' הבאה :
Malbim Beour Hamilot (non traduit)
למנות. שיעורו, הודע למנות ימינו כן שנביא לבב חכמה, וזה א' משמושי הוי''ו :(מלבי''ם באור המלות)
Malbim Beour Hahineyane (non traduit)
למנות ימינו כן הודע שנביא לבב חכמה, אחר שע''י קוצר ימינו אין אנו יודעים מאומה לא מאפך ולא מעברתך, ואנחנו מתים מבלי השגת השלמות אשר בעבורו נבראנו, הלא ראוי שתודיע לנו שנוכל למנות ימינו כן באופן זה אשר נוכל להביא בו לבב חכמה, נגד מ''ש ורהבם עמל ואון, תלמדנו שנביא בימי חיינו לבב חכמה, ולא יהיה ימינו לריק ולתהו :(מלבי''ם באור הענין)
90 : 13
שׁוּבָ֣ה יְ֭הוָה עַד־מָתָ֑י וְ֝הִנָּחֵ֗ם עַל־עֲבָדֶֽיךָ:
Reviens, ô Éternel ! Jusques à quand... ? Reprends en pitié tes serviteurs.
Rachi (non traduit)
שׁוּבָה ה'. מֵחֲרוֹן אַפֶּיךָ:
וְהִנָּחֵם. חֲשׁוֹב מַחֲשָׁבָה טוֹבָה עַל עֲבָדֶיךָ:
M. David (non traduit)
שובה ה'. שוב מחרון אפך עד מתי תחרה עוד : והנחם. חשוב על עבדיך מחשבה אחרת להיות מרוצה להם :
Malbim Beour Hamilot (non traduit)
עד מתי. ר''ל עד מתי שיהיה זה שנביא לבב חכמה. ושובה יוצא, שובה את אפך. או עומד, שובה מאפך. או מענין מנוחה והשקט, כמו שובה ה' רבבות אלפי ישראל :(מלבי''ם באור המלות)
Malbim Beour Hahineyane (non traduit)
שובה ה' עד מתי, שובה מחרון אפך עד מתי שנביא לבב חכמה, שעד הזמן הזה שנוכל להביא לבב חכמה תשוב ולא תענשנו באפך ע''י חטאינו, וגם והנחם על עבדיך שלא תחול על עבדיך הצדיקים עברתך הכוללת בחטא אדה''ר :(מלבי''ם באור הענין)
90 : 14
שַׂבְּעֵ֣נוּ בַבֹּ֣קֶר חַסְדֶּ֑ךָ וּֽנְרַנְּנָ֥ה וְ֝נִשְׂמְחָ֗ה בְּכָל־יָמֵֽינוּ:
Rassasie-nous dès le matin de ta grâce, et nous entonnerons des chants, nous serons dans la joie toute notre vie.
Rachi (non traduit)
שַׂבְּעֵנוּ בַבֹּקֶר חַסְדֶּךָ. בְּיוֹם הַגְּאוּלָּה וְהַתְּשׁוּעָה שֶׁהוּא בֹּקֶר לְלֵיל הַצָּרָה וְהָאֲנָחָה וְהַחֲשֵׁיכָה:
וּנְרַנְּנָה וְנִשְׂמְחָה בְּכָל יָמֵינוּ. כְּלוֹמַר בְּכָל הַצָּרוֹת שֶׁעָבְרוּ עָלֵינוּ בְּיָמֵינוּ אֵלֶּה:
M. David (non traduit)
בבוקר. בכל בוקר : ונרננה. בהודות והלל : ונשמחה וגו'. כי תשוב להיטיב לנו בעבור רוב ההודאה וההלל וכן יהיה הולך וחוזר חלילה כל הימים :
Malbim Beour Hahineyane (non traduit)
(יד־טו) שבענו, ר''ל שיהיו אחת משתי אלה, או שתכף בבקר (שהיא מליצה על התחלת זריחת החיים ושנות הנעורים), תשבענו חסדך, ולא נראה כלל רעת הזמן ותהפוכותיו, עד שעי''כ נרננה ונשמחה בכל ימינו, ורעת הזמן לא נראה כלל. או עכ''פ אם נגזר עלינו לשתות כוס הרעה בבקר שהוא בימי הנעורים, שמחנו כימות עניתנו עד שנמצא שמחה לעומת העינוי :(מלבי''ם באור הענין)
90 : 15
שַׂ֭מְּחֵנוּ כִּימ֣וֹת עִנִּיתָ֑נוּ שְׁ֝נ֗וֹת רָאִ֥ינוּ רָעָֽה:
Donne-nous des jours de satisfaction aussi longs que les jours où tu nous as affligés, que les années où nous avons connu le malheur.
Rachi (non traduit)
שַׂמְּחֵנוּ כִּימוֹת עִנִּיתָנוּ. שַׂמְּחֵנוּ לִימוֹת מְשִׁיחֵנוּ כְּמִנְיַן יְמוֹת שֶׁעִנִּיתָנוּ בְּגָלֻיּוֹת וּכְמִנְיַן שְׁנוֹת אֲשֶׁר רָאִינוּ רָעָה:
M. David (non traduit)
כימות. כמנין הימים אשר ענית אותנו וכפי השנים אשר ראינו רעה וכפל הדבר במ''ש :
Malbim Beour Hamilot (non traduit)
כימות עניתנו שנות ראינו רעה. כבר בארנו (יחזקאל כ''ב) שימים (כשבא על זמנים ארוכים יציין ההמשך הזמני הכללי), ושנים הם הפרטים מן הזמן הכולל, כמ''ש זכור ימות עולם בינו שנות דור ודור, שלעולם יפול על זמן הכללי המתדבק, ודור ודור יפול על זמנים פרטיים, ובזה הוסיף חוץ ממה שתשמחנו כזמן הכללי שבו עניתנו, תחשוב מספר השנים שבם ראינו רעה לשמחנו כנגדם :(מלבי''ם באור המלות)
90 : 16
יֵרָאֶ֣ה אֶל־עֲבָדֶ֣יךָ פָעֳלֶ֑ךָ וַ֝הֲדָרְךָ֗ עַל־בְּנֵיהֶֽם:
Que tes œuvres brillent aux yeux de tes serviteurs, ta splendeur aux yeux de leurs enfants !
M. David (non traduit)
יראה. פועל ידיך יהיו נראים אל עבדיך וגם על בניהם אחריהם תהיה ההדר מעמך :
M. Tsion (non traduit)
והדרך. מל' הדר ויופי :
Malbim Beour Hamilot (non traduit)
פעלך. הוא העסק שעודו מתעסק בבריאה, כי קיום הבריאה היא בריאה מתמדת, וזה ההבדל בין פעל ובין מעשה כמ''ש בכ''מ (ע''ל כ''ח). ופעלך הוא על פעולת הטבע. והדרך הוא על פעולת נסים שבם יתהדר למראה עינים, כמ''ש ישעיה ל''ה :(מלבי''ם באור המלות)
Malbim Beour Hahineyane (non traduit)
יראה, עד שנראה ונשיג את פעלך, איך אתה פועל ועוסק בעולמך, ועי''כ יראה הדרך על בניהם, שע''י הבחינה בפעולות ה' שעדן פועל בעולמו, (כי קיום הבריאה היא בריאה מתמדת), בזה ישיגו בניהם הדר ה' וכבודו והשגחתו, וישיגו התכלית אשר בעבורו נבראו :(מלבי''ם באור הענין)
90 : 17
וִיהִ֤י | נֹ֤עַם אֲדֹנָ֥י אֱלֹהֵ֗ינוּ עָ֫לֵ֥ינוּ וּמַעֲשֵׂ֣ה יָ֭דֵינוּ כּוֹנְנָ֥ה עָלֵ֑ינוּ וּֽמַעֲשֵׂ֥ה יָ֝דֵ֗ינוּ כּוֹנְנֵֽהוּ: (פ)
Que la bienveillance de l’Éternel, notre Dieu, soit avec nous ! Fais prospérer l’œuvre de nos mains ; oui, l’œuvre de nos mains, fais-la prospérer.
Rachi (non traduit)
וִיהִי נֹעַם אד' אֱלֹהֵינוּ. שְׁכִינָתוֹ וְתַנְחוּמָיו:
וּמַעֲשֵׂה יָדֵינוּ כּוֹנְנָה עָלֵינוּ. לְשׁוֹן תְּחִינָּה הוּא, כּוֹנְנָה כְּמוֹ שָׁמְרָה שָׁפְטָה:
כּוֹנְנֵהוּ. כּוֹנֵן אוֹתוֹ, וּשְׁנֵי פְּעָמִים וּמַעֲשֵׂה יָדֵינוּ כּוֹנְנֵהוּ א' עַל מְלֶאכֶת הַמִּשְׁכָּן שֶׁבֵּירְכָן לְיִשְׂרָאֵל וְהִתְפַּלֵּל שֶׁתִּשְׁרֶה שְׁכִינָה בְּמַעֲשֵׂה יְדֵיהֶם בַּמִּשְׁכָּן וְאַחַת שֶׁתְּהֵא בְּרָכָה בְּמַעֲשֵׂה יְדֵיהֶם:
M. David (non traduit)
ויהי נועם. נעימות ה' יהיה עלינו : כוננה עלינו. הכן עלינו להיות מתוקן בידינו ולא יארע לנו תקלה בעת נעשה את המעשה : כוננהו. הכן את המעשה ההוא שלא יארע בם תקלה והפסד מה :
M. Tsion (non traduit)
נועם. ענין מתיקות וערבות כמו ולחם סתרים ינעם (משלי ט) :
Malbim Beour Hahineyane (non traduit)
ויהי נועם ה' אלהינו עלינו, (הנעימות הוא התענוג שישיג הפועל ממעשהו במה שהפיק ממעשהו את התכלית הנרצה), וע''י שאנו נשיג את השלמות, בזה ימצא ה' נועם בכלל הבריאה אשר ברא לכבודו, שישיגו הברואים את כבודו ויעבדוהו, וזה יתראה עלינו, כי נחנו נהיה תכלית הבריאה וחפץ ה' בעולמו, ובנו ימצא תכלית מעשיו ופעולותיו, ומעשה ידינו כוננה עלינו, ר''ל כי מעשה ידי האדם בענינים השפלים אינם מכוננים עליו, דהיינו שהוא לא נעשה כן ובסיס אל מעשיו, למשל הבונה בית לשבת בו, הבית מכונן על יסוד אבנים, והאבנים מכוננים על עפר הארץ, לא על האומן הבונה, בהפך האומן יתכונן על ביתו לשבת בו ולמצוא מחסה מזרם וממטר, לא כן מעשה הטוב בענינים הנפשיים, נעשה הוא בסיס וכן למעשה ידיו, למשל הלומד תורה תורתו מכוננת על שכל האדם ונפשו, והעושה מצוה לשמה המצוה יש לה כן בנפש הפועל, וז''ש שמעשה ידינו יהיו מכוננים עלינו, לא על דבר שהוא זולת עצמותנו, ומעשה ידינו יהיו דברים אשר כוננהו, שכל מה שנעשה יכונן ה' אותם מפני שיהיו טובים בעיניו, עד כאן דבר איש האלהים המתפלל, והיא תפלה כללית, וגם פרטית, שהתפלל גם על עצמו במה שנגזר עליו שלא יכנס לארץ, שאמר שאינו מבין עז אף ה' ולא עברתו, ובקש שה' ינחם על עבדו, ושיראו אליו פעולות ה' בעת יכנס לארץ להשיג שלימותו, והדר ה' יראה על בניו שהם יירשו מקומו אחריו, ושמעשה ידיו מה שהוציא עם ה' ממצרים יתכוננן עליו לא על זולתו. ־ ע''כ היא התפלה :(מלבי''ם באור הענין)
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source