Vayedaber

Simple Havroutah

Bekhoroth

Daf 2a

מַתְנִי' הַלּוֹקֵחַ עוּבַּר חֲמוֹרוֹ שֶׁל נָכְרִי, וְהַמּוֹכֵר לוֹ, אַף עַל פִּי שֶׁאֵינוֹ רַשַּׁאי, הַמִּשְׁתַּתֵּף לוֹ, וְהַמְקַבֵּל הֵימֶנּוּ, וְהַנּוֹתֵן לוֹ בְּקַבָּלָה — פָּטוּר מִן הַבְּכוֹרָה, שֶׁנֶּאֱמַר: ''בְּיִשְׂרָאֵל'', אֲבָל לֹא בַּאֲחֵרִים.

Traduction

MISHNA: With regard to one who purchases the fetus of a donkey that belongs to a gentile, and one who sells the fetus of his donkey to a gentile although he is not permitted to sell a large animal to a gentile, and one who enters into a partnership with a gentile in ownership of a donkey or its fetus, and one who receives a donkey from a gentile in order to care for it in exchange for partnership in its offspring, and one who gives his donkey to a gentile in receivership, in all of these cases the donkeys are exempt from the obligations of firstborn status, i.e., they do not have firstborn status and are not redeemed, as it is stated: ''I sanctified to Me all the firstborn in Israel, both man and animal'' (Numbers 3:13), indicating that the mitzva is incumbent upon the Jewish people, but not upon others. If the firstborn belongs even partially to a gentile, it does not have firstborn status.

Rachi non traduit

פטור מן הבכורה. אם אותו עובר שקנה מן העובד כוכבים או שמכר לעובד כוכבים בכור הוא אינו קדוש הואיל ויש חלק לעובד כוכבים בו או באמו:

מתני' הלוקח עובר חמורו. ובכור הוא ועדיין הוא במעי אמו. והאי דנקט חמור ולא נקט פרה מפרש בפירקא תנינא (לקמן בכורות יג.) דאיידי דזוטרא מילי דפטר חמור פסיק ושדי ליה וכל אינך פירקין מיירי בבכור בהמה טהורה:

אע''פ שאינו רשאי. כדתניא במסכת ע''ז (ד' יד:) ובכ''מ אין מוכרין להם בהמה גסה מפני שעושה בה מלאכה בשבת:

והמשתתף לו. שנותנין מעות בין שניהם וקונין בהמה:

והמקבל בהמה ממנו. שהחמורה של עובד כוכבים וישראל מקבלה שיהו חולקין בוולדות אבל גוף החמורה לעובד כוכבים:

שנאמר. (במדבר ג':י''ג) הקדשתי לי כל בכור בישראל אבל לא באחרים עובדי כוכבים:

Tossefoth non traduit

מתני' הלוקח עובר חמורו של עובד כוכבים והמוכר לו. לוקח מיפטר מבכורה משום אם שהיא של עובד כוכבים ומוכר מיפטר משום ולד של עובד כוכבים ומתרי קראי (נפקי כו' ושותפות) של עובד כוכבים פוטר בבכורה אפי' אזנו וכדאמרי' (לקמן בכורות ג.) מאי שנא בו בעינן כל בכור וליכא אמו נמי בעינן כל מקנך תזכר וליכא והא דעביד צריכותא בלוקח ומוכר ולא אמר משום דנפקי מתרי קראי משום דלא תנא תרוייהו בלוקח או מוכר ש''מ דלוקח ומוכר צריכי כדמפרש ואזיל דמלוקח לא שמעינן מוכר דהוה מצי למיתני הלוקח עובר של עובד כוכבים או האם המוכר עובר לעובד כוכבים או האם (וה''נ) משמע ממתני' דמחד קרא נפקי דקתני פטור שנא' בישראל וצ''ל דאמוכר קאי דלא איירי כולה פרשה באם אלא בעובר:

והמשתתף. בת''כ פ' אמור בכור איתיה בשותפות מדכתיב בכורות בקרכם וצאנכם וא''ת תיפוק לי מדאיצטריך בישראל למעוטי שותפות של עובד כוכבים מכלל דשותפות ישראל חייב וע''ק פרק ראשית הגז (חולין קלה:) דאמר בבכורות בקרך וצאנך למה לי למעוטי שותפות עובד כוכבים והכא ממעטינן ליה מבישראל ולמאי דפרישית דאיכא תרי קראי חד בעובר וחד באם ניחא מבישראל נפיק שותפות עובר ומבקרך נפיק שותפות אם וה''ה דמפיק ליה מכל מקנך תזכר וניחא ליה לאתויי בקרך איידי דמייתי התם בקרכם וצאנכם כדאמר התם אע''ג דכתיב בקרך וצאנך ואיכא למימר דידך אין שותפות לא כתב רחמנא בקרכם ולקמן מייתי מכל מקנך משום דרשא דכל וניחא דאיצטריך בקרכם משום שותפות אם דמדאיצטריך בישראל למעוטי שותפות עובד כוכבים לא מרבינן שותפות אם בישראל דההוא בולד כתיב ואין לפרש משום דגלי קרא גבי ולד בישראל שמעינן דבקרך למעוטי שותפות עובד כוכבים אתי וקאי שפיר בישראל אכולהו דהא בכולהו דממעט שותפות עובד כוכבים פרק ראשית הגז (ג''ז שם) תרומה מדכתיב ראשית דגנך פאה מדכתיב פאת שדך מעשר מדכתיב מעשר דגנך ממעט להו אע''ג דלא כתב בישראל:

גְּמָ' כָּל הָנֵי לְמָה לִי?

Traduction

GEMARA: The Gemara asks: Why do I need all these examples in the mishna to demonstrate the principle that a firstborn donkey must belong exclusively to a Jew for the obligations of firstborn status to apply?

צְרִיכִי, דְּאִי תְּנָא לוֹקֵחַ — הֲוָה אָמֵינָא מִשּׁוּם דְּקָא מַיְיתֵי לַהּ לִקְדוּשָּׁה, אֲבָל מוֹכֵר דְּקָא מַפְקַע לַהּ מִקְּדוּשָּׁה — אֵימָא לִיקְנְסֵיהּ, קָא מַשְׁמַע לַן.

Traduction

The Gemara explains: All of these examples are necessary. As, had the tanna taught that a donkey is exempt from the obligations of firstborn status only in the case where a Jew purchases a fetus from a gentile, I would say that this is because the Jew brings it to a state of sanctity in that it will not be worked on Shabbat. But in the case where a Jew sells the fetus of his donkey to a gentile, where he abrogates its state of sanctity, I would say that the Sages should penalize him [likneseih] for his actions by rendering the fetus subject to the obligations of firstborn status. Therefore, the mishna teaches us that it is exempt from these obligations.

Rachi non traduit

אימא ליקנסיה. לפדות העובר מן העובד כוכבים וליתנו לכהן:

גמ' מייתי לה לקדושה. שתהא שובתת בשבת וכיון דמצוה עביד ליכא למיקנסיה:

Tossefoth non traduit

מייתי לה לקדושה. פ''ה שתהא שובתת בשבת וכן מפקע לה מקדושה שהעובד כוכבים עושה בה מלאכה בשבת ולשון קדושה לא משמע כן אלא קדושת בכורה כההיא דרב מרי בר רחל דכלו חיותיה משום דמפקע להו מקדושה דהוה מקני אודנייהו לעובד כוכבים ואע''ג דבלוקח אם הולד זכר לא שייך מייתי ליה לקדושה פעמים שהעובר נקבה ומייתי לה לקדושת בכורה שולד עובר קדוש בבכורה ובלא טעם דמייתי לקדושה מצי למימר דלא שייך למיקנסיה כיון דליכא הפקעה ולא דמי למוכר דאיכא הפקעה אלא ניחא ליה למימר דאפילו הבאת קדושה איכא ועוד מצי למימר טעם אחר אי תנא לוקח משום דלא עבד איסורא אבל מוכר דעבד איסורא כדקתני אע''פ שאינו רשאי אימא לקנסיה וחד מתרי טעמי נקט ומכל שכן דניחא השתא הא דלא נקט הכא טעמא דפרישית במתניתין משום דנפקי מתרי קראי:

וְהַמִּשְׁתַּתֵּף לוֹ, לְמָה לִי? לְאַפּוֹקֵי מִדְּרַבִּי יְהוּדָה, דְּאָמַר: שׁוּתָּפוּת גּוֹיִ חַיֶּיבֶת בִּבְכוֹרָה, קָמַשְׁמַע לַן דִּפְטוּרָה מִן הַבְּכוֹרָה.

Traduction

And why do I need the mishna to state the case of one who enters into a partnership with a gentile? The case is necessary to exclude the opinion of Rabbi Yehuda, who says: An animal owned in partnership with a gentile is obligated, i.e., subject to accounting its offspring a firstborn. Therefore, the mishna teaches us that it is exempt from its offspring being counted a firstborn.

Rachi non traduit

מדרבי יהודה. דאמר לקמן המקבל בהמה מן העובד כוכבים מעלין אותו בשויו ונותן חצי דמיו לכהן:

Tossefoth non traduit

לאפוקי מדר' יהודה. בלא ר' יהודה נמי איצטריך לאשמועינן שותפות דלא שמעינן ליה מרישא אלא כ''ש איצטריך טפי כיון דמשכחת בהא פלוגתא:

וְהַמְקַבֵּל, לְמָה לִי? מִשּׁוּם דְּקָא בָּעֵי לְמִיתְנֵי וְהַנּוֹתֵן לוֹ בְּקַבָּלָה.

Traduction

And why do I need the mishna to state that the fetus does not have firstborn status in the case of one who receives a donkey from a gentile in exchange for partnership in its offspring? This halakha is already included in the previous one. The Gemara answers: It is because the tanna wants to teach in the parallel case of: And one who gives his donkey to a gentile in receivership, that its offspring does not have firstborn status.

וְהַנּוֹתֵן לוֹ בְּקַבָּלָה, לְמָה לִי? אִיצְטְרִיךְ, סָלְקָא דַּעְתָּךְ אָמֵינָא: הוֹאִיל וְעִיקַּר בְּהֵמָה דְּיִשְׂרָאֵל הִיא, לִיקְנְסֵיהּ, דִּלְמָא אָתֵי לְאִיחַלּוֹפֵי בִּבְהֵמָה אַחֲרִיתִי, קָמַשְׁמַע לַן.

Traduction

And why do I need the case of one who gives his donkey to a gentile in receivership to be stated? It was necessary, because it might enter your mind to say that since the primary animal belongs to the Jew, the Sages should penalize him by treating the offspring as a firstborn and requiring it to be redeemed, lest this case be confused with another case of an animal that the Jew puts in the care of a gentile where the gentile does not own rights to the offspring, and the offspring is counted a firstborn. Therefore, the mishna teaches us that he is not penalized.

Rachi non traduit

ועיקר בהמה. גוף הבהמה וחצי ולדות:

דלמא אתי לאיחלופי בבהמה אחריתי. שאין לעובד כוכבים חלק בה ולא בוולדותיה ואתי למיפטריה נמי מבכורה:

תְּנַן הָתָם: רַבִּי יְהוּדָה מַתִּיר בַּשְּׁבוּרָה, בֶּן בְּתִירָא מַתִּיר בַּסּוּס.

Traduction

§ The Gemara cites a discussion where the mishna is used as a proof: We learned in a mishna elsewhere (Avoda Zara 14b) with regard to the prohibition against selling large livestock to a gentile due to concern that it will be worked on Shabbat: Rabbi Yehuda deems the sale of a damaged animal permitted because it is incapable of performing labor, and ben Beteira deems the sale of a horse for riding permitted, because riding a horse on Shabbat is not prohibited by Torah law.

Rachi non traduit

תנן התם. במסכת ע''ז (דף יד:):

רבי יהודה מתיר בשבורה. למכור לעובד כוכבים בהמה שנשברו רגליה ובמקום שלא נחשדו על הרביעה ובן בתירא מתיר בסוס שאין עושין בו מלאכה שיהא בו חיוב חטאת דסתם סוס לרכיבה עומד והרוכב בשבת אינו אלא משום שבות שהחי נושא את עצמו:

אִיבַּעְיָא לְהוּ: עוּבָּר מָה לִי אָמַר רַבִּי יְהוּדָה? טַעְמָא דְּרַבִּי יְהוּדָה הָתָם דְּשָׁרֵי, מִשּׁוּם דִּשְׁבוּרָה, עוּבָּר נָמֵי שָׁבוּר הוּא. אוֹ דִלְמָא: שְׁבוּרָה לָאו הַיְינוּ אוֹרְחֵיהּ, אֲבָל עוּבָּר, כֵּיוָן דְּהַיְינוּ אוֹרְחֵיהּ, לָאו שָׁבוּר הוּא?

Traduction

A dilemma was raised before the Sages: With regard to a fetus, what would Rabbi Yehuda say to me about selling it to a gentile? Is the reason that Rabbi Yehuda deems selling the animal permitted there because it is damaged and it cannot work, and a fetus is also damaged in the sense that it cannot work? Or, perhaps it is permitted to sell a damaged animal because that is not its natural state; it is defective and is therefore not included in the prohibition against selling large livestock. But with regard to a fetus, since that is its natural state, and it will become capable of working after growing up, perhaps it is not considered damaged, as it is not defective.

Rachi non traduit

עובר מה לי א''ר יהודה. למוכרו לעובד כוכבים שרי או אסור:

משום דשבורה. ואינה ראויה למלאכה:

או דלמא שבורה לאו היינו אורחה. דבהמה להיות שבורה הלכך דבר חידוש הוא ולא אתי לאיחלופי ולהתיר מכירת שלמה:

ועובר נמי שבור הוא. אצל מלאכה:

Tossefoth non traduit

אבל עובר כיון דהיינו אורחיה לאו שבור הוא. פירוש דאתי למיחלף בבהמה אחריתי ועוד מצי למימר משום דעתיד להוליד ולהיות ראוי למלאכה דמהאי טעמא מסקינן דאסור דקאמר והאי עובר נמי כיכול להתרפאות דמי וחד מתרי טעמי נקט:

תָּא שְׁמַע: וְהַמּוֹכֵר לוֹ, אַף עַל פִּי שֶׁאֵינוֹ רַשַּׁאי. וְלָא פְּלִיג רַבִּי יְהוּדָה.

Traduction

The Gemara suggests: Come and hear a resolution to the dilemma from the mishna: And one who sells the fetus of his donkey to a gentile, his donkey is exempt from the obligations of firstborn status, although the owner is not permitted to do so. And Rabbi Yehuda does not disagree and claim that he may sell it. Apparently, Rabbi Yehuda agrees that it is prohibited to sell the fetus of one’s animal to a gentile.

Rachi non traduit

ת''ש. דמיירי בעובר וקתני אינו רשאי משום מלאכת שבת:

וְלִיטַעְמָיךְ, הַמִּשְׁתַּתֵּף לוֹ, וְהַמְקַבֵּל מִמֶּנּוּ, וְהַנּוֹתֵן לוֹ בְּקַבָּלָה, דְּלָא קָתָנֵי — הָכִי נָמֵי דְּלָא פְּלִיג?

Traduction

The Gemara rejects the resolution: And according to your reasoning, concerning the other cases in the mishna, namely, one who enters into a partnership with a gentile, and one who receives a donkey from a gentile in exchange for partnership in its offspring, and one who gives his donkey to a gentile in receivership, with regard to which the mishna does not teach that Rabbi Yehuda disagrees, so too does this indicate that he does not disagree with the ruling in the mishna in these cases? That is impossible, as Rabbi Yehuda holds that an animal subject to a partnership between a Jew and gentile is subject to accounting its offspring a firstborn, as is evident from a baraita that will soon be cited.

Rachi non traduit

וליטעמיך המשתתף לו. דקתני במתני' לענין בכורה דפטור ולא קתני ר' יהודה מחייב ה''נ דלא פליג והא קא חזינן לקמן בשמעתין דפליג בהך ברייתא:

אֶלָּא — פְּלִיג, וְלָא קָתָנֵי. הָכָא נָמֵי — פְּלִיג, וְלָא קָתָנֵי.

Traduction

Rather, clearly Rabbi Yehuda does disagree, but the mishna does not teach his opinion. Here too, with regard to selling the fetus, he disagrees, but the mishna does not teach his opinion.

תָּא שְׁמַע: רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, הַמְקַבֵּל בְּהֵמָה מִן הַגּוֹי וְיָלְדָה — מַעֲלִין אוֹתוֹ בְּשָׁוְויוֹ, וְנוֹתֵן חֲצִי דָּמָיו לַכֹּהֵן. וְהַנּוֹתֵן לוֹ בְּקַבָּלָה, אַף עַל פִּי שֶׁאֵינוֹ רַשַּׁאי — קוֹנְסִים אוֹתוֹ עַד עֲשָׂרָה בְּדָמָיו, וְנוֹתֵן כָּל דָּמָיו לַכֹּהֵן.

Traduction

The Gemara suggests: Come and hear a resolution from a baraita: Rabbi Yehuda says that in the case of one who receives an animal from a gentile in order to care for it and receives some of the offspring in exchange for his work, and it gave birth to a firstborn, they assess its value, and the Jew gives half of its value to the priest to redeem his portion, which is sanctified by the firstborn status. And in the case of one who gives the gentile an animal in receivership even though he is not permitted to do so, the Sages penalize him by requiring that he purchase the gentile’s portion of the animal for up to ten times its value, and he gives all of its value to the priest.

Rachi non traduit

רבי יהודה אומר המקבל בהמה כו' וילדה. בכור:

מעלין. שמין:

ונותן חצי דמיו לכהן. אבל קדושת הגוף לא קדוש ליקרב למזבח הואיל וחציו לעובד כוכבים:

והנותן לו בקבלה. נמי לא קדוש קדושת הגוף הואיל וחציו לעובד כוכבים פטור מן הבכורה והא דיהיב כל דמיו לכהן קנסא הוא שקונסין אותו לפי שמכרה לעובד כוכבים והנותן לו בקבלה אף על פי שאינו רשאי כלומר שאף על פי שאינו רשאי (לתנו לו) לעובד כוכבים במתנה:

קונסים אותו. הואיל ולא חש לדברי חכמים:

Tossefoth non traduit

ונותן חצי דמיו לכהן. לא לקדש קדושת הגוף להיות קרב למזבח מפני חלקו של עובד כוכבים כדפי' בקונט' ובסוף פרקא שרי ליה ר' יהודה בגיזה ובעבודה דדריש ליה לא תעבוד בבכור שורך אבל אתה עובד בשלך ובשל אחרים ולא תגוז בכור צאנך אבל אתה גוזז בשלך ובשל אחרים וא''ת נהי דלא קדוש קדושת הגוף מ''מ כיון דמדאורייתא חייבת בבכורה אותו חלק שיש לו בו יהא של כהן למה נותן לכהן דמי חלקו י''ל משום טיבותא דכהן לא ניחא ליה בשותפות עובד כוכבים לפי שאינו יכול להוציא חלקו מיד עובד כוכבים במהרה כל כך וא''ת ובסיפא דקתני קונסין אותו עד עשרה בדמיו אי איירי בפטר חמור ניחא טפי ברישא ובסיפא שנותן דמיה לפי שאין הפטר חמור עצמו ניתן לכהן אלא נפדה בשה כל דהו או בשויו כדאמר לקמן (בכורות דף ט.):

קונסין אותו עד עשרה בדמיו. דוקא בגסה קנסו אבל דקה כיון דאיסורא ליכא אלא מנהגא בעלמא במקום שחשודים על הרביעה דעובד כוכבים חס על בהמתו שלא תעקר לא קנסו אפילו במקום שלא נהגו למכור ולקמן אמר ריש לקיש מוכר בהמה גסה לעובד כוכבים קונסין אותו עד עשרה בדמיו דוקא גסה אבל דקה לא:

Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source