Chap. 47
1
ויבא יוסף ויגד לפרעה ויאמר אבי ואחי וצאנם ובקרם וכל אשר להם באו מארץ כנען והנם בארץ גשן
Joseph vint annoncer la nouvelle à Pharaon, en disant "Mon père et mes frères, avec leur menu et leur gros bétail et tout ce qu’ils possèdent, sont venus du pays de Canaan ; et ils se trouvent dans la province de Gessen."
Ajouter une note
Interlinéaire
סופר סת''ם
Traduction intégrale
Onkelos
Targ. Yonathan
Ibn Ezra
Or Ha'Hayim
2
ומקצה אחיו לקח חמשה אנשים ויצגם לפני פרעה
Puis il prit une partie de ses frères, cinq hommes et il les mit en présence de Pharaon.
3
ויאמר פרעה אל אחיו מה מעשיכם ויאמרו אל פרעה רעה צאן עבדיך גם אנחנו גם אבותינו
Pharaon dit à ses frères : "Quelles sont vos occupations ?" Ils répondirent à Pharaon : "Tes serviteurs sont une famille de bergers, de père en fils."
4
ויאמרו אל פרעה לגור בארץ באנו כי אין מרעה לצאן אשר לעבדיך כי כבד הרעב בארץ כנען ועתה ישבו נא עבדיך בארץ גשן
Et ils dirent à Pharaon : "Nous sommes venus émigrer dans ce pays, parce que le pâturage manque aux troupeaux de tes serviteurs, la disette étant grande dans le pays de Canaan. Donc, permets à tes serviteurs d’habiter dans la province de Gessen."
5
ויאמר פרעה אל יוסף לאמר אביך ואחיך באו אליך
Pharaon dit à Joseph : "Ton père et tes frères sont venus auprès de toi.
6
ארץ מצרים לפניך הוא במיטב הארץ הושב את אביך ואת אחיך ישבו בארץ גשן ואם ידעת ויש בם אנשי חיל ושמתם שרי מקנה על אשר לי
Le pays d’Égypte est mis à ta disposition ; établis, dans sa meilleure province, ton père et tes frères. Qu’ils habitent la terre de Gessen et si tu reconnais qu’il y ait parmi eux des hommes de mérite, nomme-les inspecteurs des bestiaux de mon domaine."
7
ויבא יוסף את יעקב אביו ויעמדהו לפני פרעה ויברך יעקב את פרעה
Joseph introduisit Jacob son père et le présenta à Pharaon ; et Jacob rendit hommage à Pharaon.
8
ויאמר פרעה אל יעקב כמה ימי שני חייך
Pharaon dit à Jacob : "Quel est le nombre des années de ta vie ?"
9
ויאמר יעקב אל פרעה ימי שני מגורי שלשים ומאת שנה מעט ורעים היו ימי שני חיי ולא השיגו את ימי שני חיי אבתי בימי מגוריהם
Et Jacob répondit à Pharaon : "Le nombre des années de mes pérégrinations, cent trente ans. Il a été court et malheureux, le temps des années de ma vie et il ne vaut pas les années de la vie de mes pères, les jours de leurs pérégrinations."
10
ויברך יעקב את פרעה ויצא מלפני פרעה
Jacob salua Pharaon et se retira de devant lui.
11
ויושב יוסף את אביו ואת אחיו ויתן להם אחזה בארץ מצרים במיטב הארץ בארץ רעמסס כאשר צוה פרעה
Joseph établit son père et ses frères et leur donna droit de propriété dans le pays d’Égypte, dans le meilleur territoire, celui de Ramsès, comme l’avait ordonné Pharaon.
12
ויכלכל יוסף את אביו ואת אחיו ואת כל בית אביו לחם לפי הטף
Joseph nourrit son père, ses frères et toute la maison de son père, donnant des vivres selon les besoins de chaque famille.
13
ולחם אין בכל הארץ כי כבד הרעב מאד ותלה ארץ מצרים וארץ כנען מפני הרעב
Or, le pain manqua dans toute la contrée, tant la disette était grande ; et le pays d’Égypte et le pays de Canaan étaient accablés par la famine.
14
וילקט יוסף את כל הכסף הנמצא בארץ מצרים ובארץ כנען בשבר אשר הם שברים ויבא יוסף את הכסף ביתה פרעה
Joseph recueillit tout l’argent qui se trouvait dans le pays d’Égypte et dans celui de Canaan, en échange du blé qu’ils achetaient et il fit entrer cet argent dans la maison de Pharaon.
15
ויתם הכסף מארץ מצרים ומארץ כנען ויבאו כל מצרים אל יוסף לאמר הבה לנו לחם ולמה נמות נגדך כי אפס כסף
Quand l’argent fut épuisé dans le pays d’Égypte et dans celui de Canaan, tous les Égyptiens s’adressèrent à Joseph, disant : "Donne-nous du pain ; pourquoi péririons-nous sous tes yeux, faute d’argent ?"
16
ויאמר יוסף הבו מקניכם ואתנה לכם במקניכם אם אפס כסף
Joseph répondit : "Livrez vos bestiaux, je veux vous en fournir contre vos bestiaux, si l’argent manque."
17
ויביאו את מקניהם אל יוסף ויתן להם יוסף לחם בסוסים ובמקנה הצאן ובמקנה הבקר ובחמרים וינהלם בלחם בכל מקנהם בשנה ההוא
Ils amenèrent leur bétail à Joseph et Joseph leur donna du pain en échange des chevaux, du menu bétail, du gros bétail et des ânes ; ils les sustenta de nourriture, pour tout leur bétail, cette année-là.
18
ותתם השנה ההוא ויבאו אליו בשנה השנית ויאמרו לו לא נכחד מאדני כי אם תם הכסף ומקנה הבהמה אל אדני לא נשאר לפני אדני בלתי אם גויתנו ואדמתנו
Cette année écoulée, ils vinrent à lui l’année suivante et lui dirent : "Nous ne pouvons dissimuler à mon seigneur que, l’argent et le bétail ayant entièrement passé à mon seigneur, il ne nous reste à lui offrir que nos corps et nos terres.
19
למה נמות לעיניך גם אנחנו גם אדמתנו קנה אתנו ואת אדמתנו בלחם ונהיה אנחנו ואדמתנו עבדים לפרעה ותן זרע ונחיה ולא נמות והאדמה לא תשם
Pourquoi péririons-nous à ta vue, nous et nos terres ? Deviens notre possesseur et celui de nos terres, moyennant des vivres : nous et nos terres serons serfs de Pharaon ; tu nous donneras de la semence et nous vivrons au lieu de périr et la terre ne sera pas désolée."
20
ויקן יוסף את כל אדמת מצרים לפרעה כי מכרו מצרים איש שדהו כי חזק עלהם הרעב ותהי הארץ לפרעה
Joseph acquit tout le sol de l’Égypte au profit de Pharaon, les Égyptiens ayant vendu chacun leurs champs, contraints qu’ils étaient par la famine : ainsi la contrée appartint à Pharaon.
21
ואת העם העביר אתו לערים מקצה גבול מצרים ועד קצהו
A l’égard du peuple, il le transféra d’une ville dans l’autre, dans toute l’étendue du territoire égyptien.
22
רק אדמת הכהנים לא קנה כי חק לכהנים מאת פרעה ואכלו את חקם אשר נתן להם פרעה על כן לא מכרו את אדמתם
Toutefois, le domaine des prêtres, il ne l’acquit point. Car les prêtres recevaient de Pharaon une portion fixe et ils consommaient la portion que leur allouait Pharaon, de sorte qu’ils ne vendirent pas leur domaine.
23
ויאמר יוסף אל העם הן קניתי אתכם היום ואת אדמתכם לפרעה הא לכם זרע וזרעתם את האדמה
Et Joseph dit au peuple : "Donc, je vous ai acheté aujourd’hui vous et vos terres pour Pharaon. Voici pour vous des grains, ensemencez la terre ;
24
והיה בתבואת ונתתם חמישית לפרעה וארבע הידת יהיה לכם לזרע השדה ולאכלכם ולאשר בבתיכם ולאכל לטפכם
puis, à l’époque des produits, vous donnerez un cinquième à Pharaon ; les quatre autres parts vous serviront à ensemencer les champs et à vous nourrir ainsi que vos gens et vos familles."
25
ויאמרו החיתנו נמצא חן בעיני אדני והיינו עבדים לפרעה
Ils répondirent : "Tu nous rends la vie ! Puissions-nous trouver grâce aux yeux de mon seigneur et nous resterons serfs de Pharaon."
26
וישם אתה יוסף לחק עד היום הזה על אדמת מצרים לפרעה לחמש רק אדמת הכהנים לבדם לא היתה לפרעה
Joseph imposa au sol de l’Égypte cette contribution, qui subsiste encore, d’un cinquième pour Pharaon. Le domaine des prêtres seuls était excepté, il ne relevait point de Pharaon.
27
וישב ישראל בארץ מצרים בארץ גשן ויאחזו בה ויפרו וירבו מאד
Israël s’établit donc dans le pays d’Égypte, dans la province de Gessen ; ils en demeurèrent possesseurs, y crûrent et y multiplièrent prodigieusement.
28
ויחי יעקב בארץ מצרים שבע עשרה שנה ויהי ימי יעקב שני חייו שבע שנים וארבעים ומאת שנה
Jacob vécut dans le pays d’Égypte dix sept ans ; la durée de la vie de Jacob fut donc de cent quarante-sept années.
29
ויקרבו ימי ישראל למות ויקרא לבנו ליוסף ויאמר לו אם נא מצאתי חן בעיניך שים נא ידך תחת ירכי ועשית עמדי חסד ואמת אל נא תקברני במצרים
Les jours d’Israël approchant de leur terme, il manda son fils Joseph et lui dit : "Si tu as quelque affection pour moi, mets, je te prie, ta main sous ma hanche pour attester que tu agiras envers moi avec bonté et fidélité, en ne m’ensevelissant point en Egypte.
30
ושכבתי עם אבתי ונשאתני ממצרים וקברתני בקברתם ויאמר אנכי אעשה כדברך
Quand je dormirai avec mes pères, tu me transporteras hors de l’Égypte et tu m’enseveliras dans leur sépulcre." Il répondit : "Je ferai selon ta parole."
31
ויאמר השבעה לי וישבע לו וישתחו ישראל על ראש המטה
Il reprit : "Jure-le-moi" et il le lui jura ; et Israël s’inclina sur le chevet du lit.
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source