אֶכְּסֶדְרָה שֶׁנִּפְרְצָה לִמְלוֹאָהּ לִרְשׁוּת הָרַבִּים. רִבִּי לָא [רַב] וְרִבִּי יוֹחָנָן תְּרֵיהוֹן אָֽמְרִין. מְטַלְטְלִין בְּכוּלָּהּ. שְׁמוּאֵל אָמַר. אֵין מְטַלְטְלִין בָהּ אֶלָּא בְאַרְבַּע אַמּוֹת. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי. וְלֹא מוֹדֵי שְׁמוּאֵל בְּמָבוֹי שֶׁהוּא מְקוּרֶה לְמַעֲלָה מֵעֶשְׂרִים אַמָּה שֶׁהוּא כָשֵׁר. אֶלָּא מִיסְבּוֹר סְבַר שְׁמוּאֵל. וְהוּא שֶׁיְּהֵא הֶכְשֵׁר קוֹרָה בְּתוֹךְ עֶשְׂרִים. אָתָא רִבִּי אָחָא רִבִּי חִינְנָא בְשֵׁם רִבִּי הוֹשַׁעְיָה. וְהוּא שֶׁיְּהֵא הֶכְשֵׁר קוֹרָה בְּתוֹךְ עֶשְׂרִים. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי. וַאֲפִילוּ דִסְבַר שְׁמוּאֵל בְּמָבוֹי הַמְקוּרֶה לְמַעֲלָה מֵעֶשְׂרִים אַמָּה שֶׁהוּא כָשֵׁר. לֹא דָמִי מָבוֹי לָאֶכְּסֶדְרָה. מָבוֹי נַעֲשֶׂה לְתַשְׁמִישׁ בָּתִּים. אֶכְּסֶדְרָה לֹא נַעֲשִׂית אֶלָּא לְתַשְׁמִישׁ דָּבָר. אִילּוּ מָבוֹי שֶׁאֵינוֹ מְקוּרֶה וְנָתַן הַקּוֹרָה בְּתוֹךְ עֶשְׂרִים שֶׁמָּא אֵינוֹ כָשֵׂר. אִילּוּ אֶכְּסֶדְרָה שֶׁאֵינָהּ מְקוּרָה וְנָתַן הַקּוֹרָה 3b בְּתוֹךְ עֶשְׂרִים שֶׁמָּא כְלוּם הוּא.
Traduction
Au sujet d’un tel emplacement largement ouvert de toutes parts sur la voie publique, R. Ila et R. Yohanan disent tous deux qu’il est permis de transporter dans l’emplacement entier (imaginant tout clos); Samuel n’autorise qu’un espace de 4 coudées (en raison de l’ouverture). -Mais, objecta R. Yossa, Samuel ne reconnaît-il pas qu’à l’égard d’une ruelle dont la traverse est sise plus haut que 20 coudées, elle suffit pour approprier le tout et faire valoir la jonction imaginaire? (N’en est-il pas de même ici)? -Non, car pour cette appropriation aussi, Samuel exige que toute la poutre servant à cet effet se trouve à l’intérieur de 20 coudées (avant la limite). R. Aha ou R. Hinena, au nom de R. Oshia, vint confirmer cet avis. De plus, dit R. Yossa, si même Samuel admet à l’égard de la ruelle que sa valeur subsiste (pour l’autorisation) au cas où la poutre de traverse en placée plus haut que 20 coudées, on ne peut pas comparer ce cas au nôtre: la ruelle sert de passage entre diverses maisons toutes composées de murs, tandis qu’une galerie n’a qu’un but privé (et devra être mieux close pour que le transport y soit permis). La preuve que cette distinction est justifiée, c’est qu’en plaçant à une hauteur de moins de 20 coudées la poutre de traverse à l’entrée d’une ruelle qui en est dépourvue, on la rend propre à autoriser le transport; tandis que ladite galerie ne possédant aucun indice de muraille n’en serait pas plus avancée si l’on plaçait une poutre à moins de 20 coudées
Pnei Moshe non traduit
אכסדרה וכו'. כלומר ואשכחן פלוגתא בנפרצה למילואה לר''ה:
ולא מודי שמואל במבוי שהוא מקורה כולו ואפילו למעלה מעשרים שהוא כשר וכלומר ואפילו נמי פתוח יותר מעשר דאמרי' ביה פי תקרה והרי אכסדרה ג''כ מקורה היא:
אלא מיסבר סבר שמואל וכו'. כלומר אלא מי נימא דסבר שמואל דאפילו במבוי מקורה כולו בעינן ג''כ שיהא כל הכשר הקורה בתוך עשרים כמו במבוי דעלמא שתיקונו בקורה אחת בלבד. וא''כ כל דיני שאר מבוי יש לו ולהכי מחמיר שמואל נמי באכסדרה:
אתא וכו'. וכן אתא רבי אחא וקאמר בשם ר' הושעיה דאין ה''נ דלעולם בעי והוא שיהא הכשר הקורה בתוך עשרים:
אמר ר' יוסי ואפילו וכו'. כלומר דהדר קאמר ר' יוסי דלא היא דאפילו תימא דסבר שמואל במבוי המקורה שאפילו הקירוי למעלה מעשרים כשר ולא קשיא להא דסבר גבי אכסדרה דלא דמי מבוי לאכסדרה שהמבוי נעשה לתשמיש בתים השרויים בתוכו ומכיון שהוא מקורה כסתום הוא אבל אכסדרה לא נעשית אלא לתשמיש דבר בתמיה דסתם אכסדרה לא לתשמיש עבידא אלא להלוך ולטיול בעלמא:
אילו מבוי שאינו מקורה וכו'. כלומר תדע שהרי גבי מבוי שאינו מקורה ותיקונו בקורה אחת ונתונה בתוך עשרים שמא אינו כשר דודאי תיקונו בכך וכשר. ואלו אכסדרה שהיא פרוצה למעלה ודאי אינו מועיל בה תקנת קורה אחת דסתם אכסדרה לית לה מחיצות שלימות ולהכי נמי מחמיר בה שמואל. וס''ל דלא אמרינן בה פי תקרה:
הָיָה רָחָב בְּתוֹךְ חֲמֵשׁ עֶשְׂרֵה אַמָּה. רִבִּי בָּא וְרַב הוּנָא בְשֵׁם רַב. עוֹשֶׂה פַס שֶׁלִּשְׁלֹשָׁה אַמּוֹת וְכָל שֶׁהוּא. מַרְחִיקוֹ מִן הַכּוֹתֶל שְׁתֵּי אַמּוֹת. אוֹתוֹ וְכָל שֶׁהוּא נִידּוֹן לְשֵׁם לֶחִי וְהַשְּׁאָר. וְהוּא שֶׁיְּהֵא הָעוֹמֵד רָבָה עַל הֶחָלָל. וְיַעֲשֶׂה פַס אַרְבָּעָה טְפָחִים. וְלֹא כֵן תַּנֵּי. עוֹשֶׂה פַס שֶׁל אַרְבָּעָה טְפָחִים. אָמַר רִבִּי בָּא בַּר פַּפַּי. כְּדֵי לְהַתִּיר שְׁנֵיהֶן בְּלֹא קוֹרָה. אִית תַּנָּיֵי תַנֵּי. מַעֲמִיד קָנֶה וְדוּקְרַן. אִית תַּנָּיֵי תַנֵּי. עוֹשֶׂה פַס שֶׁל אַרְבָּעָה טְפָחִים. אָמַר רִבִּי יוֹסֵה. הֲלָכָה כָאוֹמֵר עוֹשֶׂה פַס אַרְבָּעָה טְפָחִים.
Traduction
Lorsqu’au milieu la ruelle a une largeur de 15 coudées, comment la réduit-on? Selon R. Aba et R. Houna au nom de Rav, on établit une palissade, pesso'', d’un peu plus de 3 coudées, à une distance de 2 coudées du mur. Cet écart et le léger excédant des 3 coudées remplies constituent la clôture imaginaire, comme s’il y avait une latte transversale, puisque la partie pleine est supérieure au vide. Pourquoi ne pas établir une palissade de 4 palmes, de même qu’il a été enseigné que l’on en construit une de cette étendue en cas de rupture de la ruelle? C’est que, dit R. Aba b. Papi, par cette disposition on arrive à libérer les 2 vides aux 2 côtés de la palissade, sans ériger de poutre (elle est représentée fictivement). Les uns enseignement qu’on élèvera une tige et une fourche; les autres disent d’élever une palissade de 4 palmes. Ce dernier avis, dit R. Yossé, est prépondérant.
Pnei Moshe non traduit
אית תניי תני מעמיד קנה ודוקרן. אם המבוי רחב מעשר אמות מעמיד קנים ודוקרנין והן יתדות כדי למעט ברוחב:
כדי להתיר שניהם בלא קורה. כלומר שאם מתקן הוא בפס ד''ט באמצע הוי ליה כמחלק המבוי לשנים וצריך מיהת קורה לצד אחד וכדתני בתוספתא נותן קורה על אחד מהן והיינו על אחד מהצדדים הלכך נקט רב האי תקנתא דפס ג' אמות וכל שהוא ומעמידו ב' אמות רחוק מהכותל כדי להתיר שני הצדדין בלא קורה. ומשום שאותו כל שהוא נידון משום לחי לכאן ולכאן ויש כאן היתר בלא קורה:
ויעשה פס ד' טפחים ולא כן תני. בתוספתא פ''ק הרחב מעשר אמות מעמיד פס באמצע ונותן קורה על אחד מהם ודיו וסתם פס באמצע צריך שיהא ברחבו ד' טפחים. ואמאי נקט רב האי תקנתא ולא כדתני בתוספתא:
עושה פס של ג' אמות וכל שהוא. ומעמידו רחוק מן הכותל שתי אמות והוי ליה עומד מרובה על הפרוץ באותן ה אמות היתרין והאי כל שהוא כדמפרש ואזיל אותו וכל שהוא היותר על שלשה אמות נידון משום לחי אצל העשר אמות שנשארו שהן כפתח והשאר כלומר ואותן החמש האמות היתרין בהרוחב המבוי ניתרין באותן ג' אמות של הפס שצריך שיהו כך כדי שיהא העומד רבה על החלל כדאמרן:
היה רחב. המבוי בתוך כמו ט''ו אמה:
תַּנֵּי. רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר. מָבוֹי שֶׁיֵּשׁ לוֹ שְׁנֵי פְתָחִים נוֹתֵן קוֹרָה בְאֶחָד מֵהֶן וּמַתִּיר. רִבִּי אָחָא בְשֵׁם רִבִּי לֵוִי. אֵין הֲלָכָה כְרַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל. אָמַר רִבִּי בָּא. וְהוּא שֶׁהֶעֱמִיד קָנֶה וְדוּקְרַן. אֲבָל אִם עָשָׂה פַס אַרְבָּעָה טְפָחִים הֲלָכָה כְרַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל. וְתַנֵּי כֵן. מָבוֹי שֶׁיֵּשׁ לוֹ אַרְבָּעָה פְתָחִים נוֹתֵן קוֹרָה בְאֶחָד מֵהֶן וּמַתִּיר. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי. וְהוּא שֶׁנָּתַן עַל הָאֶמְצָעִי. אֲבָל אִם נָתַן עַל הַחִיצוֹן נִיחָא עוֹמֵד שֶׁכָּאן מַתִּיר פִּירְצָה שֶׁכָּאן. וּמִי מַתִּיר פִּירְצָה שֶׁלְּהַלָּן. אָמַר רִבִּי שַׁמַּי. תִּיפְתָּר כְרַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל וְלֵית אַתְּ שְׁמַע מִינָּהּ כְּלוּם.
Traduction
On a enseigné que R. Simon b. Gamliel dit: lorsqu’une ruelle a 2 portes, il suffit de placer une poutre à l’une d’elles pour autoriser le transport. R. Aha dit, au nom de R. Levi, que l’avis de R. Simon b. Gamliel ne sert pas de règle. C’est vrai, dit R. Aba, lorsqu’on a érigé une tige, ou une fourche; mais si l’on avait établi une palissade de 4 palmes, son avis serait applicable. De même, on a enseigné que, pour libérer une ruelle qui aurait 4 portes, il suffit d’ériger une poutre à l’une d’elles, pour y autoriser le transport. Toutefois, ajoute R. Yossé, il faut l’avoir placée au milieu; mais si l’on a placé la poutre à la porte externe, la construction faite de ce côté obvie à la brèche existant là (et autorise le passage par cette porte), non au-delà. On peut aussi expliquer, dit R. Saméi, que ledit enseignement est conforme à R. Simon, et pour cela toutes les portes sont supposées libérées par l’érection d’une seule poutre; tandis que, selon les autres sages, on ne peut rien déduire du tout de ce fait.
Pnei Moshe non traduit
ולית את ש''מ כלום. לדייק בהאי ברייתא כדבעית למידק אלא כרשב''ג הוא דאתיא:
תפתר כרשב''ג. דמתיר בנתן קורה באחד מהן סתם ומשמע אפילו יש לו כמה פתחים דיו בנתן באחד מהן:
והוא שהעמיד קנה ודוקרן. כדי למעט הרוחב דאז צריך שתהיה הקורה על כל פני רוחב המבוי ולא סגי בפתח אחד מהן אבל אם מיעט הרוחב בפס ד' טפחים באמצע בהא הלכה כרשב''ג שא''צ קורה אלא באחד מהן כדתני בסתם תוספתא וכדלעיל:
אבל אם נתן. הקורה על פתח החיצון א''כ ניחא דמתיר הפתח שבצידו וסמוך לו שהעומד שבכאן והוא הפתח שהקורה נתון עליו מתיר פרצה שבכאן שנקרא פרוץ שהרי אין הקורה עליו ומ''מ ניתר מחמת העומד שבצדו אבל מי מתיר הפרצה שלהלן שאינו סמוך לו והלכך לא משכחת לה אלא בשלשה פתחים ונתן הקורה על פתח האמצעי ולא כדקתני ארבעה פתחים:
והוא שנתן על האמצעי. כלומר במקום דשייך אמצעי שיש כמה פתחים ואחד מהן אמצעי בתוכן דכשהוא נותן הקורה על האמצעי מתיר אותו הפתח שמצד הזה בעומד מרובה על הפרוץ וכן אותו הפתח שמצדו השני:
ותני. נמי בברייתא אחריתא כן:
נותן קורה באחד מהן ומתיר. את כולו:
מָבוֹי עָקוּם וּמְפוּלָּשׁ. רִבִּי יוֹחָנָן אָמַר. נוֹתֵן לֶחִי וְקוֹרָה מִיכָּן וְעוֹשֶׂה צוּרַת הַפֶּתַח מִיכָּן. רֵישׁ לָקִישׁ אָמַר. נוֹתֵן לֶחִי אוֹ קוֹרָה וּמַתִּיר. 4a עַל דַּעְתֵּיהּ דְּרֵישׁ לָקִישׁ. בִּקְשׁוּ לַעֲשׂוֹת לָהֶן תַּקָּנָה. אֵילּוּ מִשְׁתַּמְּשִׁין עַד מְקוֹם הַכּוֹתֶל וְאֵילּוּ מִשְׁתַּמְּשִׁין עַד מְקוֹם הַכּוֹתֶל. וְלֹא נִמְצְאוּ שְׁתֵּי רְשׁוּיוֹת מִשְׁתַּמְּשׁוֹת בִּרְשׁוּת אַחַת. אֶלָּא אֵילּוּ מִשְׁתַּמְּשׁוֹת דֶּרֶךְ עַקְמוּמִיּוּת וְאֵילּוּ מִשְׁתַּמְּשׁוֹת דֶּרֶךְ עַקְמוּמִיּוּת וְלֹא נִמְצְאוּ שְׁתֵּי רְשׁוּיוֹת מִשְׁתַּמְּשׁוֹת בִּרְשׁוּת הָאֲסוּרָה לָהֶן. רַב וּשְׁמוּאֵל. רַב כְּרִבִּי יוֹחָנָן וּשְׁמוּאֵל כְּרֵישׁ לָקִישׁ.
Traduction
Si une ruelle formant un coude est percée d’ouvertures aux 2 extrémités, il faut, selon R. Yohanan, placer une latte et une poutre à la première ouverture et la forme d’une porte à la seconde; R. Simon b. Lakish prescrit seulement l’érection d’une latte, ou d’une poutre, ce qui suffit pour libérer tout. Selon le procédé de R. Simon b. Lakish, on a seulement voulut remédier à la courbure, sans provoquer de libération complète pour le passage. Or, si ceux qui habitent la partie Est, allaient jusqu’au mur sud, et ceux de ce dernier point jusqu’à l’est, n’y aurait-il pas l’inconvénient de mettre à la disposition de 2 séries d’habitations un point de séjour commun (interdit)? On ne saurait donc permettre à chaque côté de pénétrer dans la partie courbée, car ce serait leur offrir à tous un point interdit (l’accès de la courbe reste défendu). Rav et Samuel diffèrent d’avis au sujet de la partie en courbe: le premier partage l’avis de R. Yohanan; le 2e, celui de R. Simon b. Lakish.
Pnei Moshe non traduit
מבוי עקום ומפולש. כגון שעשוי כמין חי''ת ומפולש הוא משני צדדין כזה דאם עשוי כמין כי יונית שהוא כעין דלית לא איירי ביה עד לקמן:
רבי יוחנן אומר נותן לחי וקורה מכאן. בראשי הפילוש ועושה צורת הפתח מכאן בעקמימיותיו מפני ששתי העקמומיות שלו כמפולש לחבירו הוא ודין מבוי המפולש שצריך לחי או קורה מכאן וצורת הפתח מכאן הלכך במבוי עקום כזה צריך צורת הפתח לכל אחת מהעקמומיות שלו:
ר''ל אמר נותן לחי או קורה. לראשי הפילוש ומתיר את המבוי וא''צ שום תיקון בעקמומיותיו דס''ל שתורתו כמבוי סתום:
על דעתיה דריש לקיש. בעיא היא מי נימא דאליבא דר''ל דס''ל שהעקמומיות כסתום מיחשבא:
בקשו לעשות להם תקנה וכו'. כלומר אם מבקשין הן כל אחד ואחד מאותן שתי צדדי המבוי לעשות להן תקנה בפני עצמן כגון שצד בני מבוי זה עירבו לעצמן וצד בני המבוי השני גם כן עירבו לעצמן:
אלו משתמשין עד מקום הכותל וכו'. אם מותרין בני מבוי אלו להשתמש עד מקום הכותל האמצעי וכן בני מבוי אלו ולא יאסרו אלו על אלו:
ולא נמצאו וכו'. כלומר דמהדר הש''ס דודאי אין להם היתר להשתמש עד מקום הכותל האמצעי שהרי כשעירבו אלו לעצמן ואלו לעצמן שתי רשויות הן וכשמשתמשין שתיהן עד מקום הכותל האמצעי שהוא רשות בפני עצמה נמצאו שתי רשויות משתמשין ברשות אחת ואיסרין זה על זה:
אלא אלו משתמשין דרך עקמומיות וכו'. סיומא דמלתא ובלשון תמיה מתפרשא וכלומר אלא דתימא נמי שבני מבוי אלו ישתמשו דרך העקמומיות בצד מבוי השני וכן בני מבוי אלו שבצד השני ישתמשו דרך העקמומיות בצד מבוי הזה בתמיה הא ודאי לא ס''ד שהרי שתי רשויות הן ונמצאו שתי רשויות משתמשין ברשות האסורה להן. ומכיון שמחמת שכל צד וצד כרשות בפני עצמה מכת העירוב הוא. אם כן אסורין גם כן שתיהן להשתמש עד מקום הכותל האמצעי עד שיערבו כולן עירוב ושיתוף אחד כדין כל מבוי דעלמא:
רב ושמואל. פליגי ג''כ במבוי עקום ורב סבירא ליה כרבי יוחנן ושמואל כריש לקיש:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source