Chap. 33
1
אלה מסעי בני ישראל אשר יצאו מארץ מצרים לצבאתם ביד משה ואהרן
אֵ֜לֶּה מַסְעֵ֣י בְנֵֽי־יִשְׂרָאֵ֗ל אֲשֶׁ֥ר יָֽצְא֛וּ מֵאֶ֥רֶץ מִצְרַ֖יִם לְצִבְאֹתָ֑ם בְּיַד־מֹשֶׁ֖ה וְאַֽהֲרֹֽן:
Voici l’itinéraire des enfants d’Israël, depuis qu’ils furent sortis du pays d’Égypte, selon leurs légions, sous la conduite de Moïse et d’Aaron.
Rachi (non traduit)
אֵלֶּה מַסְעֵי. לָמָּה נִכְתְּבוּ הַמַּסָּעוֹת הַלָּלוּ? לְהוֹדִיעַ חֲסָדָיו שֶׁל מָקוֹם, שאע''פ שֶׁגָּזַר עֲלֵיהֶם לְטַלְטְלָם וְלַהֲנִיעָם בַּמִּדְבָּר, לֹא תֹּאמַר שֶׁהָיוּ נָעִים וּמְטֻלְטָלִים מִמַּסָּע לְמַסָּע כָּל אַרְבָּעִים שָׁנָה וְלֹא הָיְתָה לָהֶם מְנוּחָה, שֶׁהֲרֵי אֵין כָּאן אֶלָּא אַרְבָּעִים וּשְׁתַּיִם מַסָּעוֹת, צֵא מֵהֶם י''ד שֶׁכֻּלָּם הָיוּ בְּשָׁנָה רִאשׁוֹנָה קֹדֶם גְּזֵרָה, מִשֶּׁנָּסְעוּ מֵרַעְמְסֵס עַד שֶׁבָּאוּ לְרִתְמָה שֶׁמִּשָּׁם נִשְׁתַּלְּחוּ מְרַגְּלִים, שֶׁנֶּאֱמַר ''וְאַחַר נָסְעוּ הָעָם מֵחֲצֵרוֹת'' וְגוֹ' (בַּמִּדְבָּר י''ב), ''שְׁלַח לְךָ אֲנָשִׁים'' וְגוֹ' (שָׁם י''ג), וְכָאן (פָּסוּק י''ח) הוּא אוֹמֵר ''וַיִּסְעוּ מֵחֲצֵרֹת וַיַּחֲנוּ בְּרִתְמָה'', לָמַדְתָּ שֶׁהִיא בְּמִדְבַּר פָּארָן; וְעוֹד הוֹצֵא מִשָּׁם ח' מַסָּעוֹת שֶׁהָיוּ לְאַחַר מִיתַת אַהֲרֹן, מֵהֹר הָהָר עַד עַרְבוֹת מוֹאָב, בִּשְׁנַת הָאַרְבָּעִים, נִמְצָא שֶׁכָּל שְׁמוֹנֶה וּשְׁלֹשִׁים שָׁנָה לֹא נָסְעוּ אֶלָּא עֶשְׂרִים מַסָּעוֹת, זֶה מִיסוֹדוֹ שֶׁל רַבִּי מֹשֶׁה הַדַּרְשָׁן. וְרַבִּי תַּנְחוּמָא דָּרַשׁ בּוֹ דְּרָשָׁה אַחֶרֶת:
מָשָׁל לְמֶלֶךְ שֶׁהָיָה בְּנוֹ חוֹלֶה וְהוֹלִיכוֹ לְמָקוֹם רָחוֹק לְרַפֹּאתוֹ, כֵּיוָן שֶׁהָיוּ חוֹזְרִין הִתְחִיל אָבִיו מוֹנֶה כָּל הַמַּסָּעוֹת, אָמַר לוֹ, כָּאן יָשַׁנְנוּ, כָּאן הוּקַרְנוּ, כָּאן חָשַׁשְׁתָּ אֶת רֹאשְׁךָ וְכוּ':
Onkelos (non traduit)
אִלֵין מַטְלָנֵי בְנֵי יִשְׂרָאֵל דִי נְפָקוּ מֵאַרְעָא דְמִצְרַיִם לְחֵילֵיהוֹן בִּידָא דְמשֶׁה וְאַהֲרֹן:
Targ. Yonathan (non traduit)
אלה אִלֵין מַטְלָנֵי בְנֵי יִשְׂרָאֵל דִי נְפָקוּ מֵאַרַע דְמִצְרַיִם לְחֵילְוַתְהוֹן כַּד אִתְעֲבִידוּ לְהוֹן נִיסִין עַל יַד משֶׁה וְאַהֲרֹן:
Siftei 'Hakhamim (non traduit)
(א) ר''ל דפארן היה מישור גדול ומקום היה בו שנקרא רתמה שמע מינה דגזירת מרגלים היה ברתמה: (ב) שלא היתה הגזירה כי אם ל''ח שנה כמו שפירש''י בפרשת ואלה הדברים ואם תאמר והלא מרתמה עד הר ההר לא היו אלא י''ט מסעות ואם כן לא יהיו אלא מ''א מסעות ולעיל פירש''י מ''ב מסעות עיין לעיל בפרשת חקת בפירש''י שבע מסעות ממוסרה עד הר ההר: (ג) ר''ל דלכך נכתבו המסעות: (ד) ר''ל כאן היית ישן כו' כך הקדוש ברוך הוא מונה כל המסעות כלומר דבר זה עשיתם במסע פלוני וזה אירע לכם במסע פלוני: (ה) לשון מיקר שכן דרך החולים שנוח להם כשמקררין אותן:
Sforno (non traduit)
אלה מסעי. רצה האל יתברך שיכתבו מסעי ישראל להודיע זכותם בלכתם אחריו במדבר כארץ לא זרועה באופן שהיו ראוים להכנס לארץ:
Ibn Ezra (non traduit)
אלה מסעי. כאשר חנו בני ישראל בערבות מואב וישבו שם חדשים עד שבנו הערים הנזכרים ולא זזו משם כי אם אחרי מות אהרן כתב משה כל המסעים:
Kli Yakar (non traduit)
אלה מסעי בני ישראל. לפי שמשה אמר למעלה אל בני גד ובני ראובן ויניעם במדבר ארבעים שנה, סלקא דעתך אמינא שהיו נדים ונעים כשוכב בראש חבל לא שקטו ולא נחו כל ארבעים שנה, על כן אמר אלה מסעי לומר לך שבארבעים שנה לא הניעם כי אם מ''ב תנועות. ובזה מיושב מה שנאמר אלה מסעי ולא אמר אלה החניות אשר חנו כדרך שנאמר ויסעו ויחנו, אלא שבא לפרש מאמר ויניעם במדבר כי התנועה היינו המסעות, וטעם לסיפור כל המסעות כתב רש''י להודיע חסדי המקום כו'. והרב המורה נתן טעם אחר. וכן במהרי''א נתן כמה טעמים ואין להאריך בהם.
Or Ha'Hayim (non traduit)
אלה מסעי וגו'. רז''ל (ב''ר פ''ו) אמרו כל מקום שנאמר אלה פסל הקודמים, ובמה שלפנינו לא ראינו שקדמו במאמר מסעות זולתם לומר שנתכוון הכתוב לפוסלם. והיה נראה כי נתכוון לפסול כל מסעות זולתם שישנם בעולם הגם שלא הוזכרו, אלא שרואני שלא היו המסעות לשבח ולואי שלא היו בעולם כי רובם היו ליסורין של עון המרגלים, גם הקודמים היו דרך רחוקה לבל יתנו ראש וישובו דכתיב (שמות יג) ולא נחם אלהים דרך ארץ פלשתים, הא למדת שלא היה לרצון ולסדר הנכון למועדי רגל, גם אמרו רז''ל (ילקוט יתרו רעג) וזה לשונם וכל נתיבותיה שלום בקש הקדוש ברוך הוא ליתן התורה לישראל כשיצאו ממצרים והיו חולקין אלו עם אלו וכו' מה כתיב ויסעו מסוכות ויחנו באיתם היו נוסעים במריבה וחונים במריבה וכו' עד כאן, וכפירוש זה אין במסעות אלו דבר יקר הערך לפסול כל זולתם:
ואפשר כי לפי שיש במסעות אלה האמורים בפרשה ב' הדרגות, א' הם המסעות שהיו בשנה ראשונה קודם גזרת מרגלים, ב' המסעות שעשו בשביל גזרת המרגלים שלא היה בדעת ה' עשות זולת מה שעשו בב' שנים, ומסעות אלו גרועים הם מערך שלאחריהם, וכנגדן נתכוון ה' במאמר אלה לפוסלם, וזה שיעור הכתוב אלה מסעי וגו' פירוש האמורים בסמוך הם המסעות הראוים והצריכין וכל זולתם פסולין הם שלא היו אלא יסורין להניעם במדבר בתוכחות של עון המרגלים:
עוד נראה בהעיר למה בחר הכתוב למנות המסעות ולא החניות ומה גם לדבריהם ז''ל (מד''ר כאן) שאמרו משל למלך וכו' כאן ישננו כאן וכו' עד כאן, שזה יותר בזכרון החניות לא במסעות, גם לפי מדרש אחר (תנחומא) שאמרו שהזכיר המסעות לקבוע להם שכר לעתיד לבא דכתיב (ישעי' לה) ישושום מדבר וגו' לפי זה היה ראוי למנות החניות:
אכן יתבאר על פי דברי אנשי אמת (זוח''ב קנז.) שאמרו שהליכת ישראל במדבר היתה לברר ניצוצי הקדושה שאנס איש הבליעל החונה במדבר השמם ששם קנה מקומו מקום נחש שרף ועקרב ודרכו שם עדת ה' להוציא בולעו מפיו, והוא הטעם שהיו ישראל חונים במקום אחד שנה ובמקום אחר י''ב שעות שהוא כפי מה שצריך לבירור הניצוצות שישנם במקום ההוא, ובירור זה אין כח בעולם שיכול עשותו זולת קדושה השלמה ובסוד שלימות מחברת הכללות ומחברת הפרטות, קדושה השלמה היא השכינה וישראל והתורה, ומחברת הפרטות הם ס' ריבוא נשמות קדושות, מחברת הכללות הוא משה רבינו בסוד משה עמו, כי הוא אילן שממנו נוצצו נשמות ס' ריבוא שהיו שם, ונסתייעו בעזר אלהי בשכונת שוכן הבירה ושברו מלתעות עול וביררו בירור עצום:
וכפי זה תכלית המעשה הוא כשנוסעים היו נוסעים עמהם כל הדומה למין הקודש לא בזמן החניה שעדיין לא נעשה עמו דבר, והוא מה שרמז במאמר אלה מסעי אלה פסל כל המסעות שבעולם שאין מסע כזה שהיו נוסעים עמהם הון קדוש ויקר שאין ערוך אליו, והגם שקדמו האבות ודרכו מקומות ועשו חלקם בבירורי ניצוצות, לא הגיעו לגדר זה, ואמר הכתוב עצמו טעם עילוי מסעות אלה לפי שהם של בני ישראל אשר יצאו מארץ מצרים ונצרפו בכור הברזל שהיא ארץ מצרים כאמור ובזה היו נשמותם ראוים לברר ניצוצי הקדושה בכל המקום אשר יבואו שמה, ועוד לצבאותם שהיא שלימות הצבא אשר תשרה עליו השכינה שהוא מספר ס' ריבוא ופחות ממספר זה אינו בגדר השלימות:
ותמצא שאמרו ז''ל (ב''ר פע''א מכילתא יתרו) כי לסיבה זו לא נתן ה' התורה לראשונים שלא היה בהם שלימות הצבא שתשרה עליהם שכינה הנקראת צבאות, גם רמז בתיבת לצבאותם השראת שכינה עמהם, הרי לפניך זכרון עם קדוש וזכרון מספר השלם והשראת השכינה, וכנגד מחברת כללות מספר השלם אמר ביד משה ואהרן, משה הוא מחברת מספר השלם, ואהרן הוא שושבין השכינה המקריב ומיחד אליה כל הענפים כידוע בסוד הקרבן:
אשר יצאו מארץ מצרים לצבאותם. לפי מה שפירשנו כי תיבת אלה הגידה על המסעות המובחרים ופסלה מסעות הגרועים סמך הכתוב למאמר אלה מאמר אשר יצאו וגו' לצבאותם להעירך כי המובחרים הם אותם שקדמו למרגלים שהם בני ישראל שיצאו מארץ מצרים לצבאותם פירוש הצבאות עצמן שיצאו לשלול מסעות שהיו מזמן המרגלים שלא היו לצבאותם שנגזרה גזירה למות במדבר ומאותה שנה עצמה מתו חלק מהם ולא היה בנמצא הצבאות שיצאו ממצרים, ואומרו ביד משה ואהרן פירוש המסעות היו בידם דכתיב בפרשת בהעלותך (ט' כ') ועל פי ה' יסעו וגו' על פי ה' ביד משה וסמך עמו אהרן שאהרן הוא התוקע בחצוצרות למסעם לזה שתפו עם משה:
Baal Hatourim (non traduit)
אלה מסעי. מוצאיהם למסעיהם. ובתר הכי הפך וכתב ואלה מסעיהם למוצאיהם לומר שהכל היה ע''פ ה' בין מסע בין מוצא:
2
ויכתב משה את מוצאיהם למסעיהם על פי יהוה ואלה מסעיהם למוצאיהם
וַיִּכְתֹּ֨ב מֹשֶׁ֜ה אֶת־מוֹצָֽאֵיהֶ֛ם לְמַסְעֵיהֶ֖ם עַל־פִּ֣י יְהֹוָ֑ה וְאֵ֥לֶּה מַסְעֵיהֶ֖ם לְמוֹצָֽאֵיהֶֽם:
Moïse inscrivit leurs départs et leurs stations sur l’ordre de l’Éternel ; voici donc leurs stations et leurs départs :
Onkelos (non traduit)
וּכְתַב משֶׁה יָת מַפְּקָנֵיהוֹן לְמַטְלָנֵיהוֹן עַל מֵימְרָא דַיְיָ וְאִלֵּין מַטְלָנֵיהוֹן לְמַפְּקָנֵיהוֹן:
Targ. Yonathan (non traduit)
וּכְתַב משֶׁה יַת מַפְקָנֵיהוֹן לְמַטְלָנֵיהוֹן עַל מֵימַר דַיְיָ וְאִלְיֵין מַטְלָנֵיהוֹן לְמַפְקָנֵיהוֹן:
Sforno (non traduit)
ויכתוב משה. כתב מקום שיצאו אליו והמקום אשר נסעו ממנו כי לפעמים היה המקום שיצאו אליו בתכלית הרוע והמקום שנסעו ממנו טוב: ואלה מסעיהם למוצאיהם. ולפעמים קרה הפך זה. וכתב גם כן ענין המסע שהיה לצאת ממקום אל מקום בלי הקדמת ידיעה שהיה זה קשה מאד ובכל זה לא נמנעו ובכן נכתב בכל אחד מהם ויסעו ממקום פלוני ויחנו במקום פלוני כי המסע והחניה היה כל אחד מהם קשה:
Ibn Ezra (non traduit)
את מוצאיהם. איך יצאו ממקום למקום על כן אחריו למסעיהם: על פי ה'. דבק עם למסעיהם:
Kli Yakar (non traduit)
ויכתב משה את מוצאיהם למסעיהם על פי ה'. ואחר כך הפך הסדר אלה מסעיהם למוצאיהם ולא נאמר בו על פי ה'. והנני מפרש זה בשלש פנים. האחד הוא, שבמקצת מסעות הלכו לפנים ובמקצתם נזורו אחור כי מתחילה וישובו ויחנו לפני פי החירות (שמות יד ב), פירש רש''י שהלכו לאחוריהם לצד מצרים, וכן דברים (ב א) כתיב ונפן ונסע המדברה, פירש רש''י לפי שקלקלו הפכו לצד המדבר, וכן בפרשת עקב (דברים י ו) מבארות בני יעקן מוסרה, שחזרו שמונה מסעות לאחוריהם, נמצא שרוב המסעות אשר הלכו בהם לפנים ולא לאחור והיו על פי ה' נקראו מוצאיהם למסעיהם, כי הפכו פניהם מן המקום אשר יצאו משם שנקרא מוצאיהם ופניהם אל מסעיהם אשר היו לפניהם, אבל מה שנזורו אחור בעבור שקלקלו בחטא לא היה על פי ה', ונקרא מסעיהם למוצאיהם שחזרו ונסעו למקום שיצאו משם שנקרא מוצאיהם כי הפכו פניהם לצד מצרים.
הפירוש השני הוא. כשנדקדק מהו שנאמר ויסעו מרעמסס ולא הזכיר בני ישראל ואחר כך חזר ואמר שנית ויסעו בני ישראל מרעמסס, ועוד כתיב הכא ממחרת הפסח יצאו בני ישראל ובמקום אחר אומר (שם טז א) הוציאך ה' ממצרים לילה, אלא ודאי שהערב רב הלכו בלילה דרך בריחה ועליהם נאמר (שמות יד ה) ויוגד למלך מצרים כי ברח העם, בורח לא נאמר אלא ברח שכבר ברח מיד בצאתם וזה לא יצדק על ישראל שהרי הלכו ביד רמה, אלא ודאי שעל הערב רב הוגד לו שנקרא בשם עם, אבל ישראל הלכו ביום ביד רמה וכשאמר ויסעו מרעמסס בחודש הראשון, בערב רב הוא מדבר ואחר כך אמר ממחרת הפסח יצאו בני ישראל ביד רמה, ואחר כך אמר ויסעו בני ישראל, מרעמסס כי הערב רב הלכו תחילה כמנהג הבורחים ובני ישראל הלכו אחריהם.
וזה שנאמר ויכתוב משה את מוצאיהם למסעיהם על פי ה', זו נסיעת בני ישראל אשר יסודם מארץ הקדושה על כן הפכו תמיד פניהם מן מוצאיהם המקום אשר יצאו משם ממצרים ומגמת פניהם למסעיהם לבא אל הארץ אשר נשבע ה' לאבותם, אבל הערב רב שהיו מקורם ממצרים ולא יצאו על פי ה' כי משה מדעתו הוציאם נאמר בהם ואלה מסעיהם למוצאיהם, כי תמיד היה להם חפץ ורצון לשוב למצרים למקורם, וזרוק חוטרא לאוירא אעיקרה קאי (ב''ר נג טו) כך היה תמיד פניהם למקום אשר יצאו משם.
פירוש שלישי הוא. שאלמלא לא חטאו ישראל היו נוסעים בנסיעה אחת לארץ, אמר ויכתוב משה את מוצאיהם למסעיהם, כי מן יציאה ראשונה לא היה להם עוד יציאה ממקום חנייה כי רצה ה' לישא אותם על כנפי נשרים לארץ מיד, ועל ידי שקלקלו הוצרך לכתוב ואלה מסעיהם למוצאיהם, שנסעו אל מקומות שסופם לחזור ולצאת משם ולהיות מטולטל ממסע למסע וזה הדבר לא היה על פי ה' כי לא חפץ ה' באלה.
Or Ha'Hayim (non traduit)
ויכתוב משה את מוצאיהם וגו'. צריך לדעת מה מודיענו הכתוב במאמר זה, אם לומר שמשה כתבם הלא כל התורה משה כתבה והמסעות הכתובים בתורה מכלל התורה, עוד היה לו לומר ויכתוב משה את מסעיהם, עוד למה חזר לומר ואלה מסעיהם וגו' והלא כבר אמר אלה מסעי וגו', עוד למה שינה בתחלה הקדים לומר למוצאיהם ואחר כך אמר למסעיהם ואחר כך הקדים תיבת למסעיהם לתיבת למוצאיהם:
ונראה שהכתוב נתכוון להודיענו סדר כתיבת המסעות שלא נכתבו ביום אחד אלא על זה הסדר שהתחיל משה לכתוב בפנקסו במצות המלך מיום שיצאו ממצרים על זה הדרך יום שיצאו ממצרים כתב פסוק ויסעו בני ישראל מרעמסס וגו' ב' כתובים הבאים כאחד הכתובים לפנינו עד תיבת שפטים, וכשחנו בסוכות כתב פסוק ויסעו וגו' ויחנו בסוכות, וכשנסעו מסוכות כתב ויסעו מסוכות, וכשחנו באיתם כתב ויחנו באיתם, וכן על זה הדרך היה כותב כל מסע בזמנו עד שהגיעו לערבות מואב, ואחר כך אמר ה' אליו שיסדרם בתורה כדרך שהיו כתובים אצלו, והוא מה שאמר הכתוב ויכתוב משה את מוצאיהם פירוש יום שיצאו ממצרים והם ב' הכתובים מויסעו מרעמסס עד תיבת שפטים, ואומרו למסעיהם פירוש לסדר כל מסעיהם שנסעו מיום צאתם ממצרים עד סוף המסעות, ואומרו על פי ה' לומר שמכתב הראשון עצמו היה על פי ה' הוא אמר אליו שיהיה כותב והולך, ואומרו ואלה מסעיהם וגו' פירוש אלה הם המסעות האמורים שכתב משה למוצאיהם כל אחד בזמנו ובמקומו וזה העתקה:
3
ויסעו מרעמסס בחדש הראשון בחמשה עשר יום לחדש הראשון ממחרת הפסח יצאו בני ישראל ביד רמה לעיני כל מצרים
וַיִּסְע֤וּ מֵֽרַעְמְסֵס֙ בַּחֹ֣דֶשׁ הָֽרִאשׁ֔וֹן בַּֽחֲמִשָּׁ֥ה עָשָׂ֛ר י֖וֹם לַחֹ֣דֶשׁ הָֽרִאשׁ֑וֹן מִֽמָּחֳרַ֣ת הַפֶּ֗סַח יָֽצְא֤וּ בְנֵֽי־יִשְׂרָאֵל֙ בְּיָ֣ד רָמָ֔ה לְעֵינֵ֖י כָּל־מִצְרָֽיִם:
ils partirent de Ramsès dans le premier mois, le quinzième jour du premier mois ; le lendemain de la Pâque, les enfants d’Israël sortirent, triomphants, à la vue de toute l’Égypte,
Onkelos (non traduit)
וּנְטָלוּ מֵרַעְמְסֵס בְּיַרְחָא קַדְמָאָה בְּחַמְשָׁא עַשְׂרָא יוֹמָא לְיַרְחָא קַדְמָאָה מִבָּתַר יוֹמָא דְפִסְחָא נְפָקוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל בְּרֵישׁ גְלֵי לְעֵינֵי כָּל מִצְרָאֵי:
Targ. Yonathan (non traduit)
וּנְטָלוּ מִן פִּילוּסִין בְּיַרְחָא דְנִיסָן בַּחֲמֵשַׁת עַסְרָא יוֹמָא לְיַרְחָא קַדְמָאָה מִבָּתַר דְאָכְלוּ נִכְסַת פִּסְחָא נְפָקוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בְּרֵישׁ גְלֵי לְמֵחְמֵיהוֹן דְכָל מִצְרָאֵי:
Ibn Ezra (non traduit)
ממחרת הפסח. פירשתיו וכן ביד רמה:
Or Ha'Hayim (non traduit)
ויסעו מרעמסס וגומר. הוצרך לומר זכרון בחדש הראשון ב' פעמים הגם שהיה יכול לומר בחמשה עשר יום ומובן הדבר שבחודש הראשון מדבר הכתוב, או על זה הדרך ויסעו בט''ו לחודש הראשון, אולי שרמז מה שאמרו רבותינו ז''ל (שמו''ר פט''ו) כי חודש ניסן הוא זמן שמזלם של ישראל עומד, גם זמן שלימות ההצלחה בו הוא ט''ו בחודש, והוא אומרו ויסעו וגו' בחודש הראשון שהוא זמן העמדת מזלם, ועוד לתוספת גודל המערכה בט''ו שהוא זמן מילוי הלבנה, ואומרו לחודש הראשון לפי שאין גדר זה מורה על רום ההצלחה אלא כשהוא בחודש המוצלח:
Baal Hatourim (non traduit)
ויסעו מרעמסס. ובתר הכי כתיב ויסעו בנ''י מרעמסס מתחלה נסעו בערבוביא ערב רב ביניהם ואח''כ כשמספר המסעות כולם הזכיר בני ישראל כי הפרידו ערב רב מביניהם: יצאו בני ישראל ביד רמה לעיני כל. מצרים. לומר שגם ערב רב שהם מצרים יצאו ביד רמה לעיני שאר מצרים:
4
ומצרים מקברים את אשר הכה יהוה בהם כל בכור ובאלהיהם עשה יהוה שפטים
וּמִצְרַ֣יִם מְקַבְּרִ֗ים אֵת֩ אֲשֶׁ֨ר הִכָּ֧ה יְהֹוָ֛ה בָּהֶ֖ם כָּל־בְּכ֑וֹר וּבֵאלֹ֣הֵיהֶ֔ם עָשָׂ֥ה יְהֹוָ֖ה שְׁפָטִֽים:
tandis que les Égyptiens ensevelissaient ceux que l’Éternel avait frappés parmi eux, tous les premiers-nés, l’Éternel faisant ainsi justice de leurs divinités.
Rachi (non traduit)
וּמִצְרַיִם מְקַבְּרִים. טְרוּדִים בְּאֶבְלָם:
Onkelos (non traduit)
וּמִצְרָאֵי מְקַבְּרִין יָת דִי קְטַל יְיָ בְּהוֹן כָּל בּוּכְרָא וּבְטַעֲוַתְהוֹן עָבַד יְיָ דִינִין:
Targ. Yonathan (non traduit)
וּמִצְרָאֵי מְקַבְּרִין יַת דְקָטַל יְיָ בְּהוֹן כָּל בּוּכְרָא וּבְטַעֲוַותְהוֹן עָבַד מֵימַר דַיְיָ דִינִין טַעֲוַות מַתְּכָא הֲווֹ מִתְרַכְּכִין טַעֲוַות אַבְנָא מִתְגַדְעִין טַעֲוַות פַּחְרָא מִתְעַבְּדִין בְּקִיקִין טַעֲוִוין דְעָא מִתְעַבְּדִין קְטוֹם וְדִבְעִירֵי מַיְיתוּן:
Siftei 'Hakhamim (non traduit)
(ו) כלומר שנותן טעם אלמעלה מה שכתוב יצאו בני ישראל ביד רמה ולמה הניחו להם המצריים ומפרש ומצרים מקברים וגו' והיו טרודים באבלם ר''ל שהיו עסוקים לקבור מתיהם ולא היה להם פנאי לעכב את ישראל:
Daat Zkenim (non traduit)
ובאלהיהם עשה ה' שפטים. כלו' ובשופטיהם עשה ה' שפטים לשון נופל על הלשון ולכך נאמר ובאלהיהם והוא ל' דינים כדאמר ונקרב בעל הבית אל האלהים:
Ibn Ezra (non traduit)
ובאלהיהם עשה ה' שפטים. כמו ראש דגון כי כן אמר השם למשה:
Kli Yakar (non traduit)
ומצרים מקברים וגו'. לומר לך שיצאו לעיני כל מצרים בשעה שהיו שהיו קוברים את אשר הכה ה' בהם והיו שיניהם קהות, ולא עוד אלא שגם באלהיהם עשה ה' שפטים באותה שעה ואף על פי כן לא יחרץ אחד מהם לשונו לישראל. ומה שנאמר אשר הכה ה' בהם כל בכור, יש אומרים שהוא כדעת המדרש (פס''ר פסקא ויהי בחצי הלילה ה) על הפסוק למכה מצרים בבכוריהם (תהלים קלו י) שהיו הבכורים הורגים, באבותם כי כך משמע בבכוריהם כלומר עם הבכורים הכה את מצרים כי הבכורים היו שבט אפו ומטה זעמו, לכך נאמר הכה בהם כל בכור. והוא דקדוק נכון.
ובאמרו על פני בעל צפון. הורה כי רק עבודה זרה זו נשארה כדי להטעותן היתה ממונה על הזהב אשר מצפון יאתה ויאמרו שלכך נשארה בשביל ממונם שלקחו שלא כדין כמבואר פרשת בשלח (שמות יד ב).
ומה שנאמר ויסעו ממרה ויבואו אילמה ולא אמר ויחנו באילמה, לפי שהיה מסע קצר ממרה לאילם ולא היה בדעתם לעשות שם חנייה אך לפי שמצאו שם שתים עשרה מעיינות מים המתיחסים אל שתים עשרה שבטים אשר ממקור ישראל ישקו לכל העדה, ושבעים תמרים המתיחסים לשבעים זקנים כי הצדיק כתמר יפרח, על כן אמרו סימנא מילתא היא שיעשו שם חנייה כי גם שם המקום מורה על מספר זה, אילם עולה למספר פ''ב עם המלה דהיינו י''ב ושבעים, וכן אילם מורה על מספר אנשים חזקים כי הוא מלשון ואת אילי הארץ לקח (יחזקאל יז טו), וכל זה לקחו לסימן לעשות שם חנייה.
Baal Hatourim (non traduit)
ומצרים. ב' ר''פ ומצרים מקברים ?? ומצרים ילד את לודים לומר שאפי' אותם שכבר מתו רובם נחטטו: מקברים. ב' ומצרים מקכרים מקברים את העוברים בפ' גוג והיינו דכתיב כאשר שמע למצרים יחילו כשמע צוד:
5
ויסעו בני ישראל מרעמסס ויחנו בסכת
וַיִּסְע֥וּ בְנֵֽי־יִשְׂרָאֵ֖ל מֵֽרַעְמְסֵ֑ס וַֽיַּחֲנ֖וּ בְּסֻכֹּֽת:
Partis de Ramsès, les enfants d’Israël s’arrêtèrent à Soukkot.
Onkelos (non traduit)
וּנְטָלוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל מֵרַעְמְסֵס וּשְׁרוֹ בְּסֻכֹּת:
Targ. Yonathan (non traduit)
וּנְטָלוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מִן פִּילוּסִין וּשְׁרוֹ בְּסֻכּוֹת אַתְרָא דְאִתְחַפִּיאוּ שִׁבְעַת עֲנָנֵי יְקָרָא:
Or Ha'Hayim (non traduit)
ויסעו וגו' ויחנו בסוכות. קשה הלא כבר אמר ויסעו בני ישראל מרעמסם וגו' ולא היה צריך לומר אלא ויחנו בסוכות. ונראה שנתכוין לומר שלא היה מסע אחר בין רעמסם לסוכות, והוא מה שסמך לויסעו ויחנו, וזולת זה אם היה מתחיל ויחנו בסוכות אין הערה לזה, וכמו כן דקדק בכל המסעות להסמיך החניה למסע, חוץ מז' עממין הנמצאין שם, ולזה דקדק לומר את כל יושבי הארץ לומר אפילו שאינם מז' עממין. או אפשר שחוזר על אומה שאין כח בהם להורגם שישתדלו להורישם ולא יניחו מהם בארץ:
Baal Hatourim (non traduit)
בסכות. ששם נסתככו בענני כבוד:
6
ויסעו מסכת ויחנו באתם אשר בקצה המדבר
וַיִּסְע֖וּ מִסֻּכֹּ֑ת וַיַּֽחֲנ֣וּ בְאֵתָ֔ם אֲשֶׁ֖ר בִּקְצֵ֥ה הַמִּדְבָּֽר:
Ils repartirent de Soukkot et se campèrent à Ethâm, situé sur la lisière du désert.
Onkelos (non traduit)
וּנְטָּלוּ מִסֻכֹּת וּשְרוֹ בְאֵתָם דִי בִּסְטַר מַדְבְּרָא:
Targ. Yonathan (non traduit)
וּנְטָלוּ מִסֻכּוֹת וּשְׁרוֹ בְּאֵיתָם דְבִסְטַר מַדְבְּרָא:
7
ויסעו מאתם וישב על פי החירת אשר על פני בעל צפון ויחנו לפני מגדל
וַיִּסְעוּ֙ מֵֽאֵתָ֔ם וַיָּ֨שָׁב֙ עַל־פִּ֣י הַֽחִירֹ֔ת אֲשֶׁ֥ר עַל־פְּנֵ֖י בַּ֣עַל צְפ֑וֹן וַֽיַּחֲנ֖וּ לִפְנֵ֥י מִגְדֹּֽל:
Puis ils partirent d’Ethâm, rebroussèrent vers Pi-Hahirot, qui fait face à Baal-Cefôn, et campèrent devant Migdol.
Onkelos (non traduit)
וּנְטָלוּ מֵאֵתָם וְתָב עַל פּוּם חִירָתָא דִי קֳדָם בְּעֵיל צְפוֹן וּשְׁרוֹ קֳדָם מִגְדֹל:
Targ. Yonathan (non traduit)
וּנְטָלוּ מֵאֵיתָם וְתָבוּ עַל פּוּמֵי חִירָתָא מְרַבְעָתָא דִקְדָם טַעֲוַות צְפוֹן וּשְׁרוֹ קֳדָם מִגְדוֹל:
Ibn Ezra (non traduit)
וישב. רמז לענן או לישראל:
Baal Hatourim (non traduit)
וישב על פי החירות. ואינו אומר וישובו מלמד שכולם היה להם לב אחד לעשות כן ע''פ ציווי של משה: על פי החירות. ובפרשת ויהי בשלח אומר לפני פי החירות מלמד שאמר להם משה ע''פ ה' אני אומר לכם שתהיו בני חורין:
8
ויסעו מפני החירת ויעברו בתוך הים המדברה וילכו דרך שלשת ימים במדבר אתם ויחנו במרה
וַיִּסְעוּ֙ מִפְּנֵ֣י הַֽחִירֹ֔ת וַיַּֽעַבְר֥וּ בְתוֹךְ־הַיָּ֖ם הַמִּדְבָּ֑רָה וַיֵּ֨לְכ֜וּ דֶּ֣רֶךְ שְׁלֹ֤שֶׁת יָמִים֙ בְּמִדְבַּ֣ר אֵתָ֔ם וַֽיַּחֲנ֖וּ בְּמָרָֽה:
Ils partirent de devant Pi-Hahirot, se dirigèrent, en traversant la mer, vers le désert, et après une marche de trois journées dans le désert d’Ethâm, s’arrêtèrent à Mara.
Onkelos (non traduit)
וּנְטָלוּ מִן פּוּם חִירָתָא וַעֲבָרוּ בְּגוֹ יַמָא לְמַדְבְּרָא וַאֲזָלוּ מַהֲלַךְ תְּלָתָא יוֹמִין בְּמַדְבְּרָא דְאֵתָם וּשְׁרוֹ בְּמָרָה:
Targ. Yonathan (non traduit)
וּנְטָלוּ מִפּוֹרוֹקֵי חֵירָתָא וַעֲבָרוּ בְּגוֹ יַמָא וּנְפָקוּ מִן יַמָא וַאֲזָלוּ עַל כֵּיף יַמָא כְּנִישִׁין אוּנְכִין וּמַרְגַלְיַין וַאֲזָלוּ מִבָּתַר כְּדֵין מַהֲלַךְ תְּלָתָא יוֹמִין בְּמַדְבְּרָא דְאֵיתָם וּשְׁרוֹ בְּמָרָה:
Ibn Ezra (non traduit)
מפני החירות. ופי החירות מקום אחד הוא והפה בפנים: דרך שלשת ימים. פירשתיו:
Baal Hatourim (non traduit)
ויסעו מפני החירות. היל''ל מפי החירות אלא ויסעו ביד רמה מפני שהבטיחן שיהיו בני חורין:
9
ויסעו ממרה ויבאו אילמה ובאילם שתים עשרה עינת מים ושבעים תמרים ויחנו שם
וַיִּסְעוּ֙ מִמָּרָ֔ה וַיָּבֹ֖אוּ אֵילִ֑מָה וּבְ֠אֵילִ֠ם שְׁתֵּ֨ים עֶשְׂרֵ֜ה עֵינֹ֥ת מַ֛יִם וְשִׁבְעִ֥ים תְּמָרִ֖ים וַיַּֽחֲנוּ־שָֽׁם:
Partis de Mara, ils arrivèrent à Elim. Or, à Elim étaient douze sources d’eau et soixante-dix palmiers, et ils s’y campèrent.
Onkelos (non traduit)
וּנְטָלוּ מִמָרָה וַאֲתוֹ לְאֵילִם וּבְאֵילִם תְּרֵי עֲשַׂר מַבּוּעִין דְמַיִן וְשַׁבְעִין דִקְלִין וּשְׁרוֹ תַמָן:
Targ. Yonathan (non traduit)
וּנְטָלוּ מִמָרָה וַאֲתוֹ לְאֵילִם וּבְאֵילִם תַּרְתֵּיסְרֵי עִינְוָון דְמַיָין לִתְרֵיסַר שִׁבְטִין וְשׁוּבְעִין דִיקְלִין כֻלּוֹ קֳבֵיל שׁוּבְעִין חַכִּימַיָא וּשְׁרוֹ תַמָן עַל מַיָא:
Baal Hatourim (non traduit)
ויבאו אילמה. ולא אמר ויחנו באילם מלמד שלא היה דעתם לחנות שם עד שנעשה להם נס שמצאו י''ב עינות מים ואז חנו שם:
10
ויסעו מאילם ויחנו על ים סוף
וַיִּסְע֖וּ מֵֽאֵילִ֑ם וַֽיַּחֲנ֖וּ עַל־יַם־סֽוּף:
Puis ils repartirent d’Elim, et campèrent près de la mer des Joncs.
Onkelos (non traduit)
וּנְטָלוּ מֵאֵילִם וּשְׁרוֹ עַל יַמָא דְסוּף:
Targ. Yonathan (non traduit)
וּנְטָלוּ מֵאֵילִם וּשְׁרוֹ עַל גֵיף יַמָא דְסוּף:
11
ויסעו מים סוף ויחנו במדבר סין
וַיִּסְע֖וּ מִיַּם־ס֑וּף וַֽיַּחֲנ֖וּ בְּמִדְבַּר־סִֽין:
Ils repartirent de la mer des Joncs et campèrent dans le désert de Sîn.
Onkelos (non traduit)
וּנְטָּלוּ מִיַמָא דְסוּף וּשְׁרוֹ בְּמַדְבְּרָא דְסִין:
Targ. Yonathan (non traduit)
וּנְטָלוּ מִגֵיף יַמָא דְסוּף וּשְׁרוֹ בְּמַדְבְּרָא דְסִין:
Baal Hatourim (non traduit)
מדבר סין. מתחלה נקרא מדבר סין ולבסוף נקרא סיני שנתוסף לו יו''ד כנגד יו''ד דברות. סי''ן ימים הי' משה בהר:
12
ויסעו ממדבר סין ויחנו בדפקה
וַיִּסְע֖וּ מִמִּדְבַּר־סִ֑ין וַֽיַּחֲנ֖וּ בְּדָפְקָֽה:
Ils repartirent du désert de Sîn, et campèrent à Dofka.
Onkelos (non traduit)
וּנְטָלוּ מִמַּדְבְּרָא דְסִין וּשְׁרוֹ בְּדָפְקָה:
Targ. Yonathan (non traduit)
וּנְטָלוּ מִמַּדְבְּרָא דְסִין וּשְׁרוֹ בְּדָפְקָה:
Baal Hatourim (non traduit)
בדפקה. שם דפק לבם שלא היה להם לחם:
13
ויסעו מדפקה ויחנו באלוש
וַיִּסְע֖וּ מִדָּפְקָ֑ה וַֽיַּחֲנ֖וּ בְּאָלֽוּשׁ:
Ils repartirent de Dofka, et campèrent à Alouch.
Onkelos (non traduit)
וּנְטָלוּ מִדָפְקָה וּשְׁרוֹ בְּאָלוּשׁ:
Targ. Yonathan (non traduit)
וּנְטָלוּ מִדָפְקָה וּשְׁרוֹ בִכְרַךְ תַקִּיף:
Baal Hatourim (non traduit)
באלוש. נתן להם המן בזכות לושי ועשי עגות:
14
ויסעו מאלוש ויחנו ברפידם ולא היה שם מים לעם לשתות
וַיִּסְע֖וּ מֵֽאָל֑וּשׁ וַֽיַּחֲנוּ֙ בִּרְפִידִ֔ם וְלֹא־הָ֨יָה שָׁ֥ם מַ֛יִם לָעָ֖ם לִשְׁתּֽוֹת:
Ils repartirent d’Alouch, et campèrent à Rephidîm, où il n’y eut point d’eau à boire pour le peuple.
Onkelos (non traduit)
וּנְטָלוּ מֵאָלוּשׁ וּשְׁרוֹ בִּרְפִידִם וְלָא הֲוָה תַמָן מַיָא לְעַמָא לְמִשְׁתֵּי:
Targ. Yonathan (non traduit)
וּנְטָלוּ מֵאֲתַר תַקִּיף וּשְׁרוֹ בִּרְפִידִים וּמְטוֹל דְרָפִין יְדֵיהוֹן מִפִּתְגָמֵי אוֹרַיְיתָא לָא הֲוָה תַמָן מוֹי לְמִשְׁתֵּי לְעַמָא:
15
ויסעו מרפידם ויחנו במדבר סיני
וַיִּסְע֖וּ מֵֽרְפִידִ֑ם וַֽיַּחֲנ֖וּ בְּמִדְבַּ֥ר סִינָֽי:
IIs repartirent de Rephidîm, et campèrent dans le désert de Sinaï.
Onkelos (non traduit)
וּנְטָלוּ מֵרְפִידִם וּשְׁרוֹ בְּמַדְבְּרָא דְסִינָי:
Targ. Yonathan (non traduit)
וּנְטָלוּ מֵרְפִידִים וּשְׁרוֹ בְּמַדְבְּרָא דְסִינָי:
16
ויסעו ממדבר סיני ויחנו בקברת התאוה
וַיִּסְע֖וּ מִמִּדְבַּ֣ר סִינָ֑י וַֽיַּחֲנ֖וּ בְּקִבְרֹ֥ת הַֽתַּאֲוָֽה:
Ils repartirent du désert de Sinaï, et campèrent à Kibroth-Hattaava.
Onkelos (non traduit)
וּנְטָלוּ מִמַּדְבְּרָא דְסִינָי וּשְׁרוֹ בְּקִבְרֵי דִמְשַׁאֲלֵי:
Targ. Yonathan (non traduit)
וּנְטָלוּ מִמַּדְבְּרָא דְסִינָי וּשְׁרוֹ בְּקִבְרֵי דִמְשַׁאֲלֵי בִּישְרָא:
Ibn Ezra (non traduit)
קברות התאוה. הוא בקדש ברנע כאשר פירשתי:
17
ויסעו מקברת התאוה ויחנו בחצרת
וַיִּסְע֖וּ מִקִּבְרֹ֣ת הַֽתַּאֲוָ֑ה וַֽיַּחֲנ֖וּ בַּֽחֲצֵרֹֽת:
Ils repartirent de Kibroth-Hattaava, et campèrent à Hacêroth.
Onkelos (non traduit)
וּנְטָּלוּ מִקִבְרֵי דִמְשַׁאֲלֵי וּשְׁרוֹ בַּחֲצֵרוֹת:
Targ. Yonathan (non traduit)
וּנְטָלוּ מִקִבְרֵי דִמְשַׁיְילֵי בִּישְרָא וּשְׁרוֹ בַּחֲצֵרוֹת אַתְרָא דְאִסְתַּגְרַת מִרְיָם נְבִיאֲתָא:
18
ויסעו מחצרת ויחנו ברתמה
וַיִּסְע֖וּ מֵֽחֲצֵרֹ֑ת וַֽיַּחֲנ֖וּ בְּרִתְמָֽה:
Ils repartirent de Hacêroth, et campèrent à Rithma.
Rachi (non traduit)
וַיַּחֲנוּ בְּרִתְמָה. עַל שֵׁם לָשׁוֹן הָרָע שֶׁל מְרַגְּלִים, שֶׁנֶּאֱמַר ''מַה יִּתֵּן לְךָ וּמַה יֹּסִיף לָךְ לָשׁוֹן רְמִיָּה חִצֵּי גִבּוֹר שְׁנוּנִים עִם גַּחֲלֵי רְתָמִים'' (תְּהִלִּים ק''כ):
Onkelos (non traduit)
וּנְטָלוּ מֵחֲצֵרֹת וּשְׁרוֹ בְּרִתְמָה:
Targ. Yonathan (non traduit)
וּנְטָלוּ מֵחֲצֵרוֹת וּשְׁרוֹ בְּרִיתְמָא אֲתַר דִמְרַבֵּי אִילָנֵי רְתָמֵי:
Siftei 'Hakhamim (non traduit)
(ז) רצונו לתרץ למה קראו כאן רתמה ובמקום אחר קראו פארן וקל להבין (דבק טוב). מה שהוצרך לפרש מסע זו יותר משאר כל המסעות מפני שפה כתיב ויסעו מחצרות ויחנו ברתמה ובפרשת בהעלותך כתיב ואחר נסעו העם מחצרות ויחנו במדבר פארן לכן פירש על שם לשון הרע וכו' כלומר שהכל מקום אחד:
Baal Hatourim (non traduit)
ברתמה. ע''ש המרגלים שנאמר חצי גבור שנונים עם גחלי רתמים:
19
ויסעו מרתמה ויחנו ברמן פרץ
וַיִּסְע֖וּ מֵֽרִתְמָ֑ה וַֽיַּחֲנ֖וּ בְּרִמֹּ֥ן פָּֽרֶץ:
Ils repartirent de Rithma, et campèrent à Rimmôn-Péreç.
Onkelos (non traduit)
וּנְטָלוּ מֵרִתְמָה וּשְׁרוֹ בְּרִמוֹן פָּרֶץ:
Targ. Yonathan (non traduit)
וּנְטָלוּ מֵאֲתַר דִמְרַבֵּי אִילָנֵי רְתָמֵי וּשְׁרוֹ בְּרוּמָנָא דְמַתְקֵיף פֵּירוֹי:
20
ויסעו מרמן פרץ ויחנו בלבנה
וַיִּסְע֖וּ מֵֽרִמֹּ֣ן פָּ֑רֶץ וַֽיַּחֲנ֖וּ בְּלִבְנָֽה:
Ils repartirent de Rimmôn-Péreç, et campèrent à Libna,
Onkelos (non traduit)
וּנְטָלוּ מֵרִמוֹן פָּרֶץ וּשְׁרוֹ בְּלִבְנָה:
Targ. Yonathan (non traduit)
וּנְטָלוּ מֵרוֹמָנָא דְמַתְקֵיף פֵּירוֹי וּשְׁרוֹ בְּלִבְנָא אֲתַר דִתְחוּמִין לָהּ מַלְבֵּינְתָּא בִּנְיַין:
21
ויסעו מלבנה ויחנו ברסה
וַיִּסְע֖וּ מִלִּבְנָ֑ה וַֽיַּחֲנ֖וּ בְּרִסָּֽה:
Ils repartirent de Libna, et campèrent à Rissa.
Onkelos (non traduit)
וּנְטָלוּ מִלִבְנָה וּשְׁרוֹ בְּרִסָה:
Targ. Yonathan (non traduit)
וּנְטָלוּ מִלִבְנָא וּשְׁרוֹ בְּבֵית רִיסָא:
Baal Hatourim (non traduit)
ויחנו ברסה. שנתרוססו שם:
22
ויסעו מרסה ויחנו בקהלתה
וַיִּסְע֖וּ מֵֽרִסָּ֑ה וַֽיַּחֲנ֖וּ בִּקְהֵלָֽתָה:
Ils repartirent de Rissa, et campèrent à Kehêlatha.
Onkelos (non traduit)
וּנְטָלוּ מֵרִסָה וּשׁרוֹ בִּקְהֵלָתָה:
Targ. Yonathan (non traduit)
וּנְטָלוּ מֵרִיסָא וּשְׁרוֹ בְּמַקְהֵלָת אֲתַר דְאִתְכַּנָשׁוּ קרַח וְסִיַעֲתֵּיהּ עַל משֶׁה וְאַהֲרֹן:
Baal Hatourim (non traduit)
בקהלתה. ע''ש ויקהל עליהם קרח את וגו':
23
ויסעו מקהלתה ויחנו בהר שפר
וַיִּסְע֖וּ מִקְּהֵלָ֑תָה וַֽיַּחֲנ֖וּ בְּהַר־שָֽׁפֶר:
Ils repartirent de Kehêlatha, et campèrent au mont Chéfer.
Onkelos (non traduit)
וּנְטָלוּ מִקְהֵלָתָה וּשְׁרוֹ בְּטוּרָא דְשָׁפֶר:
Targ. Yonathan (non traduit)
וּנְטָלוּ מִקְהֵלָת וּשְׁרוֹ בְּטַוְורָא דְשַׁפִּירַן פֵּירוֹי:
24
ויסעו מהר שפר ויחנו בחרדה
וַיִּסְע֖וּ מֵֽהַר־שָׁ֑פֶר וַֽיַּחֲנ֖וּ בַּֽחֲרָדָֽה:
Ils repartirent du mont Chéfer, et campèrent à Harada.
Onkelos (non traduit)
וּנְטָלוּ מִטוּרָא דְשָׁפֶר וּשְׁרוֹ בַּחֲרָדָה:
Targ. Yonathan (non traduit)
וּנְטָלוּ מִטַוְורָא דְשַׁפִּירַן פֵּירוֹי וּשְׁרוֹ בַּחֲרָדָה אֲתַר דְתָוְוהוּ עַל בִּישָׁתָא דְמוֹתָנָא:
25
ויסעו מחרדה ויחנו במקהלת
וַיִּסְע֖וּ מֵֽחֲרָדָ֑ה וַֽיַּחֲנ֖וּ בְּמַקְהֵלֹֽת:
Ils repartirent de Harada, et campèrent à Makhêloth.
Onkelos (non traduit)
וּנְטָּלוּ מֵחֲרָדָה וּשְׁרוֹ בְּמַקְהֵלוֹת:
Targ. Yonathan (non traduit)
וּנְטָלוּ מֵחֲרָדָה וּשְׁרוֹ בְּמַקְהֵלוֹת אֲתַר כְּנוּפְיָא:
Baal Hatourim (non traduit)
במקהלות. ע''ש ויקהלו על משה ועל אהרן: במקהלות. ב'. הכא ואידך במקהלות ברכו אלהים דרשינן מיניה שאפי' עוברים שבמעי אמן אמרו שירה על הים וזהו ויסעו מחרדה פי' מחרדת מצרים שהיה נוסע אחריהם ויחנו במקהלות מלמד שנעשו קהלות קהלות לו' שירה:
26
ויסעו ממקהלת ויחנו בתחת
וַיִּסְע֖וּ מִמַּקְהֵלֹ֑ת וַֽיַּחֲנ֖וּ בְּתָֽחַת:
Ils repartirent de Makhêloth, et campèrent à Tahath.
Onkelos (non traduit)
וּנְטָלוּ מִמַקְהֵלוֹת וּשְׁרוֹ בְּתָחַת:
Targ. Yonathan (non traduit)
וּנְטָלוּ מִמַקְהֵלוֹת וּשְׁרוֹ בְּאַרְעִית מַקְהֵלוֹת:
27
ויסעו מתחת ויחנו בתרח
וַיִּסְע֖וּ מִתָּ֑חַת וַֽיַּחֲנ֖וּ בְּתָֽרַח:
Ils repartirent de Tahath, et campèrent à Térah.
Onkelos (non traduit)
וּנְטָלוּ מִתָּחַת וּשְׁרוֹ בְּתָרַח:
Targ. Yonathan (non traduit)
וּנְטָלוּ מֵאַרְעִית מַקְהֵלוֹת וּשְׁרוֹ בְּתָרַח:
28
ויסעו מתרח ויחנו במתקה
וַיִּסְע֖וּ מִתָּ֑רַח וַֽיַּחֲנ֖וּ בְּמִתְקָֽה:
Ils repartirent de Térah, et campèrent à Mitka.
Onkelos (non traduit)
וּנְטָלוּ מִתָּרַח וּשׁרוֹ בְּמִתְקָה:
Targ. Yonathan (non traduit)
וּנְטָלוּ מִתָּרַח וּשְׁרוֹ בְּמִתְקָה אֲתַר דְבַסִימִין מוֹהִי:
29
ויסעו ממתקה ויחנו בחשמנה
וַיִּסְע֖וּ מִמִּתְקָ֑ה וַֽיַּחֲנ֖וּ בְּחַשְׁמֹנָֽה:
Ils repartirent de Mitka, et campèrent à Haschmona.
Onkelos (non traduit)
וּנְטָלוּ מִמִתְקָה וּשְׁרוֹ בְּחַשְׁמוֹנָה:
Targ. Yonathan (non traduit)
וּנְטָלוּ מֵאֲתַר דְבַסִימִין מוֹהִי וּשְׁרוֹ בְּחַשְׁמוֹנָה:
30
ויסעו מחשמנה ויחנו במסרות
וַיִּסְע֖וּ מֵֽחַשְׁמֹנָ֑ה וַֽיַּחֲנ֖וּ בְּמֹֽסֵרֽוֹת:
Ils repartirent de Haschmona, et campèrent à Mossêroth.
Onkelos (non traduit)
וּנְטָלוּ מֵחַשְׁמוֹנָה וּשְׁרוֹ בְּמוֹסֵרוֹת:
Targ. Yonathan (non traduit)
וּנְטָלוּ מֵחַשְׁמוֹנָה וּשְׁרוֹ בַּאֲתַר מַרְדוּתָא:
31
ויסעו ממסרות ויחנו בבני יעקן
וַיִּסְע֖וּ מִמֹּֽסֵר֑וֹת וַֽיַּחֲנ֖וּ בִּבְנֵ֥י יַֽעֲקָֽן:
Ils repartirent de Mossêroth, et campèrent à Benê-Yaakan.
Onkelos (non traduit)
וּנְטָלוּ מִמוֹסֵרוֹת וּשְׁרוֹ בִּבְנֵי יַעֲקָן:
Targ. Yonathan (non traduit)
וּנְטָלוּ מֵאֲתַר מַרְדוּתָא וּשְׁרוֹ בְּבֵירֵי עַקְתָא:
32
ויסעו מבני יעקן ויחנו בחר הגדגד
וַיִּסְע֖וּ מִבְּנֵ֣י יַֽעֲקָ֑ן וַֽיַּחֲנ֖וּ בְּחֹ֥ר הַגִּדְגָּֽד:
Ils repartirent de Benê-Yaakan, et campèrent à Hor-Haghidgad.
Onkelos (non traduit)
וּנְטָּלוּ מִבְּנֵי יַעֲקָן וּשְׁרוֹ בְּחוֹר הַגִדְגָד:
Targ. Yonathan (non traduit)
וּנְטָלוּ מִבֵּירֵי עַקְתָא וּשְׁרוֹ בְשַׁקִיפִין וְאַתְרָא מִתְקְרֵי גֻדְגוֹד:
33
ויסעו מחר הגדגד ויחנו ביטבתה
וַיִּסְע֖וּ מֵחֹ֣ר הַגִּדְגָּ֑ד וַֽיַּחֲנ֖וּ בְּיָטְבָֽתָה:
Ils repartirent de Hor-Haghidgad, et campèrent à Yotbatha.
Onkelos (non traduit)
וּנְטָלוּ מֵחוֹר הַגִדְגָד וּשְׁרוֹ בְּיָטְבָתָה:
Targ. Yonathan (non traduit)
וּנְטָלוּ מִשַׁקִיפִין דְגֻדְגוֹד וּשְׁרוֹ בְּיָטְבַת אֲתַר טַב וּנְיַיח:
34
ויסעו מיטבתה ויחנו בעברנה
וַיִּסְע֖וּ מִיָּטְבָ֑תָה וַֽיַּחֲנ֖וּ בְּעַבְרֹנָֽה:
IIs repartirent de Yotbatha, et campèrent à Abrona.
Onkelos (non traduit)
וּנְטָלוּ מִיָטְבָתָה וּשְׁרוֹ בְּעַבְרֹנָה:
Targ. Yonathan (non traduit)
וּנְטָלוּ מֵאֲתַר טַב וּנְיַיח וּשְׁרוֹ בִּמְגִזָתָא:
35
ויסעו מעברנה ויחנו בעצין גבר
וַיִּסְע֖וּ מֵֽעַבְרֹנָ֑ה וַֽיַּחֲנ֖וּ בְּעֶצְיֹ֥ן גָּֽבֶר:
Ils repartirent d’Abrona, et campèrent à Asiongaber.
Onkelos (non traduit)
וּנְטָלוּ מֵעַבְרוֹנָה וּשְׁרוֹ בְּעֶצְיוֹן גָבֶר:
Targ. Yonathan (non traduit)
וּנְטָלוּ מִמְגִזָתָא וּשְׁרוֹ בִּכְרַךְ תַּרְנְגוֹלָא:
36
ויסעו מעצין גבר ויחנו במדבר צן הוא קדש
וַיִּסְע֖וּ מֵֽעֶצְיֹ֣ן גָּ֑בֶר וַיַּֽחֲנ֥וּ בְמִדְבַּר־צִ֖ן הִ֥וא קָדֵֽשׁ:
Ils repartirent d’Asiongaber, et campèrent au désert de Cîn, c’est-à-dire à Kadêch.
Onkelos (non traduit)
וּנְטָלוּ מֵעֶצְיוֹן גָבֶר וּשְׁרוֹ בְּמַדְבְּרָא דְצִן הִיא רְקָם:
Targ. Yonathan (non traduit)
וּנְטָלוּ מִכְרַךְ תַּרְנְגוֹלָא וּשְׁרוֹ בְּמַדְבְּרָא צִינֵי טַוָור פַּרְזְלָא הִיא רְקָם:
37
ויסעו מקדש ויחנו בהר ההר בקצה ארץ אדום
וַיִּסְע֖וּ מִקָּדֵ֑שׁ וַֽיַּחֲנוּ֙ בְּהֹ֣ר הָהָ֔ר בִּקְצֵ֖ה אֶ֥רֶץ אֱדֽוֹם:
Ils repartirent de Kadêch et campèrent à Hor-la-Montagne, à l’extrémité du pays d’Edom.
Onkelos (non traduit)
וּנְטָלוּ מֵרְקָם וּשְׁרוֹ בְּהוֹר טוּרָא בִּסְיָפֵי אַרְעָא דֶאֱדוֹם:
Targ. Yonathan (non traduit)
וּנְטָלוּ מֵרְקָם וּשְׁרוֹ בְּטַוְורוֹס אוּמָנוֹס בִּסְיָיפֵי אַרְעָא דֶאֱדוֹם:
Ibn Ezra (non traduit)
ויסעו מקדש. שם עיר:
38
ויעל אהרן הכהן אל הר ההר על פי יהוה וימת שם בשנת הארבעים לצאת בני ישראל מארץ מצרים בחדש החמישי באחד לחדש
וַיַּ֩עַל֩ אַֽהֲרֹ֨ן הַכֹּהֵ֜ן אֶל־הֹ֥ר הָהָ֛ר עַל־פִּ֥י יְהֹוָ֖ה וַיָּ֣מָת שָׁ֑ם בִּשְׁנַ֣ת הָֽאַרְבָּעִ֗ים לְצֵ֤את בְּנֵֽי־יִשְׂרָאֵל֙ מֵאֶ֣רֶץ מִצְרַ֔יִם בַּחֹ֥דֶשׁ הַֽחֲמִישִׁ֖י בְּאֶחָ֥ד לַחֹֽדֶשׁ:
Aaron, le pontife, monta sur cette montagne par ordre de l’Éternel, et y mourut. C’était la quarantième année du départ des Israélites du pays d’Égypte, le premier jour du cinquième mois.
Rachi (non traduit)
עַל פִּי ה'. מְלַמֵּד שֶׁמֵּת בִּנְשִׁיקָה:
Onkelos (non traduit)
וּסְלֵק אַהֲרֹן כַּהֲנָא לְהוֹר טּוּרָא עַל מֵימְרָא דַיְיָ וּמִית תַמָּן בִּשְׁנַת אַרְבְּעִין לְמֵפַּק בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מֵאַרְעָא דְמִצְרַיִם בְּיַרְחָא חֲמִשָׁאָה בּחַד לְיַרְחָא:
Targ. Yonathan (non traduit)
וּסְלֵיק אַהֲרֹן כַּהֲנָא לְטַוְורוֹס אוּמָנוֹס עַל מֵימְרָא דַיְיָ וּמִית תַמָּן בִּשְׁנַת אַרְבְּעִין לְמֵיפַּק בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מִמִצְרַיִם בְּיַרְחָא חֲמִישָׁאָה בְּחַד לְיַרְחָא:
Siftei 'Hakhamim (non traduit)
(ח) כלומר על פי ה' נדרש לפניו ולאחריו ויעל אהרן על פי ה' וקרי ביה נמי על פי ה' וימת שם:
39
ואהרן בן שלש ועשרים ומאת שנה במתו בהר ההר
וְאַֽהֲרֹ֔ן בֶּן־שָׁלֹ֧שׁ וְעֶשְׂרִ֛ים וּמְאַ֖ת שָׁנָ֑ה בְּמֹת֖וֹ בְּהֹ֥ר הָהָֽר: (ס)
Aaron avait cent vingt-trois ans lorsqu’il mourut à Hor-la-Montagne.
Onkelos (non traduit)
וְאַהֲרֹן בַּר מְאָה וְעַשְׂרִין וּתְלַת שְׁנִין כַּד מִית בְּהוֹר טוּרָא: [ס]
Targ. Yonathan (non traduit)
וְאַהֲרֹן בַּר מְאָה וְעַשְרִין וּתְלַת שְׁנִין כַּד מִית בְּטַוְורוֹס אוּמָנוֹס:
40
וישמע הכנעני מלך ערד והוא ישב בנגב בארץ כנען בבא בני ישראל
וַיִּשְׁמַ֗ע הַֽכְּנַעֲנִי֙ מֶ֣לֶךְ עֲרָ֔ד וְהֽוּא־יֹשֵׁ֥ב בַּנֶּ֖גֶב בְּאֶ֣רֶץ כְּנָ֑עַן בְּבֹ֖א בְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל:
C’est alors que le Cananéen, roi d’Arad, qui habitait au midi du pays de Canaan, apprit l’arrivée des enfants d’Israël.
Rachi (non traduit)
וַיִּשְׁמַע הַכְּנַעֲנִי. לְלַמֶּדְךָ שֶׁמִּיתַת אַהֲרֹן הִיא הַשְּׁמוּעָה, שֶׁנִּסְתַּלְּקוּ עַנְנֵי כָּבוֹד וּכְסָבוּר שֶׁנִּתְּנָה רְשׁוּת לְהִלָּחֵם בְּיִשְׂרָאֵל, לְפִיכָךְ חָזַר וּכְתָבָהּ (רֹאשׁ הַשָּׁנָה ג'):
Onkelos (non traduit)
וּשְׁמַע כְּנַעֲנָאָה מַלְכָּא דַעֲרָד וְהוּא יָתֵב בִּדְרוֹמָא בְּאַרְעָא דִכְנָעַן בְּמֵיתֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל:
Targ. Yonathan (non traduit)
וּשְׁמַע עֲמָלֵק חַיָיבָא וְאִתְחַבֵּר בִּכְנַעֲנָאֵי וּמְלַךְ בַּעֲרָד וּבֵית מוֹתְבֵיהּ בְּאַרַע דָרוֹמָא כַּד אָתוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל וְאַגִיחַ בְּהוֹן וּגְמָרוּ יַתְהוֹן וְיַת קִירְוֵויהוֹן:
Siftei 'Hakhamim (non traduit)
(ט) רוצה לומר לעיל בפרשת חקת גם כן כתיב אחר מיתת אהרן וישמע הכנעני וגו' אבל לא מוכח שם ששמע מיתת אהרן דאיכא למימר ששמע מה שאמר הקרא אחריו כי בא ישראל דרך האתרים אבל כאן לא מפרש אחריו מידי לכך מוכיח כאן שמיתת אהרן וכו'. או ר''ל ללמדך שמיתת אהרן היא השמועה דכתיב ואהרן בן קכ''ג שנה במותו וישמע הכנעני אבל בפרשת חקת לא ידענו מה שמועה שמע אם מיתתו של אהרן אם בכייתם ששניהם כתובים שם:
Sforno (non traduit)
וישמע הכנעני. גם זה זכות להם כי לא אמרו כאבותם נתנה ראש גם כראותם מלחמה אבל נדרו נדר לה' ושלמו:
Ibn Ezra (non traduit)
וטעם וישמע הכנעני. כי נלחם עם ישראל בהיותם בהר ההר:
41
ויסעו מהר ההר ויחנו בצלמנה
וַיִּסְע֖וּ מֵהֹ֣ר הָהָ֑ר וַֽיַּחֲנ֖וּ בְּצַלְמֹנָֽה:
Puis, ils partirent de Hor-la-Montagne, et vinrent camper à Çalmona.
Onkelos (non traduit)
וּנְטָלוּ מֵהוֹר טוּרָא וּשְׁרוֹ בְּצַלְמוֹנָה:
Targ. Yonathan (non traduit)
וּנְטָלוּ מִטַוְורוֹס אוּמָנוֹס וּשְׁרוֹ בְּצַלְמוֹנָה אֲתַר חוֹבָאֵי וְכוּר בְּאַרַע אֱדוֹמָאֵי וְתַמָן עָקַת נַפְשָׁא דְעַמָא בְּאוֹרְחָא:
42
ויסעו מצלמנה ויחנו בפונן
וַיִּסְע֖וּ מִצַּלְמֹנָ֑ה וַֽיַּחֲנ֖וּ בְּפוּנֹֽן:
Ils repartirent de Çalmona, et campèrent à Pounôn.
Onkelos (non traduit)
וּנְטָלוּ מִצַלְמוֹנָה וּשְׁרוֹ בְּפוּנוֹן:
Targ. Yonathan (non traduit)
וּנְטָלוּ מִצַלְמוֹנָה וּשְׁרוֹ בְּפוּנוֹן אֲתַר דְגָרֵי יְיָ בְּהוֹן יַת חֵיוַן קָלָן וְסִילְקַת קְבֵילְתְּהוֹן עַד צֵית שְׁמַיָא:
Ibn Ezra (non traduit)
צלמונה ופונון. פירשתים:
43
ויסעו מפונן ויחנו באבת
וַיִּסְע֖וּ מִפּוּנֹ֑ן וַֽיַּחֲנ֖וּ בְּאֹבֹֽת:
Ils repartirent de Pounôn, et campèrent à Oboth.
Onkelos (non traduit)
וּנְטָלוּ מִפּוּנוֹן וּשְׁרוֹ בְּאֹבוֹת:
Targ. Yonathan (non traduit)
וּנְטָלוּ מֵאֲתַר דְגָרֵי יְיָ בְהוֹן יַת חֵיוַן קָלָן וּשְׁרוֹ בְּאוֹבוֹת:
44
ויסעו מאבת ויחנו בעיי העברים בגבול מואב
וַיִּסְע֖וּ מֵֽאֹבֹ֑ת וַֽיַּחֲנ֛וּ בְּעִיֵּ֥י הָֽעֲבָרִ֖ים בִּגְב֥וּל מוֹאָֽב:
Ils repartirent d’Oboth et campèrent à lyyê-Haabarîm, vers les confins de Moab.
Rachi (non traduit)
בְּעִיֵּי הָעֲבָרִים. לְשׁוֹן חֳרָבוֹת וְגַלִּים כְּמוֹ ''לְעִי הַשָּׂדֶה'' (מִיכָה א'), ''שָׂמוּ אֶת יְרוּשָׁלַיִם לְעִיִּים'' (תְּהִלִּים ע''ט):
Onkelos (non traduit)
וּנְטָלוּ מֵאֹבוֹת וּשְׁרוֹ בִּמְגִזַת עֲבָרָאֵי בִּתְחוּם מוֹאָב:
Targ. Yonathan (non traduit)
וּנְטָלוּ מֵאוֹבוֹת וּשְׁרוֹ בִּמְגִיזַת עִבְרָאֵי בִּתְחוּם מוֹאֲבָאֵי:
45
ויסעו מעיים ויחנו בדיבן גד
וַיִּסְע֖וּ מֵֽעִיִּ֑ים וַֽיַּחֲנ֖וּ בְּדִיבֹ֥ן גָּֽד:
Ils repartirent d’Iyyîm, et campèrent à Dibôn-Gad.
Onkelos (non traduit)
וּנְטָלוּ מִמְגִזָתָא וּשְׁרוֹ בְּדִיבוֹן גָד:
Targ. Yonathan (non traduit)
וּנְטָלוּ מִמְגִיזְתָּא וּשְׁרוֹ בְּדִיבוֹן בֵּית מַזְלָא:
46
ויסעו מדיבן גד ויחנו בעלמן דבלתימה
וַיִּסְע֖וּ מִדִּיבֹ֣ן גָּ֑ד וַֽיַּחֲנ֖וּ בְּעַלְמֹ֥ן דִּבְלָתָֽיְמָה:
Ils repartirent de Dibôn-Gad, et campèrent à Almôn-Diblathayim.
Onkelos (non traduit)
וּנְטָלוּ מִדִיבוֹן גָד וּשְׁרוֹ בְּעַלְמוֹן דִבְלָתָיְמָה:
Targ. Yonathan (non traduit)
וּנְטָלוּ מִדִיבוֹן בֵּית מַזְלָא וּשְׁרוֹ בְּעַלְמוֹן דִבְלָתָיְמָה אוּף תַמָּן אִתְכַּסְיַית מִנְהוֹן בֵּירָא עַל דִשְׁבָקוּ פִתְגָמֵי אוֹרַיְיתָא דְבַסִימִין כְּדִבְלָתָא:
Ibn Ezra (non traduit)
בעלמון דבלתימה. שם כלל למסעים רבים כאשר פירשתי בפרשת זאת חקת התורה:
47
ויסעו מעלמן דבלתימה ויחנו בהרי העברים לפני נבו
וַיִּסְע֖וּ מֵֽעַלְמֹ֣ן דִּבְלָתָ֑יְמָה וַֽיַּחֲנ֛וּ בְּהָרֵ֥י הָֽעֲבָרִ֖ים לִפְנֵ֥י נְבֽוֹ:
Ils repartirent d’Almôn-Diblathayim et campèrent parmi les monts Abarim, en face de Nébo.
Onkelos (non traduit)
וּנְטָלוּ מֵעַלְמוֹן דִבְלָתָיְמָה וּשְׁרוֹ בְּטוּרֵי דַעֲבָרָאֵי דִקֳדָם נְבוֹ:
Targ. Yonathan (non traduit)
וּנְטָלוּ מֵעַלְמוֹן דִבְלָתָיְמָה וּשְׁרוֹ בְּטַוְורָא עִבְרָאֵי קֳדָם בֵּית קְבוּרְתֵּיהּ דְמשֶׁה:
48
ויסעו מהרי העברים ויחנו בערבת מואב על ירדן ירחו
וַיִּסְע֖וּ מֵֽהָרֵ֣י הָֽעֲבָרִ֑ים וַֽיַּחֲנוּ֙ בְּעַֽרְבֹ֣ת מוֹאָ֔ב עַ֖ל יַרְדֵּ֥ן יְרֵחֽוֹ:
Ils repartirent des monts Abarîm et campèrent dans les plaines de Moab, près du Jourdain qui est vers Jéricho.
Onkelos (non traduit)
וּנְטָלוּ מִטוּרֵי דַעֲבָרָאֵי וּשְׁרוֹ בְּמֵישְׁרַיָא דְמוֹאָב עַל יַרְדְנָא דִירֵחוֹ:
Targ. Yonathan (non traduit)
וּנְטָלוּ מִטַוְורֵי עִבְרָאֵי וּשְׁרוֹ בְּמֵישְׁרַיָא דְמוֹאָב עַל יוֹרְדְנָא דִירֵיחוֹ:
49
ויחנו על הירדן מבית הישמת עד אבל השטים בערבת מואב
וַיַּֽחֲנ֤וּ עַל־הַיַּרְדֵּן֙ מִבֵּ֣ית הַיְשִׁמֹ֔ת עַ֖ד אָבֵ֣ל הַשִּׁטִּ֑ים בְּעַֽרְבֹ֖ת מוֹאָֽב: (ס)
Ils occupaient la rive du Jourdain, depuis Bêth-Hayechimoth jusqu’à Abêl-Hachittîm, dans les plaines de Moab.
Rachi (non traduit)
מִבֵּית הַיְשִׁמֹת עַד אָבֵל הַשִּׁטִּים. כָּאן לִמֶּדְךָ שִׁעוּר מַחֲנֵה יִשְׂרָאֵל י''ב מִיל, דְּאָמַר רַבָּה בַּר בַּר חָנָה לְדִידִי חָזֵי לִי הַהוּא אַתְרָא וְכוּ' (עֵירוּבִין נ''ה):
אָבֵל הַשִּׁטִּים. מִישׁוֹר שֶׁל שִׁטִּים אָבֵל שְׁמוֹ:
Onkelos (non traduit)
וּשְׁרוֹ עַל יַרְדְנָא מִבֵּית יְשִׁימוֹת עַד מֵישַׁר שִׁטִין בְּמֵישְׁרַיָא דְמוֹאָב: [ס]
Targ. Yonathan (non traduit)
וּשְׁרוֹ עַל יוֹרְדְנָא מִבֵּית יְשִׁימוֹת עַד מֵישַׁר שִׁיטִין בְּמֵישְׁרַיָא דְמוֹאָב:
Siftei 'Hakhamim (non traduit)
(י) היינו ג' פרסאות דמבית הישימות עד אבל השטים י''ב מיל הם: (כ) אבל אין פירושו של אבל מישור ובפרשת לך לך האריך רש''י בו והתרגום שתרגם אבל מישור פתר הענין ולא הלשון:
Ibn Ezra (non traduit)
מבית הישימת. הוא הגיא הנשקף על פני הישימון אז צוה השם להזהיר ישראל כי הם קרובים לעבור:
Kli Yakar (non traduit)
ויחנו על הירדן מבית הישמת עד אבל השטים. על צד הרמז יש לפרש שלכך הזכיר שני קצוות אלו לפי שפרשה זו מדברת ממיתת אהרן, ואמרו רז''ל (ר''ה יח:) ששקולה מיתת הצדיקים כשריפת בית אלהינו. ודבר זה יש בו רמז בתחילת הפרשה וימת שם בשנת הארבעים וגו' בחודש החמישי באחד לחודש, הוא חודש אב שבו נשריפה בית אלהינו והוקבע לבכיה לדורות מזמן המרגלים כדי להורות ששנים אלו שקולים על כן נזדמנו בחודש אחד, וזהו הרמוז מבית הישימות כי הוא לשון שממה וחרבן הבית, ואבל השיטים הוא לשון ארז ורמז אל הזמן שנתאבלו בו על הצדיק שנמשל ארז, ונזדמנו שניהם לפונדק אחד, וחבור שני קצוות אלו מורה ששקולים המה כאלו הקצה האחד היה מרגיש אבל השיטים דהיינו האבילות על נפש הצדיק, והקצה השני היה מרגיש בצער בית הישימות.
ותדע כי בילקוט בישעיה (כט) מסיק בפסוק הנני יוסיף להפליא הזה (ישעיה כט יד), גדול סילוקם של צדיקים לפני מי שאמר והיה יותר מן תשעים ושמונה קללות שבמשנה תורה ומחורבן בית המקדש, קשיין אהדדי כי רז''ל אמרו במסכת ראש השנה ששקולים המה וכאן אמר גדול סלוקן, והבט ימין וראה רש הזכיר לשון סלוקן, ובגמרא אמרו מיתת צדיקים, ובמדרש הזכיר לשון חורבן קדש, ובגמרא אמרו כשריפת בית אלהינו.
והביאור לכל זה, כי לשון חורבן בית המקדש מורה על הזמן שחומר הבית מעצים ואבנים נשאר קיים אך שנחרב כי יצא ממנו כל הדרו והודו דהיינו סילוק מן מן הבית כל הדברים רוחניים שהיו בו, אבל לשון שריפת בית אלהינו קשה מזו כי נוסף על סילוק הרוחניות משם גם החומר נשרף, כמו כן בצדיקים כשמזכיר לשון מיתה הוא מדבר כנגד החומר כי הגוף מת אבל הנשמה אינה מתה כי חיה היא, אבל לשון סילוק שייך על הנשמה ולא על הגוף כי היא לבדה העולה כמו שנאמר (קהלת ג כא) רוח בני האדם עולה היא למעלה, והנה מיתת צדיקים דהיינו הדבר הנוגע בחומר גוף הצדיק וודאי דבר זה שקול כשריפת בית אלהינו החומר של בית המקדש, אבל סלוקן של צדיקים דהיינו רוח בני האדם המסתלק ועולה למעלה דבר זה מתיחס לחורבן בית אלהינו דהיינו הרוחניות משם.
ומה שאמר שזה גדול מזה, לא שזה גדול במהות אלא שהנזק המגיע לעולם בסילוק נשמת הצדיק הוא גדול מן הנזק המגיע לעולם בסילוק הרוחניות מן הבית המקדש כי יש לדקדק מהו שאמר לפני מי שאמר והיה העולם למה לא אמר סתם לפני הקב''ה אלא ודאי שבא ליתן טעם למה זה גדול מזה ואמר לפי שהקב''ה אמר והיה העולם וחפץ בהוויתו וקיומו, ונפש הצדיק נותן יותר הוייה וקיום לעולם יותר מכל הרוחניות שהיו בבית המקדש, לפי שצדיק אחד יסוד עולם ונשמתו חצובה מתחת כסא כבוד יש בה קדושה גדולה ונותנת הויה וקיום לכל העולם. ותדע שכן הוא שהרי מביא ע''ז פסוק הנני יוסיף להפליא את העם הזה הפלא ופלא ואבדה חכמת חכמיו, ומאי משמע מדבר בסילוקן של צדיקים, אלא ודאי בסילוק הנפש המשכלת היא שקראה חכמת חכמיו כי נפש המשכלת היא נותנת קיום והויה לכל העולם וסלוקה גורם שעמודי העולם ירופפו . וזה דבר אמיתי ונכון ראוי לצרפו לפסוק זה על צד הרמז.
50
במחוברות חמישי וידבר יהוה אל משה בערבת מואב על ירדן ירחו לאמר
־ במחוברות חמישי וַיְדַבֵּ֧ר יְהֹוָ֛ה אֶל־מֹשֶׁ֖ה בְּעַֽרְבֹ֣ת מוֹאָ֑ב עַל־יַרְדֵּ֥ן יְרֵח֖וֹ לֵאמֹֽר:
L’Éternel parla ainsi à Moïse dans les plaines de Moab, près du Jourdain vers Jéricho :
Onkelos (non traduit)
וּמַלִיל יְיָ עִם משֶׁה בְּמֵישְׁרַיָא דְמוֹאָב עַל יַרְדְנָא דִירֵחוֹ לְמֵימָר:
Targ. Yonathan (non traduit)
וּמַלֵיל יְיָ עִם משֶׁה בְּמֵישְׁרַיָא דְמוֹאָב עַל יוֹרְדְנָא דִירֵיחוֹ לְמֵימָר:
51
דבר אל בני ישראל ואמרת אלהם כי אתם עברים את הירדן אל ארץ כנען
דַּבֵּר֙ אֶל־בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל וְאָֽמַרְתָּ֖ אֲלֵהֶ֑ם כִּ֥י אַתֶּ֛ם עֹֽבְרִ֥ים אֶת־הַיַּרְדֵּ֖ן אֶל־אֶ֥רֶץ כְּנָֽעַן:
"Parle aux enfants d’Israël en ces termes : Comme vous allez passer le Jourdain pour atteindre le pays de Canaan,
Rachi (non traduit)
כִּי אַתֶּם עֹבְרִים אֶת הַיַּרְדֵּן וגו' וְהוֹרַשְׁתֶּם וגו'. וַהֲלֹא כַּמָּה פְּעָמִים הֻזְהֲרוּ עַל כָּךְ? אֶלָּא כָּךְ אָמַר לָהֶם מֹשֶׁה כְּשֶׁאַתֶּם עוֹבְרִים בַּיַּרְדֵּן בַּיַּבָּשָׁה עַל מְנָת כֵּן תַּעַבְרוּ, וְאִם לָאו, מַיִם בָּאִין וְשׁוֹטְפִין אֶתְכֶם, וְכֵן מָצִינוּ שֶׁאָמַר לָהֶם יְהוֹשֻׁעַ (יְהוֹשֻׁעַ ד') בְּעוֹדָם בַּיַּרְדֵּן (סוֹטָה ל''ד):
Onkelos (non traduit)
מַלֵל עִם בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְתֵימַר לְהוֹן אֲרֵי אַתּוּן עָבְרִין יָת יַרְדְנָא לְאַרְעָא דִכְנָעַן:
Targ. Yonathan (non traduit)
מַלֵיל עִם בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְתֵימַר לְהוֹן אֲרוּם אַתּוּן עָבְרִין יַת יוֹרְדְנָא לְאַרְעָא דִכְנָעַן:
52
והורשתם את כל ישבי הארץ מפניכם ואבדתם את כל משכיתם ואת כל צלמי מסכתם תאבדו ואת כל במותם תשמידו
וְה֨וֹרַשְׁתֶּ֜ם אֶת־כָּל־יֹֽשְׁבֵ֤י הָאָ֨רֶץ֙ מִפְּנֵיכֶ֔ם וְאִ֨בַּדְתֶּ֔ם אֵ֖ת כָּל־מַשְׂכִּיֹּתָ֑ם וְאֵ֨ת כָּל־צַלְמֵ֤י מַסֵּֽכֹתָם֙ תְּאַבֵּ֔דוּ וְאֵ֥ת כָּל־בָּֽמוֹתָ֖ם תַּשְׁמִֽידוּ:
quand vous aurez chassé devant vous tous les habitants de ce pays, vous anéantirez tous leurs symboles, toutes leurs idoles de métal, et ruinerez tous leurs hauts-lieux.
Rachi (non traduit)
וְהוֹרַשְׁתֶּם. וְגֵרַשְׁתֶּם:
מַשְׂכִּיֹּתָם. כְּתַרְגּוּמוֹ, ''בֵּית סִגְדַּתְהוֹן'', עַל שֵׁם שֶׁהָיוּ מְסַכְּכִין אֶת הַקַּרְקַע בְּרִצְפַּת אֲבָנִים שֶׁל שַׁיִשׁ לְהִשְׁתַּחֲווֹת עֲלֵיהֶם בְּפִשּׁוּט יָדַיִם וְרַגְלַיִם, כְּדִכְתִיב ''וְאֶבֶן מַשְׂכִּית לֹא תִתְּנוּ בְּאַרְצְכֶם לְהִשְׁתַּחֲוֹת עָלֶיהָ'' (וַיִּקְרָא כ''ו):
מַסֵּכֹתָם. כְּתַרְגּוּמוֹ, ''מַתְּכַתְהוֹן'':
Onkelos (non traduit)
וּתְתָרְכוּן יָת כָּל יָתְבֵי אַרְעָא מִן קֳדָמֵיכוֹן וְתֵבְדוּן יָת כָּל בֵּית סִגְדַּתְהוֹן וְיָת כָּל צַלְמֵי מַתְּכַתְהוֹן תֵּבְדוּן וְיָת כָּל בָּמַתְהוֹן תְּשֵׁצוּן:
Targ. Yonathan (non traduit)
וּתְתַרְכוּן יַת כָּל יַתְבֵי אַרְעָא מִן קֳדָמֵיכוֹן וְתִסְפוּן יַת כָּל בֵּית סִגְדֵיהוֹן וְיַת כָּל צַלְמֵי מַתְּכַוַותְהוֹן תְּסַיְיפוּן וְיַת כָּל בַּמְסֵיהוֹן תְּשֵׁיצוּן:
Siftei 'Hakhamim (non traduit)
(ל) דאי פירושו לשון ירושה הל''ל וירשתם אי נמי דאי פירושו ירושה לא הל''ל מפניכם דאין מלת מפניכם נופל אירושה: (מ) פירוש שרוצה להוכיח דמשכית לשון רצפה כדכתיב בקרא ואבן משכית וגם רוצה להוכיח מה שפירש להשתחוות עליה בפישוט ידים ורגלים מדכתיב להשתחוות עליה וכתיב גבי יוסף להשתחוות לך ארצה דהיינו פישוט ידים ורגלים:
Daat Zkenim (non traduit)
ואבדתם את כל צלמי משכיתם. איתא במדרש זש''ה מלפנו וכו' מלפנו מבהמות ארץ הקב''ה מלמד לנו מפרו של אליהו וכו'. מיד בנה אליהו מזבח וכתיב ויעש תעלה כבית סאתים שמעתי דומיא דחצר המשכן וזהו שאז''ל בכל מקום סאתים כחצר המשכן וכתיב מלאו ארבעה כדים מים ושנו ושלשו והתעלה מלא מים והיאך נתמלאת באלו הכדים אלא שבא אלישע תלמידו ויצק אותו מים על ידו של אליהו ונעשו שתי ידיו כשתי מעיינות ומהם נתמלאת התעלה וזהו שאמר הכתוב הנה פה אלישע בן שפט אשר יצק מים על ידי אליהו. ומעוף השמים תחכמנו מהעורבים המכלכלים את אליהו והיו מביאים אצלו לחם ובשר בבקר ולחם ובשר בערב ומביתו של יהושפט היו מביאים לו ולא היו רוצי' ליכנס לביתו של אחאב להביא משם מפני ע''ז שהיתה בביתו ונ''ל דהא לא הוי כשטה דתלמוד בפר''ק דחולין דמסיק והעורבים מביאים לו וגו' וא''ר יהודה א''ר מבי טבחי דאחאב:
Ibn Ezra (non traduit)
משכיתם. כמו אבן משכית: במותם. מקומות גבוהים כמו במותי ארץ:
Baal Hatourim (non traduit)
ואבדתם. ב' הכא ואידך ואבדתם את שמם. משכיותם. היינו בית עכו''ם שלהם והמאבד ע''ז צריך לשרש אחריה דכתיב ואבדתם את שמם:
53
והורשתם את הארץ וישבתם בה כי לכם נתתי את הארץ לרשת אתה
וְהֽוֹרַשְׁתֶּ֥ם אֶת־הָאָ֖רֶץ וִֽישַׁבְתֶּם־בָּ֑הּ כִּ֥י לָכֶ֛ם נָתַ֥תִּי אֶת־הָאָ֖רֶץ לָרֶ֥שֶׁת אֹתָֽהּ:
Vous conquerrez ainsi le pays et vous vous y établirez ; car c’est à vous que je le donne à titre de possession.
Rachi (non traduit)
וְהוֹרַשְׁתֶּם אֶת הָאָרֶץ. וְהוֹרַשְׁתֶּם אוֹתָהּ מִיּוֹשְׁבֶיהָ, וְאָז וִישַׁבְתֶּם בָּהּ, תּוּכְלוּ לְהִתְקַיֵּם בָּהּ, וְאִם לָאו, לֹא תּוּכְלוּ לְהִתְקַיֵּם בָּהּ:
Onkelos (non traduit)
וּתְתָרְכוּן יָת יָתְבֵי אַרְעָא וְתֵיתְבוּן בָּהּ אֲרֵי לְכוֹן יְהָבִית יָת אַרְעָא לְמֵירַת יָתָהּ:
Targ. Yonathan (non traduit)
וּתְתַרְכוּן יַת יַתְבֵי אַרְעָא וְתֵיתְבוּן בָּהּ אֲרוּם לְכוֹן יְהָבִית יַת אַרְעָא לְמֵירוּת יָתָהּ:
Siftei 'Hakhamim (non traduit)
(נ) מפני שהורשתם לשון גירוש הוא ומה שכתוב את הארץ רצה לומר יושבי הארץ: (ס) דאם לא כן הא כבר כתיב והורשתם והיה לו להתחיל והתנחלתם וגו' אלא שאמר זה לתנאי שאם תורישו אותם תוכלו להתקיים:
Sforno (non traduit)
והורשתם את הארץ. כאשר תבערו יושבי הארץ אז תזכו להוריש את הארץ לבניכם שאם לא תבערו אותם אף על פי שאתם תכבשו את הארץ לא תזכו להורישה לבניכם:
Or Ha'Hayim (non traduit)
והורשתם את וגו' וישבתם וגו'. רש''י ז''ל פירש שהמצוה היא והורשתם אבל וישבתם הוא הבטחה, ורמב''ן ז''ל פירש שהמצוה היא וישבתם ומכאן סמכו לומר (כתובות קי.) הכל מעלין לארץ ישראל:
ונראה פשט הכתוב כדברי רש''י ממה שגמר אומר כי לכם וגו' לרשת אותה, ואם הישיבה היא המצוה היה לו לתלות בעיקר המצוה ולומר כי לכם וגו' לשבת בה:
54
והתנחלתם את הארץ בגורל למשפחתיכם לרב תרבו את נחלתו ולמעט תמעיט את נחלתו אל אשר יצא לו שמה הגורל לו יהיה למטות אבתיכם תתנחלו
וְהִתְנַֽחַלְתֶּם֩ אֶת־הָאָ֨רֶץ בְּגוֹרָ֜ל לְמִשְׁפְּחֹֽתֵיכֶ֗ם לָרַ֞ב תַּרְבּ֚וּ אֶת־נַֽחֲלָתוֹ֙ וְלַמְעַט֙ תַּמְעִ֣יט אֶת־נַֽחֲלָת֔וֹ אֶל֩ אֲשֶׁר־יֵ֨צֵא ל֥וֹ שָׁ֛מָּה הַגּוֹרָ֖ל לוֹ יִֽהְיֶ֑ה לְמַטּ֥וֹת אֲבֹֽתֵיכֶ֖ם תִּתְנֶחָֽלוּ:
Vous lotirez ce pays, par la voie du sort, entre vos familles, donnant toutefois aux plus nombreux un plus grand patrimoine et aux moins nombreux un patrimoine moindre, chacun recevant ce que lui aura attribué le sort ; c’est dans vos tribus paternelles que vous aurez vos lots respectifs.
Rachi (non traduit)
אֶל אֲשֶׁר יֵצֵא לוֹ שָׁמָּה. מִקְרָא קָצָר הוּא זֶה:
אֶל מָקוֹם אֲשֶׁר יֵצֵא לוֹ שָׁמָּה הַגּוֹרָל לוֹ יִהְיֶה: לְמַטּוֹת אֲבֹתֵיכֶם. לְפִי חֶשְׁבּוֹן יוֹצְאֵי מִצְרַיִם (בָּבָא בַּתְרָא קי''ז); ד''א, בי''ב גְּבוּלִין כְּמִנְיַן הַשְּׁבָטִים:
Onkelos (non traduit)
וְתַחְסְנוּן יָת אַרְעָא בְעַדְבָא לְזַרְעֲיַתְכוֹן לְסַגִיאֵי תַּסְגוּן יָת אַחֲסַנְתְּהוֹן וְלִזְעִירֵי תַּזְעִירוּן יָת אַחֲסַנְתְּהוֹן לִדְיִפּוֹק לֵהּ תַמָּן עַדְבָא דִי לֵהּ יְהֵי לְשִׁבְטֵי אֲבָהַתְכוֹן תַּחְסְנוּן:
Targ. Yonathan (non traduit)
וְתַחְסְנוּן יַת אַרְעָא בְּעַדְבִין לִגְנִיסַתְכוֹן לְשֵׁיבַט דְעַמֵיהּ סַגִין תַּסְגֵי וּלְשֵׁיבַט דְעַמֵיהּ זְעִירִין תַּזְעֵיר לִדְיִפּוֹק לֵיהּ תַמָּן עַדְבָא דִילֵיהּ יְהֵי לְשִׁבְטָא אֲבָהַתְכוֹן תִּתְחַסְנוּן:
Siftei 'Hakhamim (non traduit)
(ע) כאן לא פירש כפירושו שפירש בפרשת פנחס דשם משמע שפירושו שחלקו לפי באי הארץ שבאו לכלל כ' שנה משום דאיכא פלוגתא בבבא בתרא (דף קיז) איכא למאן דאמר לאלה תחלק וגו' על באי הארץ נאמר ושם פירש אליבא אותו מאן דאמר וכאן פירש אליבא דמאן דאמר לאלה תחלק הארץ על יוצאי מצרים נאמר ואפשר לדחוק וליישב דהיינו נמי לפי שפירש לעיל משונה נחלה זו כו': (פ) ר''ל דכל גבול נקרא על שבטו זה גבול ראובן וזה גבול שמעון והשתא אתי שפיר מה שפירש''י בפרשת ויחי מכל מקום לא נקראו שבטים אלא אלו ר''ל אף נחלת אפרים ומנשה לא נקראו אלא על שמם גבול אפרים וגבול מנשה. כתב הרא''ם תימה דהא לא כמאן דלרבי יאשיה דאמר ליוצאי מצרים נחלקה הארץ שנאמר לשמות מטות אבותם ינחלו ולרבי יונתן דאמר לבאי הארץ נחלקה ארץ ישראל שנאמר לאלה תחלק הארץ ומה אני מקיים לשמות מטות אבותם משונה נחלה זו כו' והניח בצריך עיון. ויש לומר דק''ל לכל הפירושים קשה מהו למטות אבותם לא הל''ל אלא לשמות אבותם ינחלו למטות למה לי אלא על כרחך למדרש נמי לי''ב גבולין וכו' וזה שהכריח את רש''י לפרש דבר אחר ולפי דבר אחר נמי קשה למה ליה למימר אבותם דלא הל''ל אלא לשמות מטות לכן צריך גם לטעם ראשון:
Ibn Ezra (non traduit)
והתנחלתם. כמו והתאויתם והפעול הארץ: וטעם להזכיר לרב תרבו. לדבק אחריו ואם לא תורישו:
Kli Yakar (non traduit)
והתנחלתם את הארץ בגורל. בפסוק זה נתקשו המפרשים מאד באמרם כי תחילת הפרשה מדברת מאיבוד האומות וצלמי מסכותם, וכן סוף הפרשה ואם לא תורישו את יושבי הארץ וגו', ואיך הכניס בין הדבקים פסוק והתנחלתם את הארץ, ואומר אני שלא קשה מידי כי באיבוד הצלמים והבמות וגירוש כל האומות הטיל ה' עבודה רבה על ישראל ויש לחוש לשני דברים, הן שיהיה הדבר כקדירה דבי שותפי ותתבטל מצוה זו כי כל אחד יאמר אפשר למצות ביעור שתתקיים על ידי אחרים, הן שיגרום מחלוקת בין השבטים כי כל אחד יבחר לו הרע במיעוטו במקום שאין שם הרבה צלמים ומסכות, על כן הכניס תוך ענין זה פסוק והתנחלתם את הארץ בגורל כי בזה בטלו כל החששות.
Baal Hatourim (non traduit)
והתנחלתם. ב'. הכא ואידך גבי עבד דעבד איתקש לקרקעות: והתנחלתם. ד''פ נחלה בפסוק שכל א' הי''ל בד' מקומות בהר ובמישור ובשפלה ובחוף הים והפסוק מתחיל ומסיים בנחלה לומר שבמקום שיצא הגורל אפי' רחוק זה מזה אין לשנות:
55
ואם לא תורישו את ישבי הארץ מפניכם והיה אשר תותירו מהם לשכים בעיניכם ולצנינם בצדיכם וצררו אתכם על הארץ אשר אתם ישבים בה
וְאִם־לֹ֨א תוֹרִ֜ישׁוּ אֶת־יֹֽשְׁבֵ֣י הָאָ֘רֶץ֘ מִפְּנֵיכֶם֒ וְהָיָה֙ אֲשֶׁ֣ר תּוֹתִ֣ירוּ מֵהֶ֔ם לְשִׂכִּים֙ בְּעֵ֣ינֵיכֶ֔ם וְלִצְנִינִ֖ם בְּצִדֵּיכֶ֑ם וְצָֽרְר֣וּ אֶתְכֶ֔ם עַל־הָאָ֕רֶץ אֲשֶׁ֥ר אַתֶּ֖ם יֹֽשְׁבִ֥ים בָּֽהּ:
Or, si vous ne dépossédez pas à votre profit tous les habitants de ce pays, ceux que vous aurez épargnés seront comme des épines dans vos yeux et comme des aiguillons à vos flancs : ils vous harcèleront sur le territoire que vous occuperez ;
Rachi (non traduit)
וְהָיָה אֲשֶׁר תּוֹתִירוּ מֵהֶם. יִהְיוּ לָכֶם לְרָעָה:
לְשִׂכִּים בְּעֵינֵיכֶם. לִיתֵדוֹת הַמְנַקְּרוֹת עֵינֵיכֶם, תַּרְגּוּם שֶׁל יְתֵדוֹת ''שִׂיכַיָּא'':
וְלִצְנִינִם. פּוֹתְרִין בּוֹ הַפּוֹתְרִים לְשׁוֹן מְסוּכַת קוֹצִים הַסּוֹכֶכֶת אֶתְכֶם, לִסְגֹּר וְלִכְלֹא אֶתְכֶם מֵאֵין יוֹצֵא וָבָא:
וְצָרְרוּ אֶתְכֶם. כְּתַרְגּוּמוֹ:
Onkelos (non traduit)
וְאִם לָא תְתָרְכוּן יָת יָתְבֵי אַרְעָא מִן קֳדָמֵיכוֹן וִיהֵי דִי תַשְׁאֲרוּן מִנְהוֹן לְסִיעַן נַטְלַן זְיַן לְקִבְלֵיכוֹן וּלְמַשִׁרְיַן מַקְפַּנְכוֹן וִיעִיקוּן לְכוֹן עַל אַרְעָא דִי אַתּוּן יָתְבִין בָּהּ:
Targ. Yonathan (non traduit)
וְאִין לָא תְּתַרְכוּן יַת כָּל יַתְבֵי אַרְעָא מִן קֳדָמֵיכוֹן וִיהֵי מַה דִתְשַׁיְירוּן מִנְהוֹן לְסָכְיַין בְּעֵינָא בִּישָׁא בְּכוֹן וּמַקִיפִין לְכוֹן כִּתְרֵיסִין בְּסִיטְרֵיכוֹן וְיַתְעִיקִין יַתְכוֹן עַל אַרְעָא דְאַתּוּן יַתְבִין בָּהּ:
Siftei 'Hakhamim (non traduit)
(צ) ר''ל לפי שבמקרא משמע שהם יותירו על מנת כן ברצון שיהיו לשכים ועוד היאך שייך לומר על בני אדם שיהיו שכים דהיינו יתדות כדפירש''י ומתרץ יהיו לכם לרעה ר''ל אם תותירו אותם יהיו לכם לרעה כלומר לא יהיו לכם לשכים ממש אלא לרעה להרע לכם: (ק) כמו מסך פתח כלומר גדר הסוככת:
Ibn Ezra (non traduit)
לשכים. קוצים חדים מגזרת הסר מסוכתו. הנני סך את דרכך בסירים: ולצנינם. פירושו לפי מקומו כמו ולשוטט בצדיכם שהם מכות בשוט או קוצים חדים כמו צנים פחים והנה עוד פי' להם גבול נחלתם שהם חייבים להוריש משם יושב הארץ:
Or Ha'Hayim (non traduit)
ואם לא תורישו וגו' והיה וגו'. לדבריהם ז''ל (מגילה י:) שאמרו כל מקום שנאמר והיה הוא לשון שמחה כאן נתכוין לומר שהגם שהם יותירו אותם לצד הרצון והשמחה בהם לצורכיהם הוא מבשרם שיהיו לשיכים וגו':
וצררו אתכם על הארץ וגו'. פירוש לא מלבד שיחזיקו בחלק מהארץ שלא זכיתם בו אלא גם חלק שזכיתם בו אתם וישבתם בו וצררו אתכם על חלק שאתם יושבים בו לומר קומו צאו ממנו, ופירוש תיבת על כדרך אומרו (כ' כ''ד) על אשר מריתם פי על אשר לא קדשתם (דכרים לב נא):
Baal Hatourim (non traduit)
ולצנינים. לשון צנה שיבאו עליהם במגן וצנה:
56
והיה כאשר דמיתי לעשות להם אעשה לכם
וְהָיָ֗ה כַּֽאֲשֶׁ֥ר דִּמִּ֛יתִי לַֽעֲשׂ֥וֹת לָהֶ֖ם אֶֽעֱשֶׂ֥ה לָכֶֽם: (פ)
et alors, ce que j’ai résolu de leur faire, je le ferai à vous-mêmes."
Onkelos (non traduit)
וִיהֵי כְּמָא דִי חֲשָׁבִית לְמֶעְבַּד לְהוֹן אַעֲבֵד לְכוֹן: [פ]
Targ. Yonathan (non traduit)
וְהֵיכְמָא דַחֲשֵׁילִית לְמֶעֱבַד לְהוֹן אַעֲבֵיד לְכוֹן:
Sforno (non traduit)
והיה כאשר דמיתי לעשות להם אעשה לכם. כי תזנו אחרי אלהיהם בלי ספק:
Or Ha'Hayim (non traduit)
כאשר דמיתי וגו'. פירוש חשבתי במצותי זו לכם ואתם לא עשיתם ותשאר מחשבתי עומדת בלא קיום וקימה בהם:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source