Le texte Le vocabulaire Les révisions
Yevamoth
Daf 38a
דַּרְכַּי (חַד גַּבָּךְ) [גַּבֵּי חַד] הוּא. אֲבָל הָכָא, מִי אִיכָּא לְמֵימַר הָכִי?
Traduction
my one path is with you in one of your pieces of land. Since his claim is based on facts that are clear and certain, his claim is successful. However, here, in the dispute over the inheritance, is the son of uncertain descent able to state a claim like this? Although the son of uncertain descent claims that ultimately, whatever the nature of his relationship with the deceased is, he should have the right to inherit, nevertheless, since it is not actually known what that relationship is, his claim in reality is merely a composite of uncertain claims.
Rachi non traduit
דרכי חד אית לי גבך. וטענת ברי הוא דידע מאי קתבע מניה:
מי איכא למימר הכי. הא לא ידע מאי קא תבע מניה אי פלגא בנכסי מיתנא אי פלגא מנתא בנכסי יבם ומכח שתי טענות הוא בא עליהם בכל אחת ואחת אומרים לו הבא ראיה:
וְרַבִּי יִרְמְיָה אָמַר לָךְ: אֲנָא דַּאֲמַרִי אֲפִילּוּ לְרַבָּנַן, עַד כָּאן לָא קָאָמְרִי רַבָּנַן הָתָם, אֶלָּא מִשּׁוּם דְּאָמַר לֵיהּ: אִי שָׁתְקַתְּ — שָׁתְקַתְּ. וְאִי לָא, מַהְדַּרְנָא שְׁטָרָא לְמָרַיְיהוּ וְלָא מָצֵית לְאִשְׁתַּעוֹיֵי דִּינָא בַּהֲדַיְיהוּ, אֲבָל הָכָא — מִי אִיכָּא לְמֵימַר הָכִי?
Traduction
And Rabbi Yirmeya could have said to you: I stated my ruling even in accordance with the opinion of the Rabbis, since perhaps the Rabbis state their ruling only there, in the case of the lost path, because the owner of the surrounding land said to the field owner: If you do not press your claim and are silent, then be silent and I will sell you the path at a reasonable price; but if not, then I will return the bills of purchase of the pieces of land to their previous owners and then you will not be able to successfully engage in a legal dispute with them. He is successful with this claim because it is within his power to return the fields and thereby recreate the original circumstances in which the owner of the field would forfeit the path. However, here, are the sons of the yavam able to state a claim like this? The original circumstance, in which the inheritance of the deceased had still not been divided, cannot be recreated. Therefore, a claim based on that circumstance will be unsuccessful.
סָפֵק וְיָבָם שֶׁבָּאוּ לַחֲלוֹק בְּנִכְסֵי סָבָא. סָפֵק אָמַר: הַאי גַּבְרָא בַּר מִיתָנָא הוּא, וּפַלְגָא דִּידִי הוּא. יָבָם אָמַר: אַתְּ, בְּרַאי דִּידִי אַתְּ, וְלֵית לָךְ וְלָא מִידֵּי.
Traduction
The Gemara brings another case, that of one of uncertain descent, who is either the son of the deceased or the son of the yavam, and the yavam who came to divide up the possessions of the grandfather, i.e., the father of the yavam and the deceased, and each one made a claim to the inheritance. The son of uncertain descent said: That man, referring to himself, is the son of the deceased, and therefore half of the possessions are mine because the inheritance should be split between the two sons, i.e., the deceased and the yavam, and since I am the sole heir of the deceased, I should receive his portion. The yavam said to him: You are my son, and therefore you have absolutely no rights to the possessions; rather, I should receive all the inheritance. One half is mine because I am the grandfather’s son, and the other half, which would have gone to my deceased brother, I should receive by virtue of the fact that I consummated the levirate marriage with his widow.
Rachi non traduit
סבא. אבי המת והיבם:
הָוֵי יָבָם וַדַּאי, וְסָפֵק סָפֵק, וְאֵין סָפֵק מוֹצִיא מִידֵי וַדַּאי.
Traduction
The Gemara rules on this case: This is a case in which the yavam has a definite claim because he is the grandfather’s son, and the son of uncertain descent has only an uncertain claim, and the halakha is that one with an uncertain claim cannot extract property from one who has a definite claim to it. Therefore, the yavam receives all the inheritance.
Rachi non traduit
הוי יבם ודאי. יורש ויודע מכח מי הוא בא ומוחזק בנכסים. ולא דמי לההיא דרב משרשיא דלעיל דהתם אע''ג דספק אית ליה זכיה בנכסים ממה נפשך אפילו הכי לא חשיב ודאי דלא ידע מכח מי הוא בא לירש מכח מה הוא בא עליהן:
Tossefoth non traduit
הוי יבם ודאי וספק ספק. פי' בקונטרס ודאי שיודע מאיזה כח הוא בא ומוחזק בנכסים ולא דמי לההוא דרב משרשיא דלעיל דהתם אע''ג דספק אית ליה בנכסים זכיה ממה נפשך אפ''ה לא חשיב ודאי דלא ידע מכח מי הוא בא עליהם משמע מתוך פירושו דקרי ודאי מה שודאי נוטל חלק בנכסים ובפרק מי שמת (ב''ב דף קנח:
ושם) גבי הא דתנן נפל הבית עליו ועל אמו אלו ואלו מודים שיחלוקו פירש רבינו שמואל שיחלוקו יורשי האם דהיינו אחי האם מאביה עם יורשי הבן היינו אחי הבן מן האב ראובן ולא רצה לפרש יורשי האם בני האם דהיינו אחי הבן מן האם דהיינו בנימין דא''כ ה''ל בנימין ודאי וראובן ספק ואין ספק מוציא מידי ודאי ואין נראה כלל דאטו מפני שהוא ודאי במקצת הנכסים יהא ודאי בכולן ועוד דאמר התם ומייתי ליה לקמן גבי נפל הבית עליו ועל אביו עליו ועל מורישיו והיתה עליו כתובת אשה וב''ח כו' ומסיק דיורשי האב אחי הבן אלמא אע''ג דיש לאב בנים אחרים לא חשבינן להו ודאי וכן בפ''ק דב''ק (דף ט. ושם) גבי אחים שחלקו ובא ב''ח ונטל חלקו של אחד מהן דאמר רב אסי נוטל רביע בקרקע או רביע במעות משום דמספקא ליה אי כיורשים דמו אי כלקוחות ולא אמרי' שלא יטול כלום שהרי זה המוחזק הוא ודאי במקצת נכסים וכן זה אומר כולה שלי וזה אומר חציה שלי גבי שנים אוחזים בטלית (ב''מ דף ב.) אלא הא דקרי הכא יבם ודאי היינו משום שהיבם הוא ודאי יורשו של סבא אבל ספק הוא ספק אם הוא יורשו כלל אבל התם בנפל עליו ועל אמו לא הוי בנימין ודאי יורש בכל חצי האחר דאם מתה רחל קודם יוסף הוי ראובן נמי יורשו וכן בנפל הבית עליו ועל אביו אם מת האב קודם הוי בעל חוב יורש ולא בן האחר:
סָפֵק וּבְנֵי יָבָם שֶׁבָּאוּ לַחֲלוֹק בְּנִכְסֵי סָבָא. סָפֵק אָמַר: הָהוּא גַּבְרָא בַּר מִיתָנָא הוּא, וּפַלְגָא דִּידִי הוּא. וּבְנֵי יָבָם אָמְרִי: אֲחוּנָא אַתְּ וּמְנָתָא אִית לָךְ בַּהֲדַן.
Traduction
The Gemara raises yet another case, that of one of uncertain descent, who is either the son of the deceased or the son of the yavam, and the sons of the yavam who came to divide up the possessions of the grandfather, and each one made a claim to the inheritance. The son of uncertain descent said: That man, referring to himself, is the son of the deceased, and therefore half of the possessions are mine because the inheritance should be split between the two sons, i.e., the deceased and the yavam, and since I am the lone heir of the deceased I should receive his portion. And the sons of the yavam said: You are our brother, and therefore you should receive only a portion together with us.
פַּלְגָא דְּקָמוֹדֵי לְהוּ — שָׁקְלִי. תִּילְתָּא דְּקָא מוֹדוּ לֵיהּ — שָׁקֵל. פָּשׁ לְהוּ דַּנְקָא — הָוֵי מָמוֹן הַמּוּטָּל בְּסָפֵק וְחוֹלְקִין.
Traduction
The Gemara rules on this case: The half of the grandfather’s possessions that the son of uncertain descent concedes belongs to them, the sons of the yavam, they take for themselves. By claiming to be the son of the brother who died first, he forfeits any rights to the other brother’s portion. The third of the grandfather’s possessions that the sons of the yavam concede belong to him, the son of uncertain descent, he takes for himself. By claiming he is their brother, they admit that he should at least receive an equal portion to them, which would mean one-third if they are three. This leaves them with one-sixth [danka] of the possessions that is property of uncertain ownership, and so they should divide it up between them.
Rachi non traduit
פלגא דקא מודה להו שקלי. מששה זהובים נוטלין שלשה:
תילתא דקא מודו ליה. שני זהובים תילתא דכולהו נכסי:
שקיל. דהא אמרו ליה אחונא את ואינהו הוו תרי ואיהו שלישי:
פש דנקא. דקמינצו עליה האי אמר כולה דידי והני אמרי כולה דידן הוא נוטל חצי ובין שניהם חצי:
סָבָא וְיָבָם בְּנִכְסֵי סָפֵק. אוֹ סָבָא וְסָפֵק בְּנִכְסֵי יָבָם —
Traduction
The Gemara presents two additional cases. One is a case where a son of uncertain descent, who is either the son of the deceased or the son of the yavam, died, and the grandfather and the yavam come to divide up the possessions of the son of uncertain descent. In the absence of any children, a father inherits from his son. The grandfather claims that the son of uncertain descent was actually the son of the deceased, and since the deceased has already died, the grandfather should be next in line to inherit from him. The yavam claims that the son of uncertain descent was his own son, and therefore he should inherit from him. Or, the second case is one in which the yavam died and the grandfather and the son of uncertain descent come to divide up the possessions of the yavam. The son of uncertain descent claims to be the lone son of the yavam and therefore he should inherit, whereas the grandfather claims that the son of uncertain descent was the son of the deceased and that the yavam died childless, and therefore the grandfather, who is the father of the yavam, should inherit from him.
Rachi non traduit
סבא ויבם בנכסי ספק. סבא אמר האי בר מיתנא הוא וכיון דאין לו יורש אני קודם דתנן (ב''ב דף קטו.) האב קודם לכל יוצאי ירכו ויבם אמר בני הוא ואני יורשו דהאב קודם:
או סבא וספק בנכסי יבם. שאין ליבם בן אחר סבא אמר את בר מיתנא ואני יורש את בני מקום שאין לו בן וספק אמר בנו אני ואני יורשו:
הָוֵי מָמוֹן הַמּוּטָּל בְּסָפֵק וְחוֹלְקִין.
Traduction
The Gemara rules in these cases: This is a case of property of uncertain ownership, and so they should divide up the possessions between them.
Rachi non traduit
חולקין. דדלמא כולהו דהאי ודלמא כולהו דהאי. ואין לומר האב ודאי מוחזק דאם זה בנו אין כאן לאב כלום:
מַתְנִי' שׁוֹמֶרֶת יָבָם שֶׁנָּפְלוּ לָהּ נְכָסִים — מוֹדִים בֵּית שַׁמַּאי וּבֵית הִלֵּל שֶׁמּוֹכֶרֶת וְנוֹתֶנֶת, וְקַיָּים.
Traduction
MISHNA: With regard to a widow waiting for her yavam to either consummate a levirate marriage or perform ḥalitza with her, i.e., a yevama, to whom property was bequeathed: Beit Shammai and Beit Hillel both agree that she may sell or give away that property ab initio, and that if she did, the transfer is valid. Since she has only a levirate bond with the yavam, she retains total control of the property. This is in contrast to a betrothed woman, concerning whom Beit Hillel rule that she may not sell such property because her betrothed also has rights to it (Ketubot 78a).
Rachi non traduit
מתני' שומרת יבם. ממתנת ומצפה ליבם. כמו עניה זו לשוא שמרה באף על פי בכתובות (דף סב:):
שנפלו לה נכסים. מאביה וסלקא דעתן שנפלו לה כשהיא שומרת יבם:
מֵתָה, מָה יַעֲשֶׂה בִּכְתוּבָּתָהּ, וּבִנְכָסִים הַנִּכְנָסִים וְיוֹצְאִין עִמָּהּ? בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים: יַחְלוֹקוּ יוֹרְשֵׁי הַבַּעַל עִם יוֹרְשֵׁי הָאָב. וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים: נְכָסִים בְּחֶזְקָתָן. כְּתוּבָּה — בְּחֶזְקַת יוֹרְשֵׁי הַבַּעַל, נְכָסִים הַנִּכְנָסִים וְיוֹצְאִין עִמָּהּ — בְּחֶזְקַת יוֹרְשֵׁי הָאָב.
Traduction
If she died, what should be done with the money assured to her in her marriage contract by her deceased husband and with her property that enters and leaves the marriage with her, in which a husband only ever has a usufructuary interest? Beit Shammai say: The husband’s heirs, i.e., the yavam, who stands to inherit from the husband when he consummates the levirate marriage, should divide up the property together with her father’s heirs, i.e., the woman’s family. And Beit Hillel say: The property retains its previous ownership status. Therefore, money assured to her in her marriage contract remains in the possession of the husband’s heirs. Since it was to be paid from the husband’s own property, the money is retained by his estate and passes to his heirs. And her property that enters and leaves the marriage with her remains in the possession of the father’s heirs. Since those properties belonged to her, upon her death they are inherited by her father or his heirs.
Rachi non traduit
ובנכסים הנכנסים ויוצאים עמה. היינו נכסי מלוג שהקרן שלה קיים וכשהיא נכנסת נכנסין עמה וכשהיא יוצאת יוצאין עמה:
ה''ג ב''ש אומרים יחלוקו יורשי הבעל עם יורשי האב. דספק נשואה היא וזכה היבם בחצי ירושתו מספק שהבעל יורש את אשתו וזו שספק נשואה היא אצלו זכי בפלגא אבל בכתובתה מודים ב''ש דבחזקת הבעל היא ולא פלגי בה יורשי האב. וטעמא דכולה מתניתין מפרש בגמ':
Tossefoth non traduit
ובית הלל אומרים הנכסים בחזקתן. בפרק מי שמת (ב''ב קנח. ושם) פליגי בכהאי גוונא ב''ש וב''ה גבי נפל הבית עליו ועל אשתו וקאמר בגמ' בחזקת מי פירוש בית הלל דקאמרי נכסים בחזקתן דהיינו נכסי צאן ברזל בחזקת מי ר' אלעזר אומר בחזקת יורשי האשה רבי יוחנן אמר בחזקת יורשי הבעל וריש לקיש אמר יחלוקו ופי' בקונטרס בפרק האשה שנפלו (כתובות דף פ:

ושם) דכי היכי דפליגי התם הכי נמי פליגי אמתניתין דהכא ורבינו תם אומר דלא דמיא הך לדהתם דהכא לא פליגי ב''ש בכתובה אלא בנכסי מלוג כדאמר בגמ' דכתובה שיירה מדקתני יחלוקו יורשי הבעל עם יורשי אב כו' אבל התם קתני סתמא יחלוקו משמע דבכתובה נמי פליגי והיינו טעמא דהתם אם הבעל מת תחלה הויא האשה כמו שגבתה כתובתה אבל הכא שהיא זקוקה ליבם אין לאשה כלום בנכסי הבעל עד אחר החליצה דלא ניתנה כתובה לגבות מחיים ואפשר דכולהו אמוראי מודו הכא דנכסי צאן ברזל הוי בחזקת יורשי הבעל והא דלא ערבינהו עם כתובה כדי ליתן טעם לדבר כלומר בחזקת מי שהיו עד עתה דהיינו בחזקת הבעל אבל בכתובה דבר פשוט הוא יותר שהיא בחזקת הבעל מנכסי צאן ברזל שהיא הביאה מבית אביה ושמה אותם לבעל וכן צ''ל למאן דאמר התם בחזקת יורשי הבעל ואם תאמר ולמאן דאמר בחזקת יורשי האשה מ''ש מנפל הבית עליו ועל אמו דמודים בית הלל שיחלוקו ולא מוקמינן להו בחזקת יורשי האם ויש לומר דשמא קסבר ההוא תנא דירושת יורשי הבעל דרבנן א''נ אפילו קסבר דהוי דאורייתא כיון דלאו מכח קורבה קאתין מוקמינן להו בחזקת האשה טפי א''נ משום הכי לא מוקמינן להו התם בחזקת יורשי האם משום דרגילות הוא שהאם היא מתה קודם דקא חשיב בריש יש נוחלין (ב''ב דף קח.) פורענות כשהבן מת תחלה לפיכך לא החזיקום בחזקת האם ואם תאמר ויורשי האשה היכי גבו כתובה הא קי''ל כרב ושמואל דאמרי בפרק כל הנשבעין (שבועות דף מז.) דאין אדם מוריש שבועה לבניו ומיהו לב''ש ניחא דאית להו שטר העומד לגבות כגבוי דמי והוו כמוחזקין בממון דכמה ברייתות דפריך מינייהו לרב ושמואל בשבועות משני התם דאתא כב''ש ולר''א דאמר בחזקת יורשי האשה ניחא דאיהו פליג בהדיא בשבועות (דף מח.) אדרב ושמואל אבל ר' יוחנן דאמר בחזקת יורשי הבעל ופי' דנכסים בחזקתם הוא טעם לדבר למה לי תיפוק ליה דאין אדם מוריש שבועה לבניו ויש לומר דהיא הנותנת דלפי שהנכסים בחזקת הבעל אינה מורשת שאם היו בחזקת האשה היתה מורשת כמו לבית שמאי דאמרי כגבוי דמי אי נמי אר''י דאיכא לאוקמי במטלטלי ואיתנהו בעינייהו שנוטל בלא שבועה והא דלא משני הכי בשבועות אלא דוחק להעמידה כב''ש משום דהתם בכתובה איירי אבל הכא דאיירי בנכסי צאן ברזל שהביא' מבית אביה דרגילין להיות בעינייהו דאין דרך לבעלה למכרן ואיכא למ''ד לקמן (יבמות דף סו:) המכנסת שום לבעלה אם רצה הבעל למכור לא ימכור:
כְּנָסָהּ — הֲרֵי הִיא כְּאִשְׁתּוֹ לְכָל דָּבָר. וּבִלְבַד שֶׁתְּהֵא כְּתוּבָּ[תָ]הּ עַל נִכְסֵי בַּעְלָהּ הָרִאשׁוֹן.
Traduction
If the yavam consummated the levirate marriage with her, then her legal status is that of his wife in every sense, and therefore the yavam has the same rights to her property as in a regular marriage. And the only exception to this is that her marriage contract will still be payable from the property of her first husband and not from the property of the yavam.
גְּמָ' מַאי שְׁנָא רֵישָׁא דְּלָא פְּלִיגִי, וּמַאי שְׁנָא סֵיפָא דִּפְלִיגִי?
Traduction
GEMARA: The Gemara asks: What is different about the first clause, concerning a yevama who is still alive, that Beit Shammai do not disagree with Beit Hillel that the woman has full possession of the property since there is only a levirate bond but no marriage, and what is different about the latter clause that Beit Shammai disagree with Beit Hillel and rule that the yavam does take a share of the property, which would imply that the levirate bond alone is sufficient to afford the yavam rights over her property?
Rachi non traduit
גמ' מאי שנא רישא דל''פ ומ''ש סיפא דפליגי ב''ש. מאי שנא רישא כשהיא קיימת דלא פליגי ב''ש אלא בכח דילה מחזקינן לנכסי דקאמרי מוכרת ונותנת לכתחלה ומאי שנא סיפא דפליגי כשמתה לא מוקמי נכסי מלוג בחזקת יורשיה:
אָמַר עוּלָּא: רֵישָׁא דְּנָפְלָה כְּשֶׁהִיא אֲרוּסָה, וְסֵיפָא דְּנָפְלָה כְּשֶׁהִיא נְשׂוּאָה.
Traduction
Ulla said: The two clauses concern different cases: The first clause concerns a case where she happened before her yavam for levirate marriage at a time when she was a betrothed woman and only then did she come into the possession of property. Since when she was betrothed her husband did not have any rights to the property, neither does the yavam. And the latter clause concerns a case where she happened before her yavam at a time when she was a married woman. In such a case, were her husband still alive, he would have full rights to the property; therefore, so does the yavam.
Rachi non traduit
ה''ג אמר עולא רישא דנפלה כשהיא ארוסה. שנפלה לייבום מאירוסין ונפלו הנכסים לה כשהיא שומרת יבם:
סיפא דנפלה. לפניו לייבום:
כשהיא נשואה. הלכך רישא דלגבי ארוסה ממש קי''ל לב''ש תמכור כדתנן לקמן כ''ש זו שאינה אלא זקוקה בעלמא וב''ה דאמרי בארוסה ודאי לא תמכור לכתחלה אבל אם מכרה ונתנה קיים הכא משום דספק ארוסה היא דאגידא ביה ולאו אשתו ממש היא מודו ב''ה דמוכרת ונותנת לכתחלה:
וְקָסָבַר עוּלָּא: זִיקַּת אֲרוּסָה עוֹשָׂה סְפֵק אֲרוּסָה,
Traduction
The Gemara explains: And Ulla holds that a levirate bond formed with a betrothed woman affords her a status equivalent to a woman about whom there is an uncertainty whether she is betrothed,
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source