Chap. 4
1
וְהֶחֱזִיקוּ֩ שֶׁ֨בַע נָשִׁ֜ים בְּאִ֣ישׁ אֶחָ֗ד בַּיּ֤וֹם הַהוּא֙ לֵאמֹ֔ר לַחְמֵ֣נוּ נֹאכֵ֔ל וְשִׂמְלָתֵ֖נוּ נִלְבָּ֑שׁ רַ֗ק יִקָּרֵ֤א שִׁמְךָ֙ עָלֵ֔ינוּ אֱסֹ֖ף חֶרְפָּתֵֽנוּ: (ס)
En ce jour, sept femmes s’attacheront à un seul homme et lui diront : "Nous voulons subvenir nous-mêmes à notre nourriture et pourvoir à nos vêtements, donne-nous seulement ton nom, mets fin à notre déshonneur."
Rachi (non traduit)
וְהֶחֱזִיקוּ. וַיֹּאחֲזוּ:
שֶׁבַע נָשִׁים בְּאִישׁ אֶחָד. מֵרוֹב אַלְמָנוֹת רַבּוֹת, בְּאִישׁ אֶחָד מְבַקְּשׁוֹת מִמֶּנּוּ שֶׁיִּשָּׂא אוֹתָן:
אֱסֹף. הַטְמֵן חֶרְפָּתֵנוּ כְּמוֹ וַאֲסַפְתּוֹ אֶל תּוֹךְ בֵּיתֶךָ (דְּבָרִים כ''א) שֶׁהָאִשָּׁה כְּשֶׁהִיא נְשׂוּאָה אֵין נוֹהֲגִין בָּהּ מִנְהַג הֶפְקֵר ומ''א נְבוּכַדְנֶאצַּר גָּזַר שֶׁלֹּא יִבְעֲלוּ א''א שֶׁלֹּא יֵעָנְשׁוּ לָכֵן הָיוּ מְבַקְּשׁוֹת שֶׁיְּהֵא עֲלֵיהֶן שֵׁם אִישׁוּת:
Targ. Yonathan (non traduit)
וְיִתְקְפָן שְׁבַע נְשִׁין בְּגַבְרָא חַד בְּעִדָנָא הַהִיא לְמֵימָר מִדִילָנָא נֵיכוּל וּמִידִילָנָא נִתְכְּסֵי לְחוֹד יִתְקְרֵי שְׁמָךְ עֲלָנָא כְּנוֹשׁ חִסוּדָנָא:
M. David (non traduit)
והחזיקו. ארז''ל נ''נ גזר על עמו שלא יאנסו הנשואות לאיש ועל שיתרבו האלמנות יחזיקו שבע נשים באיש אחד להנשא לו : לאמר. וכה תאמרנה אל תחוס לדאוג על צורך הספוק והמזון כי נאכל לחמנו ונלבש שמלתנו ואין לנו עליך כלום רק יקרא שמך עלינו לומר שאתה בעל שלנו ואנו נשואות לך : אסוף. כנוס החרפה מאתנו שלא יאנסו אותנו חיל נ''נ :
M. Tsion (non traduit)
והחזיקו. ענין אחיזה : אסוף. הכנס כמו ואין איש מאסף (שופטים יט) :
Malbim Beour Hahineyane (non traduit)
והחזיקו, האלמנות תרבנה כ''כ עד שנשים רבות יחזיקו באיש אחד, ותאמרנה לו, שיפטור מחיוב המוטל על הבעל לתת להם לחם ושמלה, רק שישא אותם כדי לאסוף חרפתן, וזה עונש מדה במדה נגד גאותן בימי קדם. ואם תשאול אחר שהגאוה תכנע, ועדי זהב וחלי כתם לא יהיה עוד מה יהיה אז כבוד בית ישראל. ? אומר :(מלבי''ם באור הענין)
2
בַּיּ֣וֹם הַה֗וּא יִֽהְיֶה֙ צֶ֣מַח יְהוָ֔ה לִצְבִ֖י וּלְכָב֑וֹד וּפְרִ֤י הָאָ֙רֶץ֙ לְגָא֣וֹן וּלְתִפְאֶ֔רֶת לִפְלֵיטַ֖ת יִשְׂרָאֵֽל:
En ce jour, la plante du Seigneur sera revêtue d’éclat et de splendeur, et le fruit du pays fera l’orgueil et la gloire des débris d’Israël,
Rachi (non traduit)
בַּיּוֹם הַהוּא. לְאַחַר שֶׁיִּכְלוּ נוֹי תַּכְשִׁיטֵי הָנּוֹאַפוֹת וְהַנְּבָלוֹת לֹא תִּכְלֶה (ס''א לֹא תְּסוּלֶּה) עוֹד צְבִי נוֹי כְּבוֹדָם בְּאֵלֶּה:
יִהְיֶה צֶמַח ה'. לָכֶם לְנוֹי:
לִצְבִי וּלְכָבוֹד. הֵם הַצַּדִּיקִים הַנִּשְׁאָרִים בָּם וְהַחֲכָמִים תַּלְמִידֵי הַתּוֹרָה בָּהֶם יִתְלוּ אֶת צְבִי כְּבוֹדָם:
וּפְרִי הָאָרֶץ. הֵם בְּנֵי הַצַּדִּיקִים פְּרִי עֵץ חַיִּים הֵם יִהְיוּ לְגָאוֹן וּלְתִפְאֶרֶת אֲשֶׁר בָּהֶם יִתְפָּאֲרוּ וְיִתְהַלְלוּ פְּלֵיטַת יִשְׂרָאֵל. לִצְבִי. הוּא נוֹי דְּבַר צִבְיוֹן שֶׁיֵּשׁ חֵפֶץ בּוֹ:
Targ. Yonathan (non traduit)
בְּעִדָנָא הַהוּא יְהֵי מְשִׁיחָא דַייָ לְחֶדְוָה וְלִיקָר וְעָבְדֵי אוֹרַיְתָא לִרְבוּ וּלְתוּשְׁבְּחָא לְשֵׁיזְבַת יִשְׂרָאֵל:
M. David (non traduit)
ביום ההוא. ר''ל אחר שיתמרק עון ישראל בקושי ובמרבית היסורים אז תהיה גאולה שלמה ויהיה צמח ה' להדר ולכבוד והוא משיח בן דוד הנקרא צמח כמש''ה והקימותי לדוד צמח צדיק (ירמיה כג) : ופרי הארץ. גם זה על המשיח יאמר : לפלטת ישראל. להנשארים שחסו במקום ועמדו באמונתם :
M. Tsion (non traduit)
לצבי. להדר ויופי כמו וצבי עדיו (יחזקאל ז) : לגאון. לממשל רב וכן לפני שבר גאון (משלי טז) : לפליטת. לשארית :
Malbim Beour Hahineyane (non traduit)
ביום ההוא יהיה צמח ה', הוא הדור הנשאר, והצדיקים שימצאו בתוכו הם יהיו צבי וכבוד בית ישראל. ופרי הארץ, הם מעשי הצדיקים ופרי מפעליהם יהיו לגאון ולתפארת : [הערה : דע כי קניני המעלות הם משני מינים. א) מעלת הגשם בחמרו וחיצוניותו המושג חוש ומדמה, כמו היופי החן והתואר ויפול עליהם לשונות צבי חמדה תאוה ודומיהם, ב) מעלת הדבר צד צורתו או מעלה מוסריית, שלא תושג רק באמצעות השכל והדעת כמו מעלת החכמה והזקנה. החוש לא ישפוט לכבד את החכמה או הזקנה, רק השכל יחייב זאת, השכל יגזור אומר, החכמה מכובדת מצד שהיא מעלה צוריית, הזקנה מכובדת מצד שהיא מעלה מוסריית, ועל מעלות אלה יפול לשונות של כבוד. מבואר כי שני לשונות שיחס אל צמח ה', צבי וכבוד, יחד אליו מצד שתי בחינותיו, צבי מצד חמרו, וכבוד מצד צורתו, רצה לומר צמח ה' שהיא פליטה הנשארת יהיה שלם אם בחמרו מהודר ביופי והדר לעיני רואים, אם בצורתו יהיה מכובד כי ישיג שלימות הנפשית והרוחנית ־ ודע כי גאון ותפארת שבמשפט השני, שיחס אל פרי הארץ, מגבילים עם צבי וכבוד. גאון הוא גאון הדבר ועוזו המושג מצד החוש ומגביל עם צבי, שהוא גם כן חושיי, ותפארת, היא מצד מעלה צוריית, מושגת מן השכל כמו תפארת החכמה התבונה ויתר המעלות הנפשיות, ומגביל עם שם כבוד שבמשפט הראשון. ־ אולם ההבדל בין צבי וגאון. ובין כבוד ותפארת? דע כי קניני המעלות בין החומריות בין הצוריות יתחלקו לשתי חלוקות. א) המעלות שיש לאיזה עצם מצד התולדה והטבע, בין הגשמיות התואר היופי ודומיהם, בין הצוריות הזקנה ודומיה. ב) אשר קנה על ידי הבחירה והשקידה וההשתדלות, בין הגשמיות הלמד תכסיסי מלחמה, העושר ודומיהם, בין הצוריות העוסק בחכמה, המתקן מדותיו, הירא ה' ודומיה. וכבר הסכימו החוקרים, כי לא יתכן התפארת אל מעלה טבעיית, רק אל מעלה הנקנית בבחירה ורצון, כי כמו שלא נפאר הדבורה בשלמות מלאכתה בבית השעוה הששיות, השממית בכורי עכביש אשר תארוג חורי, כי הוא טבעי להם, כן לא יתפאר האדם בתואר ויופי או בזקנה. וע''כ יכבדו את הזקנים ויפארו את החכמים, וזה ההבדל בין כבוד ותפארת במעלות הבאים מצד הצורה, הכבוד ראוי אל מעלה טבעית, והתפארת אל מעלה בחיריית. וזה בעצמו גם כן ההבדל בין צבי לגאון במעלות החומריות, צבי יפול על מעלות חושיות גשמיות טבעיות, וגאון על מעלות גשמיות שקנה מצד שקידתו, כי לא יתגאה אדם במעלה טבעיית כמו שלא יתפאר בה, ואם יתגאה בה אינו גאון אמתי שכיון אליו פה. עפ''ז נבוא אל הביאור, החוזה צייר את הדור ההוא הנשאר פליטי חרב אחרי האבדון הכללי שהיה אז לבית ישראל, ליער צומח עצים או פרדס, שנכרתו כל שריגיו וענפיו גזעיו ושורשיו עד לכלה, ואחר שנחרב צמח שנית בחפץ ה' ויעש בדים ופארות, וזה קרא פה צמח ה' כי לא ידי אדם עסקו בו זאת הפעם אך ה' לבדו. והוא המשל אל הדור ההוא החדש אשר צמח בחפץ ה' תחת הדור הנכרת בידי חרב. וצייר את הצמח הזה שיהיה לצבי ולכבוד, רצה לומר שימצאו בו שני מיני השלמיות, הגשמי בגבורה ועושר, והרוחני בחכמה ודעת ויראת ה', אבל לא ייחס אליו גאון ותפארת, כי לא צמח בהשתדלות אדם רק בדבר ה', מעתה מעתיק את עצמו בחזיונו ומצייר את הצמח הזה אחרי גדלו ויפרה ויוציא ציץ ויעש ענבים שזה קרא במליצתו פרי הארץ, שייחס הפרי אל הארץ לא אל ה' כמו הצמח, כי הפרי שיעשה יהיה מצד עצמו וכחו ומצד הארץ. וזה בנמשל, אחרי שיפרה הדור ההוא ויתחזקו במע''ט שיעשו הצדיקים, שזה פרי הצמח ותנובתו, ענפי הכרם אשר נטע ה', והמעשים מיוחסים אל הדור עצמו כי זה תלוי בכח בחירתם, ע''כ יחס עליהם הגאון והתפארת שייחסו אל מעשים בחיריים, שלעומת שהיו תחלה לצבי לגאון על ידי גבורתו ועשרו. ולעומת שהיו לכבוד יהיו לתפארת, שהכבוד לא יירשוהו רק המתכבד לבד, עתה על ידי מעלותיו הנפשיים יצדקו בו רבים ובו יתהללו : ע''כ] :(מלבי''ם באור הענין)
3
וְהָיָ֣ה | הַנִּשְׁאָ֣ר בְּצִיּ֗וֹן וְהַנּוֹתָר֙ בִּיר֣וּשָׁלִַ֔ם קָד֖וֹשׁ יֵאָ֣מֶר ל֑וֹ כָּל־הַכָּת֥וּב לַחַיִּ֖ים בִּירוּשָׁלִָֽם:
et on dénommera saint quiconque aura été sauvé dans Sion et épargné dans Jérusalem, quiconque aura été marqué pour la vie à Jérusalem.
Rachi (non traduit)
וְהָיָה הַנִּשְׁאָר. בָּהֶם בְּצִיּוֹן יִתְיַישְּׁבוּ:
וְהַנּוֹתָר. בְּכָל מָקוֹם יִשְׁכְּנוּ בִּירוּשָׁלַיִם:
קָדוֹשׁ יֵאָמֶר לוֹ. כּוּלָּם יִהְיוּ צַדִּיקִים וא''ת צַדִּיקִים הַמֵּתִים לִפְנֵי אוֹתוֹ הַיּוֹם אָבַד כְּבוֹדָם ת''ל כָּל הַכָּתוּב לְחַיֵּי העוה''ב יִהְיוּ בִּירוּשָׁלַיִם כת''י:
Targ. Yonathan (non traduit)
וִיהֵי דְאִשְׁתָּאַר יְתוּב לְצִיוֹן וּדְעָבַד אוֹרַיְתָא יִתְקַיֵם בִּירוּשְׁלֵם קַדִישׁ יִתְאֲמַר לֵיהּ כָּל דִכְתִיב לְחַיֵי עַלְמָא יֶחֱזֵי בִּנְחָמַת יְרוּשְׁלֵם:
M. David (non traduit)
הנשאר בציון. הנשאר מישראל ישב בציון, והנותר מהם ישכון בירושלים וכפל הדבר במ''ש : יאמר לו. על כל הנשאר יאמר עליו שהוא קדוש : כל הכתוב. כל מי שכתוב בספר להיות חי בעולם הנצחי ישכון בירושלים :
Malbim Beour Hamilot (non traduit)
הנשאר, והנותר. שניהם יציינו השאר החלק מן הכל, והבדלם באר הרש''ף. שאר, הוא בכונה. ונותר, הוא מעצמו. ובבאור התורה קבעתי בו מסמרות בכ''מ : בציון, בירושלם. מבואר אצלי תמיד כי מצודת ציון היא עיר דוד, וירושלים כולל כל העיר :(מלבי''ם באור המלות)
Malbim Beour Hahineyane (non traduit)
והיה הנשאר בציון, הנשאר הוא הנשאר בכונה והנותר הוא שלא בכונה, והנה בציון שם היו יקירי ישראל בני המלכים ותופשי התורה שמהם השאיר האויב בכונה, כמו שנזכר (בדניאל א'), ולא לבד הנשאר בציון אף גם הנותר בירושלם, בכלל העיר ששם ישבו ההמון שמהם לא השאיר בכונה רק נותרו מקצתם במקרה, גם ההמון הזה. קדוש יאמר לו, כי צדיקים יהיו כולמו. כל הכתוב, ר''ל כי באמת לא ימלט שישארו רשעים ג''כ ולהם בודאי לא יאמר קדוש, לכן התנה רק לכל הכתוב בירושלם לחיים, רק להצדיקים שישארו לחיי עולם רק לאלה יאמר קדוש לא להרשעים שיכתבו לחרפות ודראון עולם (כמ''ש דניאל י''ב) להם לא יאמר קדוש :(מלבי''ם באור הענין)
4
אִ֣ם | רָחַ֣ץ אֲדֹנָ֗י אֵ֚ת צֹאַ֣ת בְּנוֹת־צִיּ֔וֹן וְאֶת־דְּמֵ֥י יְרוּשָׁלִַ֖ם יָדִ֣יחַ מִקִּרְבָּ֑הּ בְּר֥וּחַ מִשְׁפָּ֖ט וּבְר֥וּחַ בָּעֵֽר:
Une fois que le Seigneur aura lavé la souillure des filles de Sion et nettoyé Jérusalem du sang qui la tache, en y faisant passer un souffle de justice, un vent de destruction,
Rachi (non traduit)
אִם רָחַץ. כִּי רָחַץ יֵשׁ אִם מְשַׁמֵּשׁ כֵּן בִּלְשׁוֹן כִּי וְכֵן (אִיּוֹב ח) אִם יְבַלְּעֶנּוּ מִמְּקוֹמוֹ כִּי יְבַלְּעֶנּוּ, עַד אִם כִּלּוּ לִשְׁתּוֹת (בְּרֵאשִׁית כד):
צֹאַת. תגאלת כְּתַרְגּוּמוֹ כְּלוֹמַר הֶעֱבִיר עֲוֹנָם ע''י יִסּוּרִין וּבִיעוּר מִן הָעוֹלָם:
יָדִיחַ. ל' רְחִיצָה בל' מִשְׁנָה וּבַמִּקְרָא וְשָׁם יָדִיחוּ אֵת הָעוֹלָה (יְחֶזְקֵאל מ):
בְּרוּחַ מִשְׁפָּט. ע''י יִסּוּרִין טלנ''ט בלע''ז שֶׁיַּעֲלֶה עַל רוּחוֹ לִשְׁפּוֹט אוֹתָם:
וּבְרוּחַ בָּעֵר. לְבַעֲרָם מִן הָעוֹלָם בָּעֵר כְּמוֹ לְבַעֵר דישקומבמ''ט בלע''ז ל' פָּעוּל הָלוֹךְ:
Targ. Yonathan (non traduit)
אִם יַעֲדֵי יְיָ יַת תֶּגְאָלַת בְּנַת צִיוֹן וְיַת אַשְׁדֵי דַם זַכֵי דְבִירוּשְׁלֵם יִגְלֵי מִגַוָהּ בְּמֵימַר דִין וּבְמֵימַר גְמִירָא:
M. David (non traduit)
אם רחץ אד'. ר''ל הדבר הזה יהיה כאשר ירחץ ה' את צואת וכו' ר''ל כשיסיר מהם לכלוכי העון : דמי ירושלים. דם הנקי הנשפך בה : ברוח משפט. בחוזק משפט יסורין ור''ל כמו הרוח הזה מייבש את הלחלוחית כן ימרקו היסורין לחלוחית העון : וברוח בער. ביסורין יבער החטאים מן העולם :
M. Tsion (non traduit)
אם. ענינו כמו כאשר וכן ואם יהיה היובל (במדבר לו) : צואת. מל' צואה ויאמר על עבירות מגונות : ידיח. מלשון הדחה ושטיפה : בער. ענין הפנוי מן העולם כמו הנני מבעיר אחרי בעשא (מ''א י''ו) :
Malbim Beour Hamilot (non traduit)
רחץ, ידיח, רחץ, כבס, ידיח, הבדלם רחץ שטיפה בעלמא. כיבוס, הוא כיבוס היטב. והדיח, הוא דבר שנגלד על פניו, דבר המתיבש כדם ודבר שמן שצריך לשפשפו היטב, כמ''ש (דה''ב ד' ו') ויעש כיורים עשרה לרחצה בהם, את מעשה העולה ידיחו בהם, כי הפרש והצואה די ברחיצה, ודם של העולה צריך הדחה, וכן פה תפס בצואה רחיצה ובדם הדחה, ולפי הכונה, צואת עון הניאוף קל ההסרה מעון הרציחה כי לא יכופר כי אם בדם שופכו :(מלבי''ם באור המלות)
Malbim Beour Hahineyane (non traduit)
אם רחץ, לא לכל הנשאר יאמר קדוש, כי מה שיהיו קדושים לא יהיה תיכף רק אחר שירחץ ה' תחלה צואת בנות ציון הנואפת, וידיח חטא בני ירושלים אשר שפכו דם נקיים, ובמה ירחץ עונות אלה? ברוח משפט וברוח בער, ר''ל שהכליון שיבוא אז לא יהיה כליון כללי בלתי מבחין בין הטהור והטמא, רק יהיה ברוח וחפץ של משפט, שישפוט תחלה כל איש כפי מעלליו, ואחר שיתבררו הרשעים לבדנה, אזי יסלקם ברוח וחפץ של ביעור ואבדון :(מלבי''ם באור הענין)
5
וּבָרָ֣א יְהוָ֡ה עַל֩ כָּל־מְכ֨וֹן הַר־צִיּ֜וֹן וְעַל־מִקְרָאֶ֗הָ עָנָ֤ן | יוֹמָם֙ וְעָשָׁ֔ן וְנֹ֛גַהּ אֵ֥שׁ לֶהָבָ֖ה לָ֑יְלָה כִּ֥י עַל־כָּל־כָּב֖וֹד חֻפָּֽה:
alors l’Éternel créera sur toute l’étendue de la montagne de Sion et de ses lieux d’assemblée une nuée et une vapeur pendant le jour et, pendant la nuit, l’éclat d’un feu flamboyant ; oui, tout endroit vénéré sera abrité par un dais.
Rachi (non traduit)
וְעַל מִקְרָאֶהָ. הַקְּרוּאִים בְּתוֹכָהּ:
עָנָן יוֹמָם וְעָשָׁן. לְהָגִין עֲלֵיהֶם מן האומות:
כִּי עַל כָּל כָּבוֹד. הָאָמוּר לָהֶם תְּהֵא הַחוּפָּה שֶׁתְּחוֹפֵף שְׁכִינָתִי עֲלֵיהֶם וְשֶׁבַע חוּפּוֹת יֵשׁ כָּאן עָנָן וְעָשָׁן נוֹגַהּ אֵשׁ לֶהָבָה חוּפָּה שְׁכִינָה:
Targ. Yonathan (non traduit)
וְיִבְרִי יְיָ עַל כָּל מִקְדַשׁ טוּרָא דְצִיוֹן וְעַל אֲתַר בֵּית שְׁכִינְתֵּיהּ עֲנַן יְקַר יְהֵא מַטִיל עֲלוֹהִי בִימָמָא וְאַמִטְתָא וְזֵיהוֹר כְּאֵשָׁא שַׁלְהוֹבֵי בְּלֵילְיָא אֲרֵי יַתִּיר מִן יְקָרָא דַאֲמִיר לְאַיְתָאָה עֲלוֹהִי שְׁכִנְתָּא תְהֵי מְנַנָא עֲלוֹהִי בְּגִנוּן:
M. David (non traduit)
וברא וכו'. אז יברא ה' ענן חדש להיות שוכן ביום על כל מקומות המוכן לשבת אשר המה בהר ציון : ועל מקראיה. על האנשים הקרואים לבוא בהמה : ועשן וכו'. לילה. כל אלה ישכנו עליהם בלילה : ונגה אש להבה. הארת להבת אש : כי על כל וכו'. מלבד הכבוד שיהיה להם אז יהיו כל אלה לחופף עליהם להגן מן האומות :
M. Tsion (non traduit)
מכון. מל' הכנה : מקראיה. הקרואים והמזומנים לבוא בה : ונוגה. הארה וזריחה : חופה. ענין מכסה :
Malbim Beour Hamilot (non traduit)
מקראיה. מוסב על העיר לא על ההר שהוא זכר, כי הרשעים ימצאו בעיר ולא יעלו בהר ה' : ענן יומם ועשן. הענן נעשה באויר מן האד הלח. וענן ה' הנזכר בכתבי הקדש נברא בשעתו לצורך התגלות האור האלהי, אולם העשן נולד משריפת איזה גשם והתפרד חלקיו, ולא הושאל בשום מקום על התגלות אור הנשגב בחסדו, והוא מורה אף וחמה ופורעניות הרשעים. ואמר גם בו בריאה, כי האש שלמעלה אין מטבעה להעלות עשן וכן נוגה מורה הארה (ע''ל ט' א'), ולהבה מורה שרפה על הרשעים, וכ''ה בב''ב (דף עה) ומד' במדבר רבה (פכ''א) עשן בחופה למה ? להבה בחופה למה ? למי שעיניו צרות וכו' :(מלבי''ם באור המלות)
Malbim Beour Hahineyane (non traduit)
וברא, החוזה הפליא עצה לבאר במליצתו, כי לא כולם יתקיימו בירושלים, ולא לכולם יאמר קדוש, כי כמו שהצדיקים יתענגו על נועם ה', כן להבה תלהט רשעים, ומליצתו מותאמת עם נבואת מלאכי (ג') כי הנה היום בא בוער כתנור והיו כל זדים וכל עושי רשעה קש ולהט אותם היום הבא, וזרחה לכם יראי שמי שמש צדקה ומרפא בכנפיה, צייר נשגבות במליצתו, כי הדבר ההוא אשר ילהט את הרשעים, בו בעצמו יתענגו הצדיקים, ונשא משל מן השמש, המאיר לעינים זכות, ומעור עיני העטלף והשבלול, וכן אור ה' אשר בו הצדיקים יראו אור, הוא עצמו ישרוף את הרשעים לאפר, כמו שהיה במצרים, אור לישראל וחושך למצרים. עפ''ז צייר פה כבוד הצדיקים, במה שהיה בימי קדם במדבר, שילך ה' לפניהם בעמוד ענן יומם ולילה בעמוד אש, ואומר ה' יברא על מכון הר ציון ועל כל הקרואים שיהיו בתוכה, כולל הצדיקים גם הרשעים. ענן יומם ועשן, ביום יהיה ענן שהוא ענין אלהי נכבד כעמוד הענן במדבר לצדיקים, והוא עצמו יהיה עשן המכלה ומעור עיני הרשעים הכהות. וכן בלילה יהיה נוגה אש, עמוד אש מאיר לצדיקים והוא עצמו יהיה להבה שורף את הרשעים. כי על כל כבוד חפה, החופה הנזכרת שתהיה אז מעמוד ענן ואש, לא יהיה בכ''מ רק על כל כבוד רק על כל מקום הראוי לכבוד רק שם יחופף, לא כן על אהלי רשעים לא יחופף רק ילהט כל הקרב אליו :(מלבי''ם באור הענין)
6
וְסֻכָּ֛ה תִּהְיֶ֥ה לְצֵל־יוֹמָ֖ם מֵחֹ֑רֶב וּלְמַחְסֶה֙ וּלְמִסְתּ֔וֹר מִזֶּ֖רֶם וּמִמָּטָֽר: (פ)
Il y aura comme une tente donnant, le long du jour, de l’ombre contre la chaleur, servant d’asile et de refuge contre l’orage et la pluie.
Rachi (non traduit)
וְסֻכָּה תִּהְיֶה לְצֵל וגו' מֵחֹרֶב. לְהָגִין מִלַּהַט יוֹם הַבָּא שֶׁנֶּאֱמַר בָּרְשָׁעִים וְלִהַט אוֹתָם הַיּוֹם הַבָּא (מַלְאָכִי ג) שהקב''ה מוֹצִיא חַמָּה מִנַּרְתֵּקָהּ וּמְקַדְּרָהּ עֲלֵיהֶם:
וּלְמַחְסֶה. ל' כִּיסּוּי. וּלְמִסְתּוֹר. לְהִסָּתֵר בָּהּ:
מִזֶּרֶם. אֵשׁ הַמְּקַלַּחַת מִנְּהַר דִּינוּר עַל הָרְשָׁעִים בַּגֵּיהִנֹּם שֶׁנֶּאֱמַר עַל רֹאשׁ רְשָׁעִים יָחוּל (יִרְמְיָה כג) במס' חֲגִיגָה:
וּמִמָּטָר. מָטָר הַיּוֹרֵד עַל הָרְשָׁעִים כָּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר יַמְטֵר עַל רְשָׁעִים פַּחִים (תְּהִלִּים יא):
Targ. Yonathan (non traduit)
וְעַל יְרוּשָׁלֵם תְּהֵי מַטְלַת עֲנָנֵי לְאַטְלָלָה עֲלָהּ בִימָם מִשְׁרָב וּלְבֵית סֵתֶר וּלְאַגָנָא מִזַרְמִית וּמִמִטְרָא:
M. David (non traduit)
וסוכה תהיה. הענן הזה יהיה לסוכך עליה להיות לצל ביום להציל מחורב ושרב השמש : מזרם. משטיפת המים והוא דרך משל לומר שיגין עליהם לבל תשיגם יד האויב :
M. Tsion (non traduit)
מחורב. ענין יובש כמו ונתתי יאורים חרבה (יחזקאל ל) ור''ל משרב וחום המביא היובש : מזרם. ענין שטיפת ומרוצת המים :
Malbim Beour Hahineyane (non traduit)
וסכה, גם מליצתו זאת לקח מן הסוכות שהיו לישראל במדבר כי בסכות הושבתי (ויקרא כ''ג מ''ג). לצל יומם מחרב, ר''ל שישמרם ה' מרע תמידי כמו החורב וגם מרעה הבאה לפרקים כזרם ומטר. ולמחסה, חסיה היא קטנה ממסתור, ואמר בדרך לא זו אף זו שיהיה גם למסתור, מזרם גדול, ואף ממטר שהוא הגשם היורד כדרכו. ר''ל שישמרו מכל פגע, גם הודיע שהשגחת ה' תעשה דבר והפוכו כמו שתגן על חורב וזרם שענינם הפוכים בטבעם זה לח וזה יבש, (ועל צד המליצה יאמר שהצדיקים יהיו נשמרים אז בשמירה השגחיית כ''כ עד שיומלץ שהרע עצמו יהיה השומר את הצדיקים להצילם מרעתו. הסוכה תהיה לצל יומם, וממה תהיה הסוכה מן החורב, החורב עצמו יסוכך ויגן על הצדיקים. (וסוכה תהיה) למחסה ולמסתור, וממה תהיה הסוכה? מזרם וממטר, הזרם והמטר עצמו יסוככו על הצדיקים בל יגע בם רע) :(מלבי''ם באור הענין)
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source