Chap. 19
1
ויבאו שני המלאכים סדמה בערב ולוט ישב בשער סדם וירא לוט ויקם לקראתם וישתחו אפים ארצה
Les deux envoyés arrivèrent à Sodome le soir. Loth était assis à la porte de Sodome ; à leur vue, il se leva au devant d’eux et se prosterna la face contre terre.
Ajouter une note
Interlinéaire
סופר סת''ם
Traduction intégrale
Rachi
Onkelos
Targ. Yonathan
Siftei 'Hakhamim
Daat Zkenim
Sforno
Ibn Ezra
Or Ha'Hayim
2
ויאמר הנה נא אדני סורו נא אל בית עבדכם ולינו ורחצו רגליכם והשכמתם והלכתם לדרככם ויאמרו לא כי ברחוב נלין
Il dit "Ah ! de grâce, mes seigneurs, venez dans la maison de votre serviteur, passez-y la nuit, lavez vos pieds ; puis, demain matin, vous pourrez continuer votre route." Ils répondirent : "Non, nous coucherons sur la voie publique."
3
ויפצר בם מאד ויסרו אליו ויבאו אל ביתו ויעש להם משתה ומצות אפה ויאכלו
Sur ses vives instances, ils tournèrent de son côté et entrèrent dans sa maison. Il leur prépara un repas, fit cuire des galettes et ils mangèrent.
4
טרם ישכבו ואנשי העיר אנשי סדם נסבו על הבית מנער ועד זקן כל העם מקצה
Ils n’étaient pas encore couchés, lorsque les gens de la ville, les gens de Sodome, s’attroupèrent autour de la maison, jeunes et vieux ; le peuple entier, de tous les coins de la ville.
5
ויקראו אל לוט ויאמרו לו איה האנשים אשר באו אליך הלילה הוציאם אלינו ונדעה אתם
Ils appelèrent Loth et lui dirent : "Où sont les hommes qui sont venus chez toi cette nuit ? Fais-les sortir vers nous, que nous les connaissions !"
6
ויצא אלהם לוט הפתחה והדלת סגר אחריו
Loth alla à leur rencontre, à l’entrée de sa maison, dont il ferma la porte sur lui ;
et il dit : "De grâce, mes frères, ne leur faites point de mal !
8
הנה נא לי שתי בנות אשר לא ידעו איש אוציאה נא אתהן אליכם ועשו להן כטוב בעיניכם רק לאנשים האל אל תעשו דבר כי על כן באו בצל קרתי
Ecoutez ! j’ai deux filles qui n’ont pas encore connu d’homme, je vais vous les amener, faites-leur ce que bon vous semblera ; mais ces hommes, ne leur faites rien, car enfin ils sont venus s’abriter sous mon toit."
9
ויאמרו גש הלאה ויאמרו האחד בא לגור וישפט שפוט עתה נרע לך מהם ויפצרו באיש בלוט מאד ויגשו לשבר הדלת
Ils répondirent : "Va-t’en loin d’ici ! Cet homme, ajoutèrent-ils, est venu séjourner ici et maintenant il se fait juge ! Eh bien, nous te ferons plus de mal qu’à eux !" Ils assaillirent Loth avec violence et s’avancèrent pour briser la porte.
10
וישלחו האנשים את ידם ויביאו את לוט אליהם הביתה ואת הדלת סגרו
Les voyageurs étendirent la main, firent rentrer Loth dans la maison et fermèrent la porte.
11
ואת האנשים אשר פתח הבית הכו בסנורים מקטן ועד גדול וילאו למצא הפתח
Et les hommes qui assiégeaient l’entrée de la maison, ils les frappèrent d’éblouissements, petits et grands, qui se fatiguèrent à chercher l’entrée.
12
ויאמרו האנשים אל לוט עד מי לך פה חתן ובניך ובנתיך וכל אשר לך בעיר הוצא מן המקום
Les voyageurs dirent à Loth : "Quiconque des tiens est encore ici, un gendre, tes fils, tes filles, tout ce que tu as dans cette ville, fais les sortir d’ici.
13
כי משחתים אנחנו את המקום הזה כי גדלה צעקתם את פני יהוה וישלחנו יהוה לשחתה
Car nous allons détruire cette contrée, la clameur contre elle a été grande devant le Seigneur et le Seigneur nous a donné mission de la détruire."
14
ויצא לוט וידבר אל חתניו לקחי בנתיו ויאמר קומו צאו מן המקום הזה כי משחית יהוה את העיר ויהי כמצחק בעיני חתניו
Loth sortit, alla parler à ses gendres, époux de ses filles et dit : "Venez, abandonnez ce lieu, car l’Éternel va détruire la cité !" Mais il fut, aux yeux de ses gendres, comme un homme qui plaisante.
15
וכמו השחר עלה ויאיצו המלאכים בלוט לאמר קום קח את אשתך ואת שתי בנתיך הנמצאת פן תספה בעון העיר
Comme l’aube paraissait, les envoyés pressèrent Loth, en disant : "Debout ! emmène ta femme et tes deux filles ici présentes, si tu ne veux point périr pour les crimes de cette ville."
16
ויתמהמה ויחזיקו האנשים בידו וביד אשתו וביד שתי בנתיו בחמלת יהוה עליו ויצאהו וינחהו מחוץ לעיר
Comme il tardait, ces hommes le prirent par la main, ainsi que sa femme et ses deux filles, l’Éternel voulant l’épargner ; ils l’emmenèrent et le laissèrent hors de la ville.
17
ויהי כהוציאם אתם החוצה ויאמר המלט על נפשך אל תביט אחריך ואל תעמד בכל הככר ההרה המלט פן תספה
Lorsqu’ils les eurent conduits dehors, l’un d’eux lui dit :"Songe à sauver ta vie ; ne regarde pas en arrière et ne t’arrête pas dans toute cette région ; fuis vers la montagne, de crainte de périr."
Loth leur répondit : "Oh ! non, mes seigneurs !
19
הנה נא מצא עבדך חן בעיניך ותגדל חסדך אשר עשית עמדי להחיות את נפשי ואנכי לא אוכל להמלט ההרה פן תדבקני הרעה ומתי
Certes, déjà ton serviteur a trouvé grâce à tes yeux et tu m’as accordé une grande faveur en me conservant la vie ; mais moi, je ne saurais fuir jusque sur la montagne, le fléau m’atteindrait auparavant et je mourrais.
20
הנה נא העיר הזאת קרבה לנוס שמה והוא מצער אמלטה נא שמה הלא מצער הוא ותחי נפשי
Vois plutôt, cette ville-ci est assez proche pour que je m’y réfugie et elle est peu importante ; puissé-je donc y fuir, vu son peu d’importance et y avoir la vie sauve !"
21
ויאמר אליו הנה נשאתי פניך גם לדבר הזה לבלתי הפכי את העיר אשר דברת
Il lui répondit : "Eh bien ! je te favoriserai encore en ceci, en ne bouleversant point la ville dont tu parles.
22
מהר המלט שמה כי לא אוכל לעשות דבר עד באך שמה על כן קרא שם העיר צוער
Hâte-toi, cours-y ! car je ne puis agir que tu n’y sois arrivé." Voilà pourquoi l’on a appelé cette ville Çoar.
Le soleil avait paru sur la terre, lorsque Loth arriva à Çoar.
24
ויהוה המטיר על סדם ועל עמרה גפרית ואש מאת יהוה מן השמים
L’Éternel fit pleuvoir sur Sodome et sur Gommorrhe du soufre et du feu ; l’Éternel lui-même, du haut des cieux.
25
ויהפך את הערים האל ואת כל הככר ואת כל ישבי הערים וצמח האדמה
Il détruisit ces villes, toute la plaine, tous les habitants de ces villes et la végétation du sol.
La femme de Loth, ayant regardé en arrière, devint une statue de sel.
27
וישכם אברהם בבקר אל המקום אשר עמד שם את פני יהוה
Abraham se dirigea de bon matin vers l’endroit où il s’était tenu devant le Seigneur.
28
וישקף על פני סדם ועמרה ועל כל פני ארץ הככר וירא והנה עלה קיטר הארץ כקיטר הכבשן
Il considéra l’aspect de Sodome et de Gommorrhe et l’aspect de toute la plaine ; et il remarqua qu’une exhalaison s’élevait de la terre, semblable à la fumée d’une fournaise.
29
ויהי בשחת אלהים את ערי הככר ויזכר אלהים את אברהם וישלח את לוט מתוך ההפכה בהפך את הערים אשר ישב בהן לוט
Mais, lorsque Dieu détruisit les villes de la plaine, il s’était souvenu d’Abraham ; il avait fait échapper Loth du milieu de la subversion, tandis qu’il bouleversait la contrée où avait demeuré Loth.
30
ויעל לוט מצוער וישב בהר ושתי בנתיו עמו כי ירא לשבת בצוער וישב במערה הוא ושתי בנתיו
Loth monta de Çoar et s’établit dans la montagne avec ses deux filles, car il n’osait rester à Çoar ; Il demeura dans une caverne, lui et ses deux filles.
31
ותאמר הבכירה אל הצעירה אבינו זקן ואיש אין בארץ לבוא עלינו כדרך כל הארץ
L’aînée dit à la plus jeune : "Notre père est âgé et il n’y a plus d’homme dans le monde, pour s’unir à nous selon l’usage de toute la terre.
32
לכה נשקה את אבינו יין ונשכבה עמו ונחיה מאבינו זרע
Eh bien ! enivrons de vin notre père, partageons sa couche et par notre père nous obtiendrons une postérité."
33
ותשקין את אביהן יין בלילה הוא ותבא הבכירה ותשכב את אביה ולא ידע בשכבה ובקומה
Elles firent boire du vin à leur père cette même nuit ; la fille aînée vint partager sa couche et il ne la reconnut point lorsqu’elle se coucha ni lorsqu’elle se leva.
34
ויהי ממחרת ותאמר הבכירה אל הצעירה הן שכבתי אמש את אבי נשקנו יין גם הלילה ובאי שכבי עמו ונחיה מאבינו זרע
Puis, le lendemain, l’aînée dit à la plus jeune : "Voici, j’ai partagé hier la couche de mon père ; enivrons-le encore cette nuit, tu iras partager son lit et nous recevrons de notre père une postérité."
35
ותשקין גם בלילה ההוא את אביהן יין ותקם הצעירה ותשכב עמו ולא ידע בשכבה ובקמה
Elles firent boire, cette nuit encore du vin à leur père ; la cadette se leva, vint à ses côtés et il ne la reconnut point lors de son coucher et de son lever.
Les deux filles de Loth conçurent du fait de leur père.
37
ותלד הבכירה בן ותקרא שמו מואב הוא אבי מואב עד היום
La première eut un fils, qu’elle appela Moab ; ce fut le père des Moabites qui subsistent aujourd’hui.
38
והצעירה גם הוא ילדה בן ותקרא שמו בן עמי הוא אבי בני עמון עד היום
La seconde, elle aussi, enfanta un fils et le nomma Ben-Ammi ; ce fut le père des Ammonites qui subsistent aujourd’hui.
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source