Chap. 16
1
וְדָוִ֗ד עָבַ֤ר מְעַט֙ מֵֽהָרֹ֔אשׁ וְהִנֵּ֥ה צִיבָ֛א נַ֥עַר מְפִי־בֹ֖שֶׁת לִקְרָאת֑וֹ וְצֶ֨מֶד חֲמֹרִ֜ים חֲבֻשִׁ֗ים וַעֲלֵיהֶם֩ מָאתַ֨יִם לֶ֜חֶם וּמֵאָ֧ה צִמּוּקִ֛ים וּמֵ֥אָה קַ֖יִץ וְנֵ֥בֶל יָֽיִן:
David avait à peine dépassé le sommet qu’il rencontra Ciba, serviteur de Mephiboseth, qui conduisait une paire d’ânes sanglés, portant deux cents pains, cent gâteaux de raisins secs, cent gâteaux de figues et une outre de vin.
Rachi (non traduit)
וּמֵאָה קַיִץ. (תַּרְגּוּם) וּמֵאָה מְנָן דְּבֵילְתָא:
Targ. Yonathan (non traduit)
וְדָוִד עֲבַר זְעֵיר מֵרֵישׁ טוּרָא וְהָא צִיבָא עוּלֵימָא דִמְפִיבֹשֶׁת לָקֳדָמוּתֵיהּ וְזוֹג חֲמָרִין חֲשִׁיקִין וַעֲלֵיהוֹן מָאתָן גְרִיצָן דִלְחֵם וּמְאָה אִתְכְּלִין דְעִנְבִין יְבֵשִׁין וּמְאָה מָנָן דְבֵילָתָא וּגְרַב דַחֲמָר:
M. David (non traduit)
מהראש. של הר הזיתים :
M. Tsion (non traduit)
וצמד. זוג, על שם שהולכים צמודים וחבורים יחד, והוא מלשון (במדבר יט טו) : צמיד פתיל : חבושים. חגורים באוכף לרכוב בהם, כמו (בראשית כב ג) : ויחבוש את חמורו : מאה צמוקים. מאה אשכלות ענבים יבשים : ומאה קיץ. מאה לטרין תאנים יבשים : ונבל. ונאד :
Ralbag (non traduit)
ומאה קיץ. ר''ל מהפירות המיובשים בקיץ :
2
וַיֹּ֧אמֶר הַמֶּ֛לֶךְ אֶל־צִיבָ֖א מָה־אֵ֣לֶּה לָּ֑ךְ וַיֹּ֣אמֶר צִ֠יבָא הַחֲמוֹרִ֨ים לְבֵית־הַמֶּ֜לֶךְ לִרְכֹּ֗ב (ולהלחם) וְהַלֶּ֤חֶם וְהַקַּ֙יִץ֙ לֶאֱכ֣וֹל הַנְּעָרִ֔ים וְהַיַּ֕יִן לִשְׁתּ֥וֹת הַיָּעֵ֖ף בַּמִּדְבָּֽר:
Le roi dit à Ciba : "Que fais-tu de ces objets ?" Ciba répondit : "Les ânes sont destinés, comme montures, à la maison du roi, le pain et les fruits secs à la nourriture des serviteurs, et le vin pour désaltérer ceux qu’a fatigués la marche au désert."
Targ. Yonathan (non traduit)
וַאֲמַר מַלְכָּא לְצִיבָא מָה אִילֵין לָךְ וַאֲמַר צִיבָא חֲמָרַיָא לְבֵית מַלְכָּא לְמִרְכַּב וְלַחְמָא וּדְבֵילָתָא לְמֵיכַל עוּלֵימַיָא וְחַמְרָא לְמִשְׁתֵּי דִמְשִׁלְהֵי בְּמַדְבְּרָא:
M. David (non traduit)
מה אלה לך. רצה לומר : למה הבאתה כל אלה : לבית המלך. לנשיו וילדיו : היעף. מעמל הדרך :
3
וַיֹּ֣אמֶר הַמֶּ֔לֶךְ וְאַיֵּ֖ה בֶּן־אֲדֹנֶ֑יךָ וַיֹּ֨אמֶר צִיבָ֜א אֶל־הַמֶּ֗לֶךְ הִנֵּה֙ יוֹשֵׁ֣ב בִּירוּשָׁלִַ֔ם כִּ֣י אָמַ֔ר הַיּ֗וֹם יָשִׁ֤יבוּ לִי֙ בֵּ֣ית יִשְׂרָאֵ֔ל אֵ֖ת מַמְלְכ֥וּת אָבִֽי:
Le roi reprit : "Et où est le fils de ton maître ?" Ciba répondit : "Il se tient à Jérusalem, parce que, a-t-il dit, maintenant la maison d’Israël va me rendre la royauté de mon père."
Targ. Yonathan (non traduit)
וַאֲמַר מַלְכָּא וְאָן בַּר רִבּוֹנָךְ וַאֲמַר צִיבָא לְמַלְכָּא הָא יָתֵיב בִּירוּשְׁלֵם אֲרֵי אֲמַר יוֹמָא דֵין יְתִיבוּן לִי בֵּית יִשְׂרָאֵל יַת מַלְכוּתָא דְאַבָּא:
M. David (non traduit)
היום ישיבו לי. בראותם מהומות רבות בבני המלך, האח הרג את אחיו וקם על אביו, מה שלא היה בבני שאול :
Malbim (non traduit)
השאלות: איך האמין דוד לדברי ציבא ולא עלה על לבו כי לשונו כתער מלוטש עושה רמיה:
ואיה בן אדוניך, מבואר כי מה שלא נמצא איש מכל עשירי ירושלים יוביל למלך שי סוס לרכוב עליו וצידה לדרך, רק ציבא העבד, הוא כי הבורחים מהרו לברוח, והנשארים בעיר היו מתיראים להראות שהם אוהבי דוד והתומכים בידו, רק העבד הזה המלשין על אדוניו, חשב להפיל את אדונו ממ''נ, לפני דוד הגיד כי הוא הנותן כל זאת, ולפני אבשלום היה יכול לאמר שאדוניו שלח אותו וצוה לו להוביל החמורים והלחם, ודוד שחשב תחלה שציבא הביא זאת על פי פקודת אדוניו, התפלא איך לא התירא להשאר בירושלים, אחר ששלח כזאת, שכשיודע זאת לאבשלום יהרגנו, והשיב ציבא שהוא הביא זאת מעצמו, ומפיבושת יושב בירושלם, רצה לומר לא הלך לא להקביל פני אבשלום, ולא לברוח עם דוד, כי חושב שאחר שיהרוג אבשלום את אביו ידינוהו ישראל כבן סורר ומורה, ותשוב המלכות לבית שאול, והנה לא היה לו לדוד לקבל דברי העבד, ונענש תיכף שיצא שמעי לקללו:
4
וַיֹּ֤אמֶר הַמֶּ֙לֶךְ֙ לְצִבָ֔א הִנֵּ֣ה לְךָ֔ כֹּ֖ל אֲשֶׁ֣ר לִמְפִי־בֹ֑שֶׁת וַיֹּ֤אמֶר צִיבָא֙ הִֽשְׁתַּחֲוֵ֔יתִי אֶמְצָא־חֵ֥ן בְּעֵינֶ֖יךָ אֲדֹנִ֥י הַמֶּֽלֶךְ:
Le roi dit à Ciba : "Tous les biens de Mephiboseth sont maintenant pour toi." Et Ciba dit : "Je me prosterne devant toi, mon royal maître, et puissé-je conserver ta faveur !"
Targ. Yonathan (non traduit)
וַאֲמַר מַלְכָּא לְצִיבָא הָא לָךְ כָּל דִי לִמְפִיבֹשֶׁת וַאֲמַר צִיבָא מוֹדֵינָא אַשְׁכַּח רַחֲמִין בְּעֵינָךְ רִבּוֹנִי מַלְכָּא:
5
וּבָ֛א הַמֶּ֥לֶךְ דָּוִ֖ד עַד־בַּֽחוּרִ֑ים וְהִנֵּ֣ה מִשָּׁם֩ אִ֨ישׁ יוֹצֵ֜א מִמִּשְׁפַּ֣חַת בֵּית־שָׁא֗וּל וּשְׁמוֹ֙ שִׁמְעִ֣י בֶן־גֵּרָ֔א יֹצֵ֥א יָצ֖וֹא וּמְקַלֵּֽל:
Le roi David venait d’atteindre Bahourim lorsqu’il en vit sortir un homme de la famille de Saül, nommé Séméi, fils de Ghêra, qui, tout en s’avançant, l’accablait d’injures,
Targ. Yonathan (non traduit)
וַאֲתָא דָוִד מַלְכָּא עַד עַלְמַת וְהָא מִתַּמָן גַבְרָא נָפֵיק מִזַרְעִית בֵּית שָׁאוּל וּשְׁמֵיהּ שִׁמְעִי בַּר גֵרָא נָפֵיק מִיפַק וּמְלַטֵט:
M. David (non traduit)
עד בחורים. סמוך לעיר בחורים :
M. Tsion (non traduit)
ומקלל. ענין דברי קלון וחרפה, וכן (שמואל א ג יג) : כי מקללים להם בניו :
Malbim (non traduit)
ובא וכו' והנה משם איש יוצא, הנה ראה כי ערבה שמש הצלחתו, שעד בחורים לא יצא איש לקבל פניו, או לנחמו, עד שבא לבחורים, משם יצא איש, זה הפעם הראשון, אבל לא לנחמו רק לקללו, והנה עדיין לא הגיע לבחורים (שלכן אמר ובא ולא ויבא, שכבר בארתי בכללי הלשון שיש הבדל בין העתיד המהופך לעבר על ידי הוי''ו שהוא עבר הנשלם, ובין אם בא עם הוי''ו עבר ממש, שהוא עבר הבלתי נשלם, ופירושו שהיה מוכן לבא הולך ובא לשם) והאיש יצא לנגדו, ותכף בצאתו מן העיר התחיל לקלל:
6
וַיְסַקֵּ֤ל בָּֽאֲבָנִים֙ אֶת־דָּוִ֔ד וְאֶת־כָּל־עַבְדֵ֖י הַמֶּ֣לֶךְ דָּוִ֑ד וְכָל־הָעָם֙ וְכָל־הַגִּבֹּרִ֔ים מִימִינ֖וֹ וּמִשְּׂמֹאלֽוֹ:
lançait des pierres à David et à tous ses serviteurs, à toute la foule et à tous les guerriers qui l’entouraient à droite et à gauche.
Targ. Yonathan (non traduit)
וּמְרַגֵם בְּאַבְנַיָא יַת דָוִד וְיַת כָּל עַבְדֵי מַלְכָּא דָוִד וְכָל עַמָא וְכָל גִבָּרַיָא מִימִינֵיהּ וּמִשְׂמָאלֵיהּ:
M. David (non traduit)
ויסקל. זרק אבנים על דוד וגו' :
Malbim (non traduit)
ואחר שהתקרב אליהם התחיל לסקל באבנים:
7
וְכֹֽה־אָמַ֥ר שִׁמְעִ֖י בְּקַֽלְל֑וֹ צֵ֥א צֵ֛א אִ֥ישׁ הַדָּמִ֖ים וְאִ֥ישׁ הַבְּלִיָּֽעַל:
Et Séméi s’exprimait ainsi dans ses imprécations : "Va-t’en, va-t’en, homme de sang, homme indigne !
Targ. Yonathan (non traduit)
וּכְדֵין אֲמַר שִׁמְעִי בְּלַטְטוּתֵיהּ פּוּק פּוּק גְבַר חַיָיב קְטוֹל וּגְבַר רַשִׁיעָא:
M. David (non traduit)
צא. רצה לומר : צא ממלכותך, אתה האיש השופך דמים, כאומר : הנה בעצתך נהרג אבנר ואיש בושת :
Ralbag (non traduit)
איש הדמים ואיש הבליעל. יתכן שקראו איש הדמים כי דמים רבים שפך וקראו איש הבליעל על דבר בת שבע אשת אוריה החתי :
Malbim (non traduit)
איש הדמים רמז להריגת אבנר ואיש בושת ואוריה, ובמ''ש איש בליעל רמז למעשה של בת שבע:
8
הֵשִׁיב֩ עָלֶ֨יךָ יְהוָ֜ה כֹּ֣ל | דְּמֵ֣י בֵית־שָׁא֗וּל אֲשֶׁ֤ר מָלַ֙כְתָּ֙ (תחתו) תַּחְתָּ֔יו וַיִּתֵּ֤ן יְהוָה֙ אֶת־הַמְּלוּכָ֔ה בְּיַ֖ד אַבְשָׁל֣וֹם בְּנֶ֑ךָ וְהִנְּךָ֙ בְּרָ֣עָתֶ֔ךָ כִּ֛י אִ֥ישׁ דָּמִ֖ים אָֽתָּה:
Le Seigneur a fait retomber sur toi tout le sang de la maison de Saül dont tu occupes le trône, et a fait passer la royauté aux mains de ton fils Absalon. Te voilà puni de ta méchanceté, homme de sang que tu es !"
Targ. Yonathan (non traduit)
אָתִיב עֲלָךְ יְיָ כָּל חוֹבֵי בֵּית שָׁאוּל דִמְלַכְתָּא תְּחוֹתוֹהִי וְאַצְלַח יְיָ יַת מַלְכוּתָא בִּידָא דְּאַבְשָׁלוֹם בְּרָךְ וְהָא אַתְּ בְּבִישְׁתָּךְ אֲרֵי גְבַר חַיָיב קְטוֹל אַתְּ:
M. David (non traduit)
השיב. ה' השיב עליך גמול עון דמי בית שאול, כי בעצתך נהרג איש בושת בנו, לשתמלוך תחתיו : והנך ברעתך. הנה אתה בהרעה הראויה למעשיך :
Malbim (non traduit)
השיב, רצה לומר כמו שהיה בית שאול בית הדמים שנהרג הוא וזרעו, כן השיב ה' זאת עליך לבד שאתה גרוע ממנו בג' ענינים, א. ויתן ה' את המלוכה, שזה על ידי ה', לא כן מלכות שאול שלקחת בזרוע, ב. שהוא ביד אבשלום בנך לכליון עינים ודאבון נפש שהקים עליך רעה מביתך, ג. והנך ברעתך. כי שאול לא ראה רעתו בחייו, ואתה רואה הרעה הבאה עליך בחייך וזה מצד שאיש דמים אתה, כן פי' מהרי''א:
9
וַיֹּ֨אמֶר אֲבִישַׁ֤י בֶּן־צְרוּיָה֙ אֶל־הַמֶּ֔לֶךְ לָ֣מָּה יְקַלֵּ֞ל הַכֶּ֤לֶב הַמֵּת֙ הַזֶּ֔ה אֶת־אֲדֹנִ֖י הַמֶּ֑לֶךְ אֶעְבְּרָה־נָּ֖א וְאָסִ֥ירָה אֶת־רֹאשֽׁוֹ: (ס)
Abisaï, fils de Cerouya, dit au roi : "Pourquoi laisse-t-on ce chien mort insulter le roi mon maître ? Permets-moi d’avancer et de lui trancher la tête."
Targ. Yonathan (non traduit)
וַאֲמַר אֲבִישַׁי בַּר צְרוּיָה לְמַלְכָּא לְמָא יְלַטֵט כַּלְבָּא מֵיתָא הָדֵין יַת רִבּוֹנִי מַלְכָּא אֶעְבַּר כְּעַן וְעַדִי יַת רֵישֵׁיהּ:
M. David (non traduit)
למה יקלל. כאומר : וכי אתה הרגת לשאול ולבניו :
10
וַיֹּ֣אמֶר הַמֶּ֔לֶךְ מַה־לִּ֥י וְלָכֶ֖ם בְּנֵ֣י צְרֻיָ֑ה (כי) כֹּ֣ה יְקַלֵּ֗ל (וכי) כִּ֤י יְהוָה֙ אָ֤מַר לוֹ֙ קַלֵּ֣ל אֶת־דָּוִ֔ד וּמִ֣י יֹאמַ֔ר מַדּ֖וּעַ עָשִׂ֥יתָה כֵּֽן: (ס)
Le roi répondit : "Qu’ai-je affaire de vous, enfants de Cerouya ? S’il insulte ainsi, c’est que Dieu lui aura inspiré d’insulter David ; qui lui demandera compte de sa conduite ?"
Rachi (non traduit)
כֹּה יְקַלֵּל. כֵּן יְקַלֵּל:
ה' אָמַר לוֹ. אֶפְשָׁר אָדָם כְּמוֹתוֹ שֶׁהוּא רֹאשׁ לַסַּנְהֶדְרִין, יְקַלֵּל אֶת הַמֶּלֶךְ אִם לֹא שֶׁנֶּאֱמַר לוֹ מֵאֵת הקב''ה:
Targ. Yonathan (non traduit)
וַאֲמַר מַלְכָּא מַה לִי וּלְכוֹן בְנֵי צְרוּיָה כְּדֵין יְלַטִיט אֲרֵי יְיָ אֲמַר לֵיהּ לַטֵיט יַת דָוִד וּמַן יֵימַר מַה דֵין עֲבַדְתָּא כֵּן:
M. David (non traduit)
מה לי ולכם. רצה לומר : מה האיבה והשנאה אשר בינינו, מה עשיתם לי, ומה עשיתי לכם, ולמה אם כן תעשו דברים אשר לא אחפוץ בהם : כה יקלל. הלא אשר יקלל, כה הוא, כי ה' אמר לו קלל, והוא העיר רוחו לזה, ומי יאמר לשמעי מדוע עשית כן, הלא הוא שלוחו של מקום :
Ralbag (non traduit)
כי ה' אמר לו קלל את דוד. אמר זה להעיר כי אולי מהש''י נהיה להגיע זה העונש לדוד ולזה אין ראוי שישתדלו במניעתו כי השי''ת שליט בכל אשר יחפוץ ומי שישתדל לחלוק על מחשבתו יתישר עליהם כמו שעשו אחי יוסף ליוסף להמלט מענין חלומותיו וזה היה סבה אל שהגיעו לדבר החלומות ההם :
Malbim (non traduit)
(י־יא) השאלות: למה כפל דבריו שה' אמר לו שיקלל, ומ''ש הנה בני וכו' אף כי בן הימיני, שזה מוכיח שמקלל מעצמו ואיך הוציא סוף דבריו הניחו לו ויקלל כי אמר לו ה', ומ''ש אולי יראה ה' וכו' והלא כבר שבעה ברעות נפשו די והותר שהקים עליו רעה מביתו, ואיך בעבור קללה זו יראה ה' בעניניו:
מה לי ולכם א''ל ממ''נ אם מקלל מעצמו מה יזיק לי ולכם. והקרי כה יקלל. רצה לומר יקלל עוד כאשר חפץ. כי המבזה בקלון שהוא שקר מבואר, לא תחשב זאת לכלימה, כי מי לא ידע שדוד לא הרג לאבנר ולאיש בושת, ולא לקח מלכות שאול בחזקה, ואם ה' א''ל קלל מי יאמר מדוע עשית כן:
11
וַיֹּ֨אמֶר דָּוִ֤ד אֶל־אֲבִישַׁי֙ וְאֶל־כָּל־עֲבָדָ֔יו הִנֵּ֥ה בְנִ֛י אֲשֶׁר־יָצָ֥א מִמֵּעַ֖י מְבַקֵּ֣שׁ אֶת־נַפְשִׁ֑י וְאַ֨ף כִּֽי־עַתָּ֜ה בֶּן־הַיְמִינִ֗י הַנִּ֤חוּ לוֹ֙ וִֽיקַלֵּ֔ל כִּ֥י אָֽמַר־ל֖וֹ יְהוָֽה:
Puis il dit à Abïsaï et à tous ses serviteurs : "Si mon propre fils, sorti de mes entrailles, en veut à ma vie, qu’attendre de ce Benjamite ? Laissez-le prodiguer l’injure, si Dieu le lui a dit !
Targ. Yonathan (non traduit)
וַאֲמַר דָוִד לַאֲבִישַׁי וּלְכָל עַבְדוֹהִי הָא בְּרִי דְאוֹלֵידִית בָּעֵי לְמִקְטְלִי וְאַף אֲרֵי כְעַן בַּר שֵׁבֶט בִּנְיָמִן שְׁבוּקוּ מִינֵיהּ וִילַטֵט אֲרֵי אָמַר לֵיהּ יְיָ:
M. David (non traduit)
הנה בני וגו'. רצה לומר : הלא בדרך הטבע שהבן חס על אביו, והנכם רואים שהוא מבקש נפשי, ומזה נראה שיד ה' עשתה זאת : ואף כי עתה. ומכל שכן עתה שאני בורח ומעונה, ושמעי הוא מבני הימיני אשר המה לי לאויבים, שיותר המה מוכנים לעשות בי גזירתו של מקום, בראותם קושי מזלי נרדף מבן בטני, ולזה הניחו לו, כי ה' אמר לו :
Malbim (non traduit)
ויאמר דוד הוסיף לחזק סברתו שה' א''ל קלל, פי' שה' נתן כזאת בלבו, ולבל ישאלו ע''ז הלא לא יבטל ה' את הבחירה ואיך השיא את שמעי אל הנבלה הזאת, השיב הלא תראו כי בני אשר יצא ממעי מבקש את נפשי. שבזה שינה ה' את הטבע, הטבע הבן לאהוב את אביו לא לבקש להרגו. הנה ראיתם כי הפליא ה' בענשי, עד שלא לבד שביטל הבחירה, עשה בזה דבר נגד הטבע, ואף כי נקל היה לו להטות לב שמעי אל הקללה, שהוא קרוב אל טבעו. א. מצד הזמן שעל זה אמר ועתה. אחר שאני בל''ז נרדף ונשטם, ב. מצדו שהוא בן הימיני שהם שונאי, ג. שאינו בא על עסקי נפשות רק הניחו לו ויקלל. ואם כן לא הפליא ה' בזה דבר נגד טבעו ובחירתו. והוא נתן כזאת בלבו שהיה נוטה לשנאה בל''ז ואם כן הניחו לו ויקלל כי א''ל ה':
12
אוּלַ֛י יִרְאֶ֥ה יְהוָ֖ה (בעוני) בְּעֵינִ֑י וְהֵשִׁ֨יב יְהוָ֥ה לִי֙ טוֹבָ֔ה תַּ֥חַת קִלְלָת֖וֹ הַיּ֥וֹם הַזֶּֽה:
Peut-être le Seigneur considérera-t-il ma situation et me rendra-t-il du bonheur en échange des outrages que je subis en ce jour."
Rachi (non traduit)
יִרְאֶה ה' בְּעֵינִי. דִּמְעַת עֵינַי:
Targ. Yonathan (non traduit)
מָאִים גְלֵי קֳדָם יְיָ דִמְעַת עֵינִי וִיתֵיב יְיָ לִי טַבְתָא חֲלַף לְוַטָתֵיהּ יוֹמָא הָדֵין:
M. David (non traduit)
בעיני. בדמעת עיני, הזלה מחרפת אנוש : והשיב. בעבור העלבון הזה, ישיב לי ה' טובה במקום הקללה :
M. Tsion (non traduit)
אולי. הלואי, כמו (ישעיהו לז ד) : אולי ישמע :
Ralbag (non traduit)
אולי יראה ה' בעיני. ר''ל אולי ישגיח השם בעבור עיני והרצון בזה בעבור מה שעיני רואה מהבזויים האלו ואני סובלם לכבוד הש''י ואע''פ שיש לאל ידי להנקם משמעי הנה מפני זאת התכונה הטובה אני בה מסבול אלו החרפות אולי ישיב לי השם ית' טובה תחת קללתו אשר קלל אותי היום הזה :
Malbim (non traduit)
אולי יראה ה' בעיני. הוסיף עוד, כי העונש הנחרץ מאת ה' בתוכחות על עון קדום, אין לו לצפות שישיג ממנו טוב וחסד, כי די לו במה שיכלא פשע ויתם חטאת, אבל אם יגיע לו עם הרע הנחרץ עוד רעה אחרת יותר מן הראוי, זה יוכל להיות בכלל יסורים של אהבה אשר יקוה עבורם טוב וצדקה ואם כן במה שרדף אבשלום אותו, שזה יעד לו הנביא בעד עונו כמ''ש הנני מקים עליך רעה מביתך, לא היה מקוה עבורו טוב עתידי, אבל בעד העלבון שעשה לו שמעי, שהגיע לו נוסף על יעוד הנביא, יוכל ליחל אל ה' שהוא לטוב לו בעתיד, וזה שכתוב אולי הוא לטובתי, ובא ע''י שה' יראה בעיני וסבב לי הקלון הזה למען ישיב לי טובה תחת קללתו היום הזה, רצה לומר ביום הזה שכבר נרצה עוני על ידי העונש שקם עלי רעה מביתי, וקללת שמעי הם יסורים נוספים על יעוד הנביא, אולי יחשבו ליסורים של אהבה, כמ''ש הנעלבים ואינם עולבים וכו' עושים מאהבה וכו' עליהם נאמר ואהביו כצאת השמש בגבורתו:
13
וַיֵּ֧לֶךְ דָּוִ֛ד וַאֲנָשָׁ֖יו בַּדָּ֑רֶךְ (ס) וְשִׁמְעִ֡י הֹלֵךְ֩ בְּצֵ֨לַע הָהָ֜ר לְעֻמָּת֗וֹ הָלוֹךְ֙ וַיְקַלֵּ֔ל וַיְסַקֵּ֤ל בָּֽאֲבָנִים֙ לְעֻמָּת֔וֹ וְעִפַּ֖ר בֶּעָפָֽר: (פ)
David, avec ses gens, poursuivit sa route. Cependant Séméi suivait du même pas le flanc de la montagne, continuant à l’insulter, lançant des pierres et faisant voler de la poussière dans sa direction.
Targ. Yonathan (non traduit)
וַאֲזַל דָוִד וְגַבְרוֹהִי בְּאוֹרְחָא וְשִׁמְעִי אָזֵיל בִּסְטַר טוּרָא לְקִבְלֵיהּ אָזֵיל וּמְלַטֵט וּמְרַגֵם בְּאַבְנַיָא לְקִיבְלֵיהּ וּמַשְׁדֵי עַפְרָא:
M. Tsion (non traduit)
בצלע. בעבר ובצד, כמו (שמות כז כו) : צלע המשכן : לעומתו. נגדו : ועפר. זרק עפר, ולתוספת ביאור אמר בעפר, וכן (תהלים פ י) : ותשרש שדשיה :
Malbim (non traduit)
לכן וילך דוד בדרך לא מש מן הדרך הגם ששמעי סקל באבנים לעומתו, פניו לא הסתיר מכלימותו ורוק כי קבל זאת באהבה:
14
וַיָּבֹ֥א הַמֶּ֛לֶךְ וְכָל־הָעָ֥ם אֲשֶׁר־אִתּ֖וֹ עֲיֵפִ֑ים וַיִּנָּפֵ֖שׁ שָֽׁם:
Le roi avec toute sa suite, tous fatigués, arriva, et l’on s’y reposa.
Rachi (non traduit)
וַיִּנָּפֵשׁ שָׁם. בְּבַחוּרִים:
Targ. Yonathan (non traduit)
וַאֲתָא מַלְכָּא וְכָל עַמָא דִי עִמֵיהּ כַּד מִשַׁלְהָן וְנַח תַּמָן:
M. David (non traduit)
ויבא המלך. אל בחורים שזכר למעלה :
M. Tsion (non traduit)
וינפש. ענין מנוחה ומרגוע המשיב את הנפש, כמו (שמות לא יז) : שבת וינפש :
15
וְאַבְשָׁל֗וֹם וְכָל־הָעָם֙ אִ֣ישׁ יִשְׂרָאֵ֔ל בָּ֖אוּ יְרוּשָׁלִָ֑ם וַאֲחִיתֹ֖פֶל אִתּֽוֹ:
Or, Absalon, suivi de tout le peuple israélite, était entré dans Jérusalem, et Ahitofel avec lui.
Targ. Yonathan (non traduit)
וְאַבְשָׁלוֹם וְכָל עַמָא אֱנַשׁ יִשְׂרָאֵל אֲתוֹ לִירוּשְׁלֵם וַאֲחִיתוֹפֶל עִמֵיהּ:
16
וַיְהִ֗י כַּֽאֲשֶׁר־בָּ֞א חוּשַׁ֧י הָאַרְכִּ֛י רֵעֶ֥ה דָוִ֖ד אֶל־אַבְשָׁל֑וֹם וַיֹּ֤אמֶר חוּשַׁי֙ אֶל־אַבְשָׁלֹ֔ם יְחִ֥י הַמֶּ֖לֶךְ יְחִ֥י הַמֶּֽלֶךְ:
Lorsque Houchaï l’Arkéen, ami de David, arriva auprès d’Absalon, il s’écria devant lui : "Vive le roi ! Vive le roi !"
Targ. Yonathan (non traduit)
וַהֲוָה כַּד אֲתָא חוּשַׁי אַרְכָּאָה שׁוֹשְׁבִינָא דְדָוִד לְוַת אַבְשָׁלוֹם וַאֲמַר חוּשַׁי לְאַבְשָׁלוֹם יַצְלַח מַלְכָּא יַצְלַח מַלְכָּא:
17
וַיֹּ֤אמֶר אַבְשָׁלוֹם֙ אֶל־חוּשַׁ֔י זֶ֥ה חַסְדְּךָ֖ אֶת־רֵעֶ֑ךָ לָ֥מָּה לֹֽא־הָלַ֖כְתָּ אֶת־רֵעֶֽךָ:
Absalon lui dit : "C’est là ton dévouement pour ton ami ? Pourquoi n’as-tu pas suivi ton ami ?"
Targ. Yonathan (non traduit)
וַאֲמַר אַבְשָׁלוֹם לְחוּשַׁי דָא טֵיבוּתָךְ דְעִם חַבְרָךְ לְמָה לָא אֳזַלְתָּ עִם חַבְרָךְ:
M. David (non traduit)
זה חסדך. וכי זהו החסד שעשית לרעך לדוד לעזבו ביום צרתו, למה לא הלכת עמו :
18
וַיֹּ֣אמֶר חוּשַׁי֮ אֶל־אַבְשָׁלֹם֒ לֹ֕א כִּי֩ אֲשֶׁ֨ר בָּחַ֧ר יְהוָ֛ה וְהָעָ֥ם הַזֶּ֖ה וְכָל־אִ֣ישׁ יִשְׂרָאֵ֑ל (לא) ל֥וֹ אֶהְיֶ֖ה וְאִתּ֥וֹ אֵשֵֽׁב:
Houchaï répondit à Absalon : "Point du tout ; celui qui a été adopté par l’Éternel et par ce peuple, par tous les Israélites, c’est à lui que j’appartiens, c’est avec lui que je demeure.
Targ. Yonathan (non traduit)
וַאֲמַר חוּשַׁי לְאַבְשָׁלוֹם לָא אֱלָהֵין דְאִתְרְעֵי יְיָ וְעַמָא הָדֵין וְכָל אֱנַשׁ יִשְׂרָאֵל דִי לֵיהּ אֱהֵי וְעִמֵיהּ אָתִיב:
M. David (non traduit)
לא. רצה לומר : לא היה מהראוי שאלך עם אביך, כי אל המלך אשר בחר ה', והעם היושבים פה, וכל איש ישראל אשר איננו פה, לו אהיה לעבד, ועמו אשב. וכאומר : הנה אהבתי לאביך לא היתה מצד עצמו, כי אם מצד המלוכה :
Malbim (non traduit)
(יח־יט) השאלות: מ''ש למי אני אעבוד הלא לפני בנו, מתראה כמהתל בו, כי הזה חסדו את ריעו שיעבוד את בנו הרודף את אביו ריעו להרגו בלי חמלה, ולמה כפל כאשר עבדתי וכו':
ויאמר חושי כמו ששם דוד בפיו כן דבר אל אבשלום, אמר, א. גם אם לא יאבה דוד בשום אופן להמליכו, ויצטרך להפר בריתו את דוד, הוא בוחר באבשלום מצד ג' דברים, א. שבו בחר ה', ב. וכל העם הזה היינו הסנהדרין. ג. וכל איש ישראל:
19
וְהַשֵּׁנִ֗ית לְמִי֙ אֲנִ֣י אֶֽעֱבֹ֔ד הֲל֖וֹא לִפְנֵ֣י בְנ֑וֹ כַּאֲשֶׁ֤ר עָבַ֙דְתִּי֙ לִפְנֵ֣י אָבִ֔יךָ כֵּ֖ן אֶהְיֶ֥ה לְפָנֶֽיךָ: (פ)
En second lieu, qui vais-je servir ? N’est-ce pas le fils de David ? Comme j’ai servi ton père, ainsi serai-je à ton égard."
Targ. Yonathan (non traduit)
וְתִנְיָנוּת קֳדָם מַן אֲנָא אֶפְלַח הֲלָא קֳדָם בְּרֵיהּ כְּמָא דְפַלְחִית קֳדָם אֲבוּךְ כֵּן אֲהֵי פְלַח קֳדָמָךְ:
M. David (non traduit)
והשנית. רצה לומר : ואף אם הייתי לו לאוהב מצד עצמו, מכל מקום אין זה בגידה בו, כי למי אעבוד, וכי למשפחת בית שאול אויביו, הלא לפני בנו אעבוד, ולזה כאשר עבדתי לפני אביך, כן אהיה לפניך, ולא יחשב לבגידה :
Malbim (non traduit)
ב. כי הוא מקוה שגם דוד יתרצה בזה לבסוף, אחרי ינוצח ואחרי שישכיל אחרית דבר, ואז ישמח גם הוא בעבודתי שאיני עובד לאיש נכרי רק לבנו, וגם אתה תאהבני אהבה עזה מצד שהייתי עבד וריע אביך, וזה שכתוב כאשר עבדתי לפני אביך וכו':
20
וַיֹּ֥אמֶר אַבְשָׁל֖וֹם אֶל־אֲחִיתֹ֑פֶל הָב֥וּ לָכֶ֛ם עֵצָ֖ה מַֽה־נַּעֲשֶֽׂה:
Absalon dit à Ahitofel : "Délibérez entre vous sur ce que nous avons à faire."
Targ. Yonathan (non traduit)
וַאֲמַר אַבְשָׁלוֹם לַאֲחִיתוֹפֶל הֲבוּ לְכוֹן מִלְכָּא מַה נַעְבֵּיד:
M. David (non traduit)
הבו. אתה והזקנים שעמך, התייעצו ביניכם מה נעשה :
M. Tsion (non traduit)
הבו. הזמינו, כמו (בראשית יא ז) : הבה נרדה :
Malbim (non traduit)
הבו לכם עצה, הנה אחרי שגלה חושי את מחשבותיו, כי לא יפיר האחוה עם דוד, רק אם לא יתרצה אל מלכות אבשלום אחרי ינוצח, ושיתאמץ כי יהיה שלום בין דוד ובין אבשלום כנ''ל, עמדו במלכות שני מיני יועצים מתפרדים איש מעל אחיו, עצת אחיתופל היה לאבד את דוד ולהחרימו, ועצת חושי תלך לאט עמו עד יסכים על מלכות אבשלום בטוב לבבו, ואבשלום הגם שהיה רוצה בלבבו שכן יקום כאשר אמר חושי כנ''ל, בכ''ז שאל בראשונה עצת אחיתופל, מטעם שיבואר בפסוק כ''ג. אבל התנה עמו שימשיך גם את חושי ויתיעץ עמו, ועל זה אמר הבו לכם עצה, באופן שתהיה עצה מוסכמת משני יועצי המלך:
21
וַיֹּ֤אמֶר אֲחִיתֹ֙פֶל֙ אֶל־אַבְשָׁלֹ֔ם בּ֚וֹא אֶל־פִּלַגְשֵׁ֣י אָבִ֔יךָ אֲשֶׁ֥ר הִנִּ֖יחַ לִשְׁמ֣וֹר הַבָּ֑יִת וְשָׁמַ֤ע כָּל־יִשְׂרָאֵל֙ כִּֽי־נִבְאַ֣שְׁתָּ אֶת־אָבִ֔יךָ וְחָ֣זְק֔וּ יְדֵ֖י כָּל־אֲשֶׁ֥ר אִתָּֽךְ:
Ahitofel répondit à Absalon : "Aie commerce avec les concubines de ton père, laissées par lui pour garder sa demeure ; tout Israël saura que tu t’es rendu odieux à ton père, et tous ceux qui sont avec toi en seront plus résolus."
Rachi (non traduit)
וְחָזְקוּ יְדֵי כָּל אֲשֶׁר אִתָּךְ. כִּי עַתָּה יָדָם רָפָה לַעֲזוֹר לְךָ, שֶׁאוֹמְרִים בְּלִבָּם הַבֵּן יִתְחָרֵט אֵצֶל אָבִיו, וְאָנוּ נִהְיֶה שְׂנוּאִים לַמֶּלֶךְ:
Targ. Yonathan (non traduit)
וַאֲמַר אֲחִיתוֹפֶל לְאַבְשָׁלוֹם עוּל לְוַת לְחֵינָתָא דַאֲבוּךְ דִי שְׁבַק לְמִיטַר בֵּיתָא וּשְׁמַע כָּל יִשְׂרָאֵל אֲרֵי אִתְגָרֵיתָא בַּאֲבוּךְ וְיִתְקוֹף יְדֵי כָּל דִי עִמָךְ:
M. David (non traduit)
וחזקו. על כי עדיין נרפים הם, בחושבם פן ישלימו האב והבן וינקמו מאתנו, אבל בזה ידעו כי נבאשת את אביך, ויתחזקו ידיהם להיות עמך :
M. Tsion (non traduit)
נבאשת. ענין תיעוב ומאוס, כדבר הנבאש :
Malbim (non traduit)
השאלות: למה בחר אחיתופל שיעשה הפעל המגונה הזה, ואם כדי שידעו כי נבאש עם אביו, הלא כבר מרד ופרסם כי תופש מלכות, וידעו כולם שלא יחזור בו, ולמה לא שאל עתה גם לחושי אם יסכים בעצה זו, ואם מפני שעצת אחיתופל בימים ההם כאשר ישאל איש באלהים כמ''ש הכתוב אם כן למה עזב עצתו אחר כך:
ויאמר אחיתופל, ואז התירא אחיתופל מלהגיד עצתו שהיה תכליתה להרוג את דוד, כי ירא פן ישלים את אביו, ואז יתנקם דוד ממנו על עצתו הרעה, כי היה רחוק בעיניו שיאבה אבשלום בעצה זו להרוג את אביו, ולכן הקדים שטרם יגיד את עצתו, מוכרח שיבא אבשלום אל פלגשי אביו, שבזה יבטח לבו ולב ישראל שלא יתרצה דוד אליו, כי הוא מעוות לא יוכל לתקון ויטרוף לעד אפו על שחלל יצועי אביו, ואמר הטעם לדבריו, אשר הניח לשמור הבית שמזה בעצמו שהניח מפלגשיו לשמור הבית, נראה כי עוד לב אב על בנו ולב בן על אביו, כי אם היה דוד מחשיבו כאויב ומתנקם לא היה מניח פילגשיו שם פן יהרגם או יפקירם לנאץ את אביו, וכן למה לו לשמור ביתו, הלא ידע שאבשלום יקח ביתו וקניניו, וטוב יקחם אחר משיפלו ביד אויביו, וע''כ כי רוצה בזה שבנו ינחל את אשר לו, וישמרהו עד יבא ויקחהו, ולכן צריך שתתראה אתה כאויב, ובזה ישמעו כי נבאשת את אביך וכו':
22
וַיַּטּ֧וּ לְאַבְשָׁל֛וֹם הָאֹ֖הֶל עַל־הַגָּ֑ג וַיָּבֹ֤א אַבְשָׁלוֹם֙ אֶל־פִּֽלַגְשֵׁ֣י אָבִ֔יו לְעֵינֵ֖י כָּל־יִשְׂרָאֵֽל:
On dressa donc pour Absalon une tente sur la terrasse, et il eut commerce avec les concubines de son père à la vue de tout Israël.
Targ. Yonathan (non traduit)
וּנְגִדוּ לְאַבְשָׁלוֹם קִינוּפִין עַל אִיגָרָא וְעַל אַבְשָׁלוֹם לְוַת לְחֵינָתָא דַאֲבוּהִי לְעֵינֵי כָּל יִשְׂרָאֵל:
M. David (non traduit)
לעיני וגו'. כולם ראו הכנסו אל האהל והתיחדו עמהן :
Ralbag (non traduit)
ויבא אבשלום אל פילגשי אביו לעיני כל ישראל. הנה בזה נתקיים מה שייעד לו הש''י לדוד באמרו הנני מקים עליך רעה מביתך ולקחתי את נשיך לעיניך ונתתי לרעך ושכב עם נשיך לעיני השמש הזאת כי אתה עשית בסתר ואני אעשה את הדבר הזה נגד כל ישראל ונגד השמש, והנה יעץ לו זה אחיתופל לחשבו כי אולי יחשבו ישראל שתהיה זאת תחבולה לבחון אם לב ישראל ישר את דוד ולזה ייראו מלמרוד בדוד אך כשיראו הפעל המגונה מאבשלום כנגד אביו אז יתבאר להם כי נבאש את דוד ושאין זה הענין על צד התחבולה לבחון לבבם ולפי שהפילגשים בלא כתובה ובלא קדושין דינן כדין מפותת האב שהיא מותרת לבן :
23
וַעֲצַ֣ת אֲחִיתֹ֗פֶל אֲשֶׁ֤ר יָעַץ֙ בַּיָּמִ֣ים הָהֵ֔ם כַּאֲשֶׁ֥ר יִשְׁאַל־אִ֖ישׁ בִּדְבַ֣ר הָאֱלֹהִ֑ים כֵּ֚ן כָּל־עֲצַ֣ת אֲחִיתֹ֔פֶל גַּם־לְדָוִ֖ד גַּ֥ם לְאַבְשָׁלֹֽם: (ס)
Les avis que donnait Ahitofel en ce temps-là étaient respectés comme la parole de Dieu même ; il en était ainsi de tous ses avis et pour David et pour Absalon.
Targ. Yonathan (non traduit)
וּמַלְכָּא דַאֲחִיתוֹפֶל דִמְלֵךְ בְּיוֹמַיָא הָאִינוּן כְּמָא דְשָׁאִיל גַבְרָא בְּפִתְגָמָא דַייָ כֵּן כָּל מִלְכָּא דַאֲחִיתוֹפֶל אַף לְדָוִד אַף לְאַבְשָׁלוֹם:
M. David (non traduit)
בימים ההם. אשר הועמד להיות יועץ : כאשר. כמו השואל מה מדבר אלהים, בטוח הוא שהתשובה היא נאמנה, כן היתה עצת אחיתופל בטוחה, להשיג על ידה הדבר הנרצה : גם לאבשלום. כי לפי מחשבתם הרעה, היתה העצה בדבר הפלגשים עצה טובה, ואף עצתו בדבר הרדיפה אחר דוד, עצה נכונה היתה, אבל ה' הפרה :
Ralbag (non traduit)
כן כל עצת אחיתופל גם לדוד גם לאבשלום. הנה אחיתופל היה אבי אביה של בת שבע אשת דוד שנא' בגבורי דוד אליעם בן אחיתופל הגילוני והנה בת שבע היתה בת אליעם כאמרו הלא זאת בת שבע בת אליעם והנה עם כל זה ספר כי עצתו היתה תמיד בתכלית מה שאפשר מהטוב להגיע אל התכלית לדוד בהיותו יועץ דוד ואחר שהיה בקושרים היתה עצתו גם כן שלמה לאבשלום כנגד דוד :
Malbim (non traduit)
ועצת מבאר שאבשלום היה מוכרח לעשות כדבריו, ולא חכה עתה לשמוע מה יאמר חושי כמו בעצה השנית, אחר שאחיתופל סגר הדלת לפניו, ולא רצה לדבר את עצתו עד יבא אל פילגשי אביו, והיה נשאר בלי עצה, כי עצת אחיתופל היתה גדולה בימים ההם כהחלטת האורים ותומים:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source