Chap. 4
1
ויען משה ויאמר והן לא יאמינו לי ולא ישמעו בקלי כי יאמרו לא נראה אליך יהוה
Moïse prit la parole et dit : "Mais certes, ils ne me croiront pas et ils n’écouteront pas ma voix, parce qu’ils diront : L’Éternel ne t’est point apparu."
Ajouter une note
Interlinéaire
סופר סת''ם
Traduction intégrale
Onkelos
Targ. Yonathan
Sforno
Ibn Ezra
Or Ha'Hayim
Ramban
2
ויאמר אליו יהוה מזה מה זה בידך ויאמר מטה
Le Seigneur lui dit : "Qu’as-tu là à la main ?" Il répondit : "Une verge."
3
ויאמר השליכהו ארצה וישלכהו ארצה ויהי לנחש וינס משה מפניו
Il reprit : "Jette-la à terre !" Et il la jeta à terre et elle devint un serpent. Moïse s’enfuit à cette vue.
4
ויאמר יהוה אל משה שלח ידך ואחז בזנבו וישלח ידו ויחזק בו ויהי למטה בכפו
Le Seigneur dit à Moïse : "Avance la main et saisis sa queue !" Il avança la main et le saisit et il redevint verge dans sa main.
5
למען יאמינו כי נראה אליך יהוה אלהי אבתם אלהי אברהם אלהי יצחק ואלהי יעקב
"Ceci leur prouvera qu’il s’est révélé à toi, l’Éternel, le Dieu de leurs pères, le Dieu d’Abraham, d’Isaac et de Jacob."
6
ויאמר יהוה לו עוד הבא נא ידך בחיקך ויבא ידו בחיקו ויוצאה והנה ידו מצרעת כשלג
Le Seigneur lui dit encore : "Mets ta main dans ton sein." Il mit sa main dans son sein, l’en retira et voici qu’elle était lépreuse, blanche comme la neige.
7
ויאמר השב ידך אל חיקך וישב ידו אל חיקו ויוצאה מחיקו והנה שבה כבשרו
II reprit : "Replace ta main dans ton sein." Il remit sa main dans son sein, puis il l’en retira et voici qu’elle avait repris sa carnation.
8
והיה אם לא יאמינו לך ולא ישמעו לקל האת הראשון והאמינו לקל האת האחרון
"Eh bien ! s’ils n’ont pas croyance en toi, s’ils sont sourds à la voix du premier prodige, ils devront céder à la voix du dernier.
9
והיה אם לא יאמינו גם לשני האתות האלה ולא ישמעון לקלך ולקחת ממימי היאר ושפכת היבשה והיו המים אשר תקח מן היאר והיו לדם ביבשת
Que s’ils restent incrédules en présence de ces deux prodiges et s’ils n’écoutent pas ta voix, tu prendras des eaux du fleuve et tu les répandras à terre et ces eaux que tu auras prises du fleuve deviendront du sang sur la terre."
10
ויאמר משה אל יהוה בי אדני לא איש דברים אנכי גם מתמול גם משלשם גם מאז דברך אל עבדך כי כבד פה וכבד לשון אנכי
Moïse dit à l’Éternel : "De grâce, Seigneur ! je ne suis habile à parler, ni depuis hier, ni depuis avant-hier, ni depuis que tu parles à ton serviteur ; car j’ai la bouche pesante et la langue embarrassée."
11
ויאמר יהוה אליו מי שם פה לאדם או מי ישום אלם או חרש או פקח או עור הלא אנכי יהוה
L’Éternel lui répondit : "Qui a donné une bouche à l’homme ? qui le fait muet ou sourd, clairvoyant ou aveugle, si ce n’est moi, l’Éternel ?
12
ועתה לך ואנכי אהיה עם פיך והוריתיך אשר תדבר
Va donc, je seconderai ta parole et je t’inspirerai ce que tu devras dire."
Il repartit : "De grâce, Seigneur ! donne cette mission à quelque autre !"
14
ויחר אף יהוה במשה ויאמר הלא אהרן אחיך הלוי ידעתי כי דבר ידבר הוא וגם הנה הוא יצא לקראתך וראך ושמח בלבו
Le courroux de l’Éternel s’alluma contre Moïse et il dit : "Eh bien ! c’est Aaron ton frère, le Lévite, que je désigne ! Oui, c’est lui qui parlera ! Déjà même il s’avance à ta rencontre et à ta vue il se réjouira dans son cœur.
15
ודברת אליו ושמת את הדברים בפיו ואנכי אהיה עם פיך ועם פיהו והוריתי אתכם את אשר תעשון
Tu lui parleras et tu transmettras les paroles à sa bouche ; pour moi, j’assisterai ta bouche et la sienne et je vous apprendrai ce que vous aurez à faire.
16
ודבר הוא לך אל העם והיה הוא יהיה לך לפה ואתה תהיה לו לאלהים
Lui, il parlera pour toi au peuple, de sorte qu’il sera pour toi un organe et que tu seras pour lui un inspirateur.
17
ואת המטה הזה תקח בידך אשר תעשה בו את האתת
Cette même verge, tu l’auras à la main, car c’est par elle que tu opéreras les miracles."
18
וילך משה וישב אל יתר חתנו ויאמר לו אלכה נא ואשובה אל אחי אשר במצרים ואראה העודם חיים ויאמר יתרו למשה לך לשלום
Là-dessus Moïse s’en retourna chez Jéthro, son beau-père et lui dit : "Je voudrais partir, retourner près de mes frères qui sont en Égypte, afin de voir s’ils vivent encore." Jéthro répondit à Moïse : "Va en paix."
19
ויאמר יהוה אל משה במדין לך שב מצרים כי מתו כל האנשים המבקשים את נפשך
L’Éternel dit à Moïse, en Madian : "Va, retourne en Égypte ; tous ceux-là sont morts qui en voulaient à ta vie."
20
ויקח משה את אשתו ואת בניו וירכבם על החמר וישב ארצה מצרים ויקח משה את מטה האלהים בידו
Moïse emmena sa femme et ses enfants, les plaça sur un âne et reprit le chemin du pays d’Égypte. Moïse tenait la verge divine à la main.
21
ויאמר יהוה אל משה בלכתך לשוב מצרימה ראה כל המפתים אשר שמתי בידך ועשיתם לפני פרעה ואני אחזק את לבו ולא ישלח את העם
L’Éternel dit à Moïse : "Maintenant que tu te disposes à rentrer en Égypte, sache que tous les miracles dont je t’aurai chargé, tu les accompliras devant Pharaon mais moi je laisserai s’endurcir son cœur et il ne renverra point le peuple.
22
ואמרת אל פרעה כה אמר יהוה בני בכרי ישראל
Alors tu diras à Pharaon : ‘Ainsi parle l’Éternel : Israël est le premier-né de mes fils ;
23
ואמר אליך שלח את בני ויעבדני ותמאן לשלחו הנה אנכי הרג את בנך בכרך
or, je t’avais dit : Laisse partir mon fils, pour qu’il me serve et tu as refusé de le laisser partir. Eh bien ! moi, je ferai mourir ton fils premier-né.’ "
24
ויהי בדרך במלון ויפגשהו יהוה ויבקש המיתו
Pendant ce voyage, il s’arrêta dans une hôtellerie ; le Seigneur l’aborda et voulut le faire mourir.
25
ותקח צפרה צר ותכרת את ערלת בנה ותגע לרגליו ותאמר כי חתן דמים אתה לי
Séphora saisit un caillou, retrancha l’excroissance de son fils et la jeta à ses pieds en disant : "Est-ce donc par le sang que tu es uni à moi ?"
26
וירף ממנו אז אמרה חתן דמים למולת
Le Seigneur le laissa en repos. Elle dit alors : "Oui, tu m’es uni par le sang, grâce à la circoncision !"
27
ויאמר יהוה אל אהרן לך לקראת משה המדברה וילך ויפגשהו בהר האלהים וישק לו
L’Éternel dit à Aaron : "Va au-devant de Moïse, dans le désert." Il y alla ; il le rencontra sur la montagne et l’embrassa.
28
ויגד משה לאהרן את כל דברי יהוה אשר שלחו ואת כל האתת אשר צוהו
Moïse fit part à Aaron de toutes les paroles dont l’Éternel l’avait chargé et de tous les prodiges qu’il lui avait donné mission d’accomplir.
29
וילך משה ואהרן ויאספו את כל זקני בני ישראל
Alors Moïse et Aaron partirent et assemblèrent tous les anciens des enfants d’Israël.
30
וידבר אהרן את כל הדברים אשר דבר יהוה אל משה ויעש האתת לעיני העם
Et Aaron dit toutes les paroles que l’Éternel avait adressées à Moïse et il opéra les prodiges à la vue du peuple.
31
ויאמן העם וישמעו כי פקד יהוה את בני ישראל וכי ראה את ענים ויקדו וישתחוו
Et le peuple y eut foi ; ils comprirent que l’Éternel s’était souvenu des enfants d’Israël, qu’il avait considéré leur misère et ils courbèrent la tête et se prosternèrent.
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source